השפעת שינוי בתקינה החשבונאית על שוק ההון

אימוץ ה-IFRS והרלוונטיות למשקיעים

כחלק מבחינת ה-value relevance של המידע החשבונאי נעשו מספר מחקרים אמפיריים שהשוו את איכות תקני הדיווח הבינלאומיים ביחס לתקני הדיווח המקומיים שקדמו להם.

סוג אחד של מחקרים בחן את השפעת ההתאמות הוולנטריות לאורך זמן של המידע הכספי בהתאם ל-IFRS בהשוואה לתקני דיווח מקומיים (לרבות דיווח כספי בהתאם לכללים אמריקאיים). כך למשל, Harris & Muller (1999) השתמשו במדגם של 31 חברות, בין השנים 1996-1992, אשר דיווחו לפי IFRS בארצות המוצא שלהן, ובמקביל נסחרו בארה”ב, ובשל כך נדרשו לפרסם התאמות של המידע הכספי לכללי דיווח אמריקאים[1]. במאמרם הם מצאו כי נתוני הרווח וההון העצמי בדוחות הכספיים הערוכים לפי ה-IFRS הינם רלוונטיים לשווי, אולם ההתאמות לרווח הנקי (ולא להון העצמי) על פי כללי דיווח אמריקאיים סיפקו לשוק אף מידע רלוונטי יותר.

Hung & Subramanyam (2007) בחנו את האימוץ הוולנטרי של ה-IFRS בגרמניה, באמצעות מדגם של 80 חברות בין השנים 2002-1998[2]. הם לא מצאו ראיות שהצביעו על כך שמדידת הון עצמי ורווח נקי לפי IFRS שיפרו את הרלבנטיות לשווי התאגידים. עם זאת, הם מצאו כי ההתאמות של ההון העצמי ל-IFRS הן רלוונטיות לשווי, בעוד שההתאמות של הרווח הנקי לא רלוונטיות לשווי. לדעתם, תוצאות אלו תומכות בהשערה שכללי IFRS שמים דגש על המצב הכספי ופחות על הרווח.

Lin & Chen (2005) מצאו שנתוני דיווח כספי המבוססים על ה-IFRS (רווח והון עצמי) לא מספקים רלוונטיות למחירי המניה מעבר לכללי הדיווח הסיניים המקומיים[3]. מחקרם כלל 415 חברות בין השנים 2000-1995. לעומת זאת, קיימת תוספת לרלוונטיות, עבור בדיקה משותפת של ההתאמות לרווח ולהון העצמי יחד, במעבר מכללים מקומיים לכללים בינלאומיים. Sami & Zhou (2004) דיווחו על תוצאות הפוכות (בסביבות אותן שנים ואותו סדר גודל של מדגם חברות), ולפיהן המידע הכספי לפי כללים בינלאומיים רלוונטי יותר עבור מחירי המניות מאשר המידע המקומי הסיני[4].

סוג אחר של מחקרים ניסה להתמקד בשאלה האם בעקבות אימוץ מחייב של התקינה הבינלאומית במדינה ספציפית, חל שינוי ב-value relevance ביחס לתקינה המקומית הקודמת.

Callao, Jarne & Lainez (2007) מצאו שלפחות בזמן הקצר, לא חל כל שיפור ברלוונטיות של הדיווח הכספי ביחס לנתוני השוק לגבי חברות ספרדיות לאחר אימוץ ה-IFRS[5]. הם הראו כי הפער בין הנתונים הכספיים לנתוני השוק רק החריף עם אימוץ תקני הדיווח הבינלאומיים.

Horton & Serafeim (2008) חקרו את הרלוונטיות לשווי של כללי דיווח כספי בינלאומיים ביחס לכללי דיווח כספי בריטיים, ע”י התאמות לכללים הבינלאומיים שהוצגו בדוחות הכספיים של 297 חברות בסוף 2006[6]. בין השאר הם מצאו שההתאמות התוספתיות לרווח רלוונטיות לשווי מעבר לנתונים לפי כללי דיווח בריטיים, אבל ההתאמות התוספתיות להון העצמי אינן רלוונטיות.

Tsalavoutas, André, Evans (2008) לא מצאו שינוי מובהק ברלוונטיות לשווי של ההון העצמי ושל הרווח, בין אם הוא דווח בהתאם לכללי דיווח יוונים ובין אם הוא דווח בהתאם ל-IFRS[7]. יחד עם זאת, הם הראו כי ההתאמות לנתוני ה-IFRS כן מספקות רלוונטיות למשתמשים.

לסיכום, ככלל, המחקרים מצביעים על תוצאות מעורבות: חלקם מצביעים על שיפור ברלוונטיות של ערכים בדוחות הכספיים המתבססים על הכללים הבינלאומיים (לעיתים אלו ההתאמות של הרווח המדווח בהתאם ל-IFRS שמספקות רלוונטיות למשתמשים ולעיתים אלו ההתאמות של ההון העצמי), וחלקם לא מצביעים על הבדל משמעותי ברלוונטיות למשתמשים. ואכן, נהוג לחשוב כי אימוץ תקני ה-IFRS שהינם תקנים מבוססי עקרונות יהיה יותר רלוונטי למשקיעים מאשר תקנים מבוססי כללים. אולם, מצד שני, שימוש בתקנים שדורשים יותר אומדנים ושיקול דעת עלול לפגוע ברלוונטיות למשקיעים.

אימוץ ה-IFRS ואיכות הרווחים

מחקרים בדקו את ההשפעה של אימוץ ה-IFRS על ניהול רווחים. בין היתר נבחנו השאלות הבאות:

  • האם אימוץ של תקני חשבונאות בסטנדרטים באיכות גבוהה יביא לידי הספקת מידע איכותי?
  • האם תקני ה-IFRS מספיקים כדי להתמודד עם תמריצי המנהלים לעסוק במניפולציות בדיווח הרווחים בדוחות הכספיים ובדיווח הרווחים לצורכי מס?

תוצאות המחקרים שבחנו אם המעבר לתקני ה-IFRS מונע עלייה בניהול רווחים אינן חד-משמעיות. ג’ינג’ין וסטולואי (Jeanjean & Stolowy, 2008) ניתחו את השפעתו של המעבר לדיווח על פי IFRS על איכות הרווחים ועל ניהול רווחים[8].  הם מצאו כי בצרפת תופעת ניהול הרווחים לא ירדה לאחר המעבר לדיווח על פי IFRS, ולמעשה אף התרחבה.

ואן טנדלו וונסטרלן (Van Tendeloo & Vanstraelen, 2005) בדקו את ההשפעה של אימוץ תקני ה-IFRS על ניהול רווחים בפירמות גרמניות[9]. ממחקרם עולה שרמת ניהול הרווחים בפירמות שאימצו את תקני ה- IFRSאינה שונה מרמת ניהול הרווחים בפירמות שדיווחו לפי כללי החשבונאות המקובלים בגרמניה (German-GAAP). עוד עולה מממצאיהם שאימוץ ה- IFRS לא בהכרח הביא לידי ירידה בניהול הרווחים.

בול ואחרים (Ball et al., 2003) טוענים שאימוץ סטנדרטים באיכות גבוהה ישפיע בסופו של דבר על מתן מידע באיכות גבוהה[10]. עם זאת מהממצאים בשני המחקרים הקודמים – שנערכו בצרפת ובגרמניה – עולה שאימוץ תקני איכות גבוהה אינו מבטיח מידע באיכות גבוהה.

ממחקר שנעשה בישראל על ידי גילעז-רן וגביוס (2013), ובחן את השפעתו של אימוץ ה-IFRS על ניהול רווחים בפירמות הנסחרות בבורסה בישראל, עולה שהדיווח הכספי הפך אגרסיבי פחות או לא השתנה במידה ניכרת לאחר אימוץ תקני ה-IFRS[11].

בארת’ ואחרים (Barth et al., 2008) מצאו כי ירידה בניהול רווחים קשורה באימוץ וולונטרי מוקדם של ה-IFRS[12]. אחמד אחרים (Ahmed et al., 2012) מצאו עלייה בניהול רווחים בפירמות שאימצו את ה-IFRS אימוץ מנדטורי[13]. כריסטנסן ואחרים (Christensen et al., 2008) ואחמד ואחרים (Ahmed et al.) מייחסים את התוצאות הסותרות שהתקבלו במדינות האיחוד האירופי לאפשרות הבחירה, כלומר לתמריצים לחברות שאימצו מרצון את ה-IFRS וחוסר תמריצים לחברות שלא אימצו אותם אימוץ מוקדם[14]. קפקון ואחרים (Capkun et al., 2012) מצאו עלייה ברמת ניהול הרווחים בכל הפירמות שאימצו את ה-IFRS, הן באימוץ מוקדם והן באימוץ מחייב[15].

מחקרים אקדמיים אחרים שבחנו את יחסי גומלין בין מערכת הדיווח הכספית של המדינה למערכת דיווח המס שלה, כדוגמת גונתר ויאנג (Guenther & Young, 2000), מצאו כי מערכת אכיפת המס החזקה של המדינה קשורה לדוחות חשבונאיים המדווחים באיכות גבוהה יותר[16]. גם במחקר שערכו הייל ואחרים (Hail et al., 2010) נמצא שמערכת אכיפת מס קפדנית יחסית בארצות הברית מספקת תמריצים להכנת דוחות כספיים באיכות גבוהה יותר[17].

אימוץ ה-IFRS בארצות הברית

בארצות הברית אנשי אקדמיה וכן אנשי מקצוע ורגולטורים מתעניינים בהשפעה של החלפת ה- US GAAP ב-IFRS.

הרשות לניירות ערך האמריקנית (SEC – The Securities and Exchange Commission) קראה לבחון מפת דרכים לבחינת פוטנציאל ההשפעה של אימוץ ה-IFRS על ידי פירמות אמריקניות על החברות. מגוון של מחקרים בחן את ההשלכות האפשריות של אימוץ התקינה הבינלאומית בארצות הברית. כך למשל הציעו גמל ואחרים (Jamal et al. 2010) לבחון כמה נושאים עיקריים שהעלתה הרשות לניירות ערך[18]. גמל ואחרים טענו כי הצורך ברגולטור עולמי הוא מוגזם, ולא סביר שישיג את המטרות המוצהרות של הגברת התיאום הגלובלי ועקביות בדיווח הכספי. למעשה גמל ואחרים מעדיפים את הגמישות שתאפשר לחברות אמריקניות לבחור בין כללי החשבונאות המקובלים בארצות הברית ובין ה-IFRS, במקום לחייב בתקינה מונופולית גלובלית אחת או אוסף של תקנים. יתר על כן, מחקרם של גמל ואחרים מציע כי בארצות הברית לאימוץ תקני החשבונאות המבוססים על עקרונות כגון ה-IFRS יכול להיות יתרון של ממש רק אם רואי החשבון ישתמשו באותם עקרונות.

מחקרם של הייל ואחרים (Hail et al., 2010) בחן כיצד ישפיע אימוץ התקינה הבינלאומית גם על הכלכלה ועל גורמי מדיניות בארצות הברית[19]. המחקר השתמש בתכונות הייחודיות של שווקים בארצות הברית כדי להדגיש את ההשפעה הפוטנציאלית של אימוץ תקני ה-IFRS על האיכות ועל ההשוואתיות של נוהלי הדיווח בארצות הברית, וכדי להדגיש את השפעותיו של המעבר מכללי החשבונאות המקובלים בארצות הברית ל-IFRS על שוק ההון ועל העלויות הפוטנציאליות. הניתוח הראה שאימוץ ה-IFRS הוא בעיקר החלטת עלות תועלת הכרוכה בפשרות האלה: (א) הטבות השוואה חוזרות ונשנות למשקיעים; (ב) חיסכון בעלויות הון חוזר עתידי העשוי להיצבר לחברות רב-לאומיות; ו-(ג) עלות מעבר חד-פעמית.

החוקרים חקרו גם כיצד ישפיע המעבר ל- IFRSעל המשקיעים ועל הפירמות המדווחות. על פי מחקרם, אם יאומץ ה-IFRS, איכות הדיווח אינה צפויה להשתפר במידה ניכרת שכן ה-US GAAP כבר מספק סטנדרט גבוה של תקני איכות. ולמרות זאת האימוץ עשוי להיטיב עם חברות ומשקיעים בארצות הברית: הטבה זו לא תהיה בשל האימוץ הנרחב של מערכת יחידה של תקני חשבונאות ברחבי העולם, ולא משום שתקני ה-IFRS טובים יותר מכללי החשבונאות המקובלת בארצות הברית, אלא בשל יתרונות ההתאמה של הדוחות. עם זאת, יתרונות ההתאמה לפירמות ולמשקיעים בארצות הברית תהיינה מוגבלות משלוש סיבות: ראשית, ארצות הברית היא כלכלה גדולה עם פירמות רבות, ואפקט ההתאמה צפוי להיות גדול מבכלכלות קטנות יותר עם פירמות קטנות יותר. שנית, למדינות ולפירמות יש תמריץ ליישם את תקני ה-IFRS בדרכים התואמות את התשתית המוסדית המסוימת שלהן ולענות על הצרכים הספציפיים של בעלי העניין שלהן. ושלישית, הUS-GAAP וה-IFRS כבר דומים מאוד וצפויים להיות דומים עוד יותר עד שתאמץ ארצות הברית את ה-IFRS. גורמים אלה בין היתר יגבילו את ההטבות לשוק ההון שאימוץ ה-IFRS עשוי לספק. האלי ואחרים מזכירים את היתרונות שבשינוי התהליכים המקובלים כיום ושינוי הרגולציה בכדי לשדרג שיטות קודמות. יתר על כן, חברות אמריקניות בינלאומיות צפויות ליהנות מחיסכון בעלויות אם יאמצו את ה-IFRS, שכן התקינה תאפשר מערכת דיווח אחידה לפעולותיהם ברחבי העולם.

השפעת שינוי בין כללים חשבונאיים

השוואת השפעת השינוי בכללים חשבונאיים ניתנת להיעשות גם בין תקינות חשבונאיות שונות, ובפרט מחקרים המשווים בין תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים לבין כללי חשבונאות מקובלים בארה”ב. מספר רב של מחקרים חשבונאיים בחנו את ההבדלים בין שתי מערכות הדיווח הללו לבין השפעתן על החלטות המשקיעים והחברות, על מנת להעריך את היתרונות והחסרונות שלהם (לדוגמה, Kim & Li & Li 2012[20]). מחקרים אלו מתמקדים בדרך כלל בהבדלים בתכונות ובהשלכות של הפריטים הפיננסיים המוכרים.

אחד מההבדלים המשמעותיים ביותר בין IFRS לבין US GAAP הינו היוון עלויות הפיתוח, הנדרש על-פי תקני IFRS בתנאים מסוימים, אך אסור על פי US GAAP.

במחקר חדש של גילעז-רן, גביוס ולב (2016) החוקרים מתמקדים בגילוי מרצון המתאפשר על ידי התקן הבינלאומי באשר לפיתוח מוצרים בתהליך[21]. כלומר, אין מדובר רק בפער ההכרה בנכס בין ה-IFRS לבין ה-US GAAP אלא גם פער בגילוי. החוקרים התמקדו בחברות עתירות מו”פ לא רק משום שהחשבונאות למו”פ שונה במידה ניכרת בין US GAAP לבין ה-IFRS, אלא גם משום ששינויים טכנולוגיים תכופים והמורכבות המדעית הניכרת שנוצרת על ידי מו”פ, מובילים לאסימטריות מידע גדולות במיוחד, מה שהופך את זה קשה, לפעמים אפילו בלתי אפשרי, למשקיעים להעריך באופן מהימן את הביצועים ואת המצב הכספי של חברות עתירות מו”פ ללא גילוי ניכר של מידע מרצון, שהוא בעל ערך רלוונטי. ואכן, באמצעות מדגם של חברות ישראליות מבוססות טכנולוגיה, אשר חלקן מדווחות לפי IFRS וחלקן לפי US GAAP, נמצא כי חברות שמהוונות עלויות פיתוח גם נותנות גילוי וולנטרי שהוא מידע צופה פני עתיד לגבי פיתוח המוצרים העתידי והשלכותיו. המחקר מראה כי גילוי זה הינו רלוונטי למשקיעים, מעבר למידע הכספי המחייב, לרבות היוון הנכס הבלתי מוחשי בעצמו. כמו כן, המחקר מראה כי עלויות הפיתוח המהוונות (הנכס) הוא משמעותי ביותר ביחס למחירי המניות ומגביר את הרלוונטיות של הגילוי מרצון.

[1] Harris, M.S. and K.A. Muller. (1999). The market valuation of IAS versus US-GAAP accounting measures using form 20-F reconciliations. Journal of Accounting and Economics 26, 285-312.

