IFRS vs. US GAAP : עשרת הפערים המשמעותיים ביותר (2021) בראיה של כדאיות דיווחית

 

הנושא הפער השיקול הדיווחי
1. פירוש המונח צפוי (Probable) כרף הכרה התקינה האמריקאית מפרשת את המונח Probable כרף הסתברותי גבוה יותר (כ- 70%-80%) מאשר התקינה הבינלאומית (מעל 50%). השפעות דיווחיות מנוגדות: כך למשל רף הרישום החשבונאי של הפרשה בגין תביעות בתקינה האמריקאית גבוה יותר, אך מנגד למשל רף ההכרה בהכנסה בגין גביה צפויה מלקוחות בתקינה האמריקאית גבוה יותר בהתאם.
2. חכירות תפעוליות מנקודת ראות החוכר בשתי התקינות יש צורך לרשום במאזן את החכירות, אך בתקינה האמריקאית לגבי דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים מיישמים את ההסתכלות על כך כהוצאות שכירות – כך שלא ניתן לנטרל את מרכיב השכירות מה – EBITDA. על פני זמן הרווח תפעולי גדול יותר ב- IFRS בגובה מרכיב הריבית. תזרים מפעילות שוטפת ו- EBITDA גבוהים יותר ב- IFRS בכל מקרה בגובה דמי השכירות.
3. השבת ירידת ערך נכסים בעוד ב- IFRS ניתן להשיב הפסדים מירידת ערך (להוציא מוניטין) במקרה של שיפור במצב הכלכלי. בתקינה האמריקאית הדבר אינו אפשרי (ירידת ערך היא בסיס עלות חדש) – רלבנטי  לגבי מלאי, רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים מזוהים. פוטנציאל לרישום רווחים גבוהים יותר ב- IFRS.
4. מדידת נדל”ן להשקעה ורכוש קבוע מדידת נדל”ן להשקעה ורכוש קבועלהבדיל מהתקינה האמריקאית, ה- IFRS מאפשר ליישם את מודל השווי ההוגן לגבי נדלן להשקעה. כמו כן, להבדיל מהתקינה האמריקאית, ה- IFRS מאפשר ליישם את מודל ההערכה מחדש לגבי רכוש קבוע. בנדל”ן להשקעה פוטנציאל לרישום רווחים גבוהים יותר והגדלת ההון ב- IFRS. ברכוש קבוע המשמעות מינורית יחסית (בעיקר גידול בהון) לאור בעייתיות המודל.
5. החזר תמלוגים בגין במענקי מדען ב- US GAAP ההוצאות בגין התמלוגים למדינה נרשמות על בסיס התהוות תשלום, בעוד ב- IFRS הרישום של ההתחייבות מתבצע מראש כבר על בסיס יצירת התחייבות לפי שווי התמלוגים הצפויים. ההשלכה על הרווחיות יכולה להיות משמעותית אך היא תלויה בתקופות הרלבנטיות. לגבי ההון ניתן לומר כי במצטבר מדובר בפגיעה ב- IFRS ביחס ל- US GAAP.
6. היוון עלויות פיתוח התקינה האמריקאית מאפשרת בתנאים מסוימים להוון עלויות פיתוח תוכנה למכירה או לשימוש עצמי בעוד ה- IFRS מאפשר להוון, בתנאים מסוימים, גם עלויות פיתוח שאינן נובעות מתוכנה. פוטנציאל להון גבוה יותר ב- IFRS. ההשלכה על הרווחיות תלויה בתקופות הרלבנטיות.
7. אופן הצגת דוח רווח או הפסד להבדיל מה- US GAAP ב- IFRS קיים שיקול דעת נרחב, בכפוף להנחיות הרגולטור הרלבנטי, באופן הצגת דוח רווח או הפסד – לרבות בהקשר של מבנה הדוח וסיכומי ביניים. גמישות ב- IFRS בהצגת דוח רווח או הפסד.
8. הצגת תשלומי ריבית שלא בפעילות שוטפת בדוח על תזרימי המזומנים להבדיל מהתקינה האמריקאית, ה- IFRS מאפשר לסווג תשלומי ריבית במסגרת פעילות מימון בדוח על תזרימי המזומנים ולא בפעילות שוטפת. פוטנציאל להצגת תזרים מפעילות שוטפת גדול יותר ב- IFRS.
9. הפשרת רווח כולל אחר לדוח רווח והפסד בעוד ב- IFRS בחלק מהמקרים רווח כולל אחר לא יסווג בחזרה לדוח רווח והפסד (למשל רווחים והפסדים אקטואריים או השקעה במניות שיעודה לשווי הוגן לרווח כולל אחר) בתקינה האמריקאית כל רווח כולל יסווג בחזרה לדוח רווח והפסד. פוטנציאל תנודתיות של הרווח הנקי גבוה יותר ב- US GAAP. למשל, השקעה במניות שאינה מקנה השפעה מהותית חייבת להימדד לפי שווי הוגן ורווח והפסד.
10. מדידת נכסים והתחייבויות פיננסיים לפי שווי הוגן לרווח והפסד ב- IFRS לא קיימת אפשרות גורפת לייעד פרטנית לפי בחירה כל נכס או התחייבות פיננסיים לשווי הוגן לרווח והפסד כפי שקיים בתקינה האמריקאית (FVO) יש אפשרות לייעד  נכסים והתחייבויות פיננסיים לרבות השקעה במניות המקנה השפעה מהותית. ה- US GAAP מספק כאן גמישות דיווחית מעניינת שיכולות להיות לה השלכות משמעותיות על הרווחים וההון העצמי. למשל לגבי מדידה של השקעה היסטורית בחברה כלולה לפי שווי הוגן שהוא גבוה משמעותיות.