ביקורת דוחות כספיים

מטרת הביקורת היא להקנות אמינות לדוחות כספיים הנערכים על ידי הדירקטוריון והנהלה של החברה. בהתאם לחקיקה בישראל (חוק החברות לגבי חברות שאינן תאגידים מדווחים וחוק ניירות ערך לגבי חברות שהן תאגידים מדווחים) קיימת חובה סטטוטורית לצרף לדוחות הכספיים של כלל החברות בישראל הערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים גם חוות דעת של רואה חשבון מבקר. יש לציין כי קיימות מדינות בהן חובת הביקורת הסטטוטורית אינה כללית ושוררת רק לגבי חברות שכפופות לחוקי ניירות ערך במדינה.

תפקידו של רואה החשבון מוסדר בישראל במסגרת חוק רואי חשבון, התשט”ו-1955 (להלן: חוק רואי חשבון). מועצת רואי החשבון שהוקמה מכוח החוק הוסמכה להעניק רישיון רואה חשבון אם מתקיימים תנאים מסוימים (בין היתר עמידה בבחינות מקצועיות וביצוע התמחות). למועצת רואי חשבון סמכויות נוספות, בין היתר סמכויות חקירה של רואי חשבון ורשות להחליט על התראה, נזיפה, הפסקת תוקף רישיון לתקופה מסוימת וביטול רישיון. מכוח חוק רואי חשבון הותקנו תקנות רואי חשבון המסדירות את המקצוע וקובעות, בין היתר, כללי התנהגות.

לצורך ביצוע הביקורת, קיימים תקני ביקורת שמנחים את רואה החשבון המבקר, שמייצגים את עקרונות הביקורת המקובלים Generally Accepted Auditing Standards (GAAS). על פי תקנים אלה, נדרש לתכנן את הביקורת ולבצעה במטרה להשיג מידה סבירה של בטחון שאין בדוחות הכספיים הצגה מוטעית מהותית. תקני הביקורת המקובלים נועדו לאמת את הנאותות, השלמות, הדיוק והתזמון של הנתונים החשבונאים. יש לציין כי תקני הביקורת בישראל מקורם בגילוי דעת שמפרסמת בישראל הועדה לתקני ביקורת ונהלי ביקורת של לשכת רואי חשבון בישראל.

תהליך הביקורת כולל בדיקה מדגמית של ראיות התומכות בסכומים ובמידע שבדוחות הכספיים. הביקורת כוללת גם בחינה של כללי החשבונאות שיושמו ושל האומדנים המשמעותיים שנעשו על ידי הדירקטוריון וההנהלה של החברה וכן הערכת נאותות ההצגה בדוחות הכספיים בכללותה.

תקני הביקורת המקובלים דורשים מרואה החשבון לפעול במיומנות מקצועית מתאימה על מנת שהביקורת תשמש בסיס מהימן לחוות דעתו, באופן הבא:

  • ביצוע הביקורת על ידי רואה חשבון או על ידי עוזרים בעלי הכשרה מקצועית מתאימה
  • אי תלות בישות המבוקרת
  • ביצוע הביקורת בזהירות מקצועית ראויה
  • תכנון עבודת הביקורת ופיקוח על עוזרים
  • ביצוע סקר על מידת הבקרה הפנימית הקיימת בגוף המבוקר הלכה למעשה, והבאתו בחשבון בעריכת תכנית הביקורת וקביעת היקף הבדיקות
  • השגת ראיות מספיקות לביסוס חוות דעתו, תוך ניהול ושמירה של רישומים שיטתיים (“ניירות עבודה”) כדי שישמשו עדות לאופן ביצוע עבודתו

רק לאחר שמילא אחר תנאים מוקדמים אלה שנקבעו בתקני הביקורת ניגש רואה החשבון לשלב הקריטי בעבודתו – גיבוש חוות דעתו על נאותותם של הדוחות הכספיים.

רקע בחשבונאות