[2] Hung, M. and K.R. Subramanyam. (2007). Financial statement effects of adopting international accounting standards: the case of germany. Review of Accounting Studies 12, 623-657.

[3]Lin, Z. J. and F. Chen. (2005). Value relevance of International Accounting Standards harmonization: Evidence from A- and B-Share markets in China. Journal of International Accounting, Auditing and Taxation 14, 79-103.

[4] Sami, H., and H. Zhou. (2004). A comparison of value relevance of accounting information in the different segments of the chinese stock market. The International Journal of Accounting 39, 403-427.

[5] Callao, S., J. Jarne, and J. Lainez. (2007). Adoption of IFRS in Spain: Effect on the comparability and relevance of financial reporting. Journal of International Accounting, Auditing and Taxation 16, 148-178

[6] Horton, J. and G. Serafeim. (2008). Market reaction to and valuation of IFRS reconciliation adjustments: first evidence from the UK. Working paper, London School of Economics and Political Science.

[7] Tsalavoutas, I., P. André, and L. Evans. (2008). Transition to IFRS and value relevance in a small but developed market: A look at Greek evidence. Working paper, The University of Stirling.

[8] Jeanjean, T., and H. Stolowy. (2008). “Do accounting standards matter? An exploratory analysis of earnings management before and after IFRS adoption”. Journal of Accounting and Public Policy 27(6), 480–494.

[9] Van Tendeloo, B., and A. Vanstraelen. (2005), “Earnings Management under German GAAP versus IFRS”. The European Accounting Review 14, 155-180.

[10] Ball, R., A. Robin., and J. Wu. (2003). “Incentives versus standards: Properties of accounting income in four East Asian countries”. Journal of Accounting and Economics 36, 235-270.

[11] Giloz-Ran, E., and I. Gavious. (2013). “Can a Decrease in Book-Tax Conformity Actually Deter Book and Taxable Earnings Manipulations? The Israeli Case of IFRS Adoption”. Working Paper.

[12] Barth, M., W. Landsman, and M. Lang. (2008). “International Accounting Standards and Accounting Quality”. Journal of Accounting Research 46, 467-498.

[13] Ahmed, A.S., M.J. Neel, and D. Wang. (2012). “Does Mandatory Adoption of IFRS Improve Accounting Quality? Preliminary Evidence”, Contemporary Accounting Research 29(4), 1013–1271.

[14] Christensen, H., E. Lee, and M. Walker. (2008). “Do IFRS Reconciliations Convey New Information? The Debt Contraction Effect”. Working Paper. Manchester Business School.

[15] Capkun, V., A. Cazavan, T. Jeanjean, and L. Weiss. (2012). “Earnings Management and Value Relevance During the Mandatory Transition From Local GAAPs to IFRS in Europe”. Working Paper. HEC Paris and Georgetown University.

[16] Guenther, D., D. Young. (2000). “The association between financial accounting measures and real economic activity: A multinational study”. Journal of Accounting and Economics 29, 53-72

[17] Hail, L., C. Leuz, and P. Wysocki. (2010). “Global Accounting Convergence and the Potential Adoption of IFRS by the United States: An Analysis of Economic and Policy Factors”. Accounting Horizon 24(3), 355-394

[18] Jamal, K., R. Bloomfield, H.E. Christensen, R. H. Colson, S. Moehrle, J. Ohlson, S. Penman, T. Stober, S. Sunder, and R. L. Watts. (2010). “A Research-Based Perspective on the SEC’s Proposed Rule – Roadmap for the Potential Use of Financial Statements Prepared in Accordance with International Financial Reporting Standards (IFRS) by U.S. Issuers”, Accounting Horizon 24(1), 139-147.

[19] Hail, L., C. Leuz, and P. Wysocki. (2010). “Global Accounting Convergence and the Potential Adoption of IFRS by the United States: An Analysis of Economic and Policy Factors”, Accounting Horizon 24(3), 355-394.

[20] Kim, Y., Li, H., & Li, S. (2012). Does eliminating the form 20-F reconciliation from IFRS to US GAAP have capital market consequences? Journal of Accounting and Economics 53, 249–270.

[21] Chen, E., Gavious, I., and Lev, B. (2017). The positive externalities of IFRS R&D capitalization: enhanced voluntary disclosure. Review of Accounting Studies 22(2), 677-714

רקע בחשבונאות