IFRS 9 – חשבונאות גידור

הפעילות העסקית של תאגידים שונים עלולה לחשוף אותם לסיכונים פיננסיים שונים הכוללים, בין היתר, חשיפות לשינויים בשערי החליפין של מטבע חוץ, שינויים במדדי המחירים, שינויים בשיעורי ריבית ושינויים במחירי מניות וסחורות. לעתים, קיימת שאיפה לצמצם את החשיפות לסיכונים אלה וזאת תוך שימוש במכשירים נגזרים שונים, כגון אופציות (options), חוזי אקדמה (forwards), חוזים עתידיים (futures), חוזי החלפת שיעור ריבית (IRS) ועוד.

כך לדוגמה, חברה תעשייתית ישראלית (אשר מטבע הפעילות שלה הינו ש”ח), אשר מייבאת את חומרי הגלם שלה מארה”ב וחשופה לשינויים בשערי החליפין של הש”ח מול הדולר, עשויה להתקשר בעסקת הגנה הכוללת קניית אופציה לרכישת דולר של ארה”ב במועד עתידי בתמורה לתשלום סכום שקלי קבוע מראש, בכדי לצמצם את החשיפה הקיימת.

פעמים רבות, באופן דומה לדוגמה לעיל, הגידור נעשה באמצעות התקשרות במכשירים פיננסיים נגזרים. עם זאת, לעיתים נעשה גם שימוש במכשירים פיננסיים שאינם נגזרים לצורך צמצום חשיפות אלו. כך לדוגמה, חברה ישראלית עשויה לגייס הלוואה הנקובה בדולר קנדי בכדי להקטין את החשיפה הנובעת משינויים בשערי חליפין ש”ח-דולר קנדי כתוצאה מהשקעה בנכס מניב בקנדה.

המונח ‘גידור’ (hedge) משמש לצורך תיאור אסטרטגיית הגנה על החשיפות שנוצרות לישויות המדווחות. השימוש הגובר במכשירים פיננסיים שונים לצורך ביצוע הגנות על חשיפות לסיכונים פיננסיים הוליד את הצורך בפיתוח ויישום כללי חשבונאות גידור. ואומנם, ראוי להפריד לעניין זה בין המונח ‘הגנה כלכלית’ לבין המונח ‘גידור חשבונאי’, כאשר הנחת המוצא היא שלא כל הגנה כלכלית כשירה לטיפול כגידור חשבונאי, כמפורט להלן.

בכדי להבין את הצורך בכללי חשבונאות מיוחדים לטיפול בגידור, חשוב תחילה לעמוד על הפער שבין חשיפה כלכלית לבין חשיפה חשבונאית; חשיפה כלכלית – כשמה כן היא, והיא עשויה לנבוע מגורמים כלכליים משתנים אליהם חשופה הישות המדווחת. סוגים נפוצים של חשיפות כלכליות כוללים, בין היתר, חשיפות לשינויים בשערי חליפין, מחירי סחורות, מחירי מניות, שערי ריבית, אינפלציה ומשתנים רבים נוספים. השאלה האם חשיפה כלכלית מסוימת מהווה סיכון עבור ישות מדווחת תלויה במידה רבה בנקודת הייחוס (למשל, מהו המטבע שבו מעדיפה הישות המדווחת למדוד כלכלית את תוצאותיה?) כמו גם בתיאבון הסיכון של הישות המדווחת (למשל, האם היא מעוניינת בחשיפה ספקולטיבית כלשהי או שהיא מעדיפה להתמקד בעסקי הליבה שלה?). סיכונים כלכליים עשויים להיווצר, בין היתר, כאשר גורמים כלכליים שונים כגון אלה שהוזכרו לעיל עלולים להביא לתנודה בלתי מתוכננת בהכנסות התזרימיות או בהוצאות התזרימיות, או בשווי הנכסים. חשיפה לסיכונים כלכליים עלולה להביא לקשיי תכנון ותמחור, ולצורך ברזרבות או כריות ביטחון משמעותיות יותר בעת הכנת התקציב או בעת התקשרות עם ספקים ולקוחות לשם ספיגה של תזרימים שליליים ובלתי צפויים. כאמור, חשיפות כלכליות יכולות לבוא לידי ביטוי גם בדרך של סיכון לשינוי בשווי ההוגן של פריטים מסוימים, באופן אשר יגרום לשחיקה בהון הכלכלי של הישות המדווחת (למשל, תנודה בגורם שוק מסוים אשר תביא לעלייה בשווי ההוגן של התחייבויות הישות המדווחת ללא עלייה מקבילה בשווי ההוגן של נכסיה). ההתמודדות עם חשיפות כלכליות עשויה להתבצע במגוון של דרכים, לרבות התקשרות בחוזים נגזרים, נטילת הלוואות או הפקדת כספים במטבעות או בהצמדות שונות, וגם באמצעות דרכים כגון התקשרות בחוזי רכישה או אספקה ארוכי טווח, שימוש במנגנוני תמחור מסוימים בחוזים ארוכי טווח עם לקוחות, ספקים וכיוצא באלה.

להבדיל מחשיפה כלכלית, חשיפה חשבונאית נובעת מכך שהאופן החשבונאי שבו מוכרת, נמדדת או מוצגת ההשפעה של גורם סיכון מסוים מאופיין בחוסר הקבלה (mismatch). פעמים רבות, חשיפה חשבונאית נוצרת דווקא כאשר החשיפה הכלכלית כבר טופלה על ידי הישות המדווחת. חוסר הקבלה כאמור יכול לנבוע מבסיס מדידתי, אשר בא לידי ביטוי בכך שהפריט בגינו נדרשת ההגנה אינו נמדד באותו אופן בו נמדד המכשיר המגדר, למשל מכשיר פיננסי נגזר אשר משמש להגנה הכלכלית. כך לדוגמה, נניח כי חברה קיבלה ממוסד פיננסי הלוואה בריבית קבועה, הנמדדת לפי עלות מופחתת. החברה מעוניינת לגדר את החשיפה הכלכלית לשינויים בשווי ההוגן של ההלוואה עקב שינויים בריבית השוק, על מנת לקבע את ההון הכלכלי שלה, ולכן מתקשרת עם צד שלישי בחוזה החלפת ריביות (IRS) לפיו החברה מקבלת ריבית קבועה ומשלמת ריבית משתנה. במצב זה, במידה שלא מיושמת חשבונאות גידור, חוזה החלפת הריבית, המהווה מכשיר פיננסי נגזר, יסווג לקבוצת שווי הוגן דרך רווח או הפסד, בעוד שההלוואה תימדד כאמור בעלותה המופחתת. כפועל יוצא, דוח רווח או הפסד ישקף שינויים בשווי ההוגן של המכשיר המגדר (בלבד), על אף שלא קיימת (או, קיימת במידה פחותה) חשיפה לשינויים בשווי ההוגן שלו כחלק מהפוזיציה כולה. יתרה מכך, חוסר ההקבלה ישפיע גם על הדוח על המצב הכספי, שבו הערכים בהם נמדדים ההלוואה והנגזר לאו דווקא יסתכמו לשווי ההוגן שגודר.

דוגמה בולטת נוספת לחשיפה חשבונאית נוגעת לחוסר התאמה בעיתוי ההכרה – דהיינו – כאשר הפריט שבגינו נדרשת ההגנה טרם הוכר בדוחות הכספיים למרות שהמכשיר הנגזר, המשמש להגנה, כבר הוכר בדוחות ואף נמדד לפי שווי הוגן דרך רווח או הפסד. כך למשל, נניח כי ישות מדווחת מתקשרת בעסקאות במכשירים נגזרים לצורכי הגנה מפני שינויים עתידיים במחירי חומרי גלם שטרם נרכשו על ידה. במצב כאמור, בעוד שהמכשירים הנגזרים מוכרים בדוחות הכספיים, הרי שחומרי הגלם טרם נרכשו או נצרכו (מדובר על חוזי ביצוע או אף על חוזים שטרם נחתמו) ולכן הם אינם משפיעים עדיין על הדוחות הכספיים. דוגמה נוספת היא מקרה, שבו חברה ישראלית אשר מטבע הפעילות שלה הינו דולר ארה”ב מעוניינת להגן על החשיפה בגין שינויים בשער החליפין ש”ח-דולר בגין תשלום משכורות לעובדי הייצור בישראל בש”ח, ועל כן מתקשרת עם מוסד פיננסי בחוזה אקדמה ש”ח-דולר. ללא הטיפול החשבונאי המיוחד בגידור, החברה נדרשת להכיר בשינויים בשווי ההוגן של חוזה האקדמה בכל תקופת דיווח, וזאת גם אם טרם הכירה בהוצאות השכר אליהן מתייחסת ההגנה שבוצעה.

המטרה המוצהרת של חשבונאות גידור היא לייצג, בדוחות הכספיים, את ההשפעה של פעילויות ניהול הסיכונים של ישות מדווחת אשר משתמשת במכשירים פיננסיים כדי לנהל חשיפות הנובעות מסיכונים מסוימים, אשר יכולים להשפיע על רווח או הפסד (או על רווח כולל אחר, לגבי השקעות במכשירים הוניים שיועדו לשווי הוגן דרך רווח כולל אחר). כחלק מכך, יש להמחיש את הקשר של מכשירים מגדרים שלגביהם מיושמת חשבונאות גידור לפריטים המגודרים, כדי לאפשר להבין את מטרת ההחזקה בהם ואת ההשפעה שלהם על הישות המדווחת.

 

באופן כללי ניתן לומר, כי האתגר שבבסיס חשבונאות הגידור הינו ליצור הקבלה בין מועד ההכרה החשבונאי בפריט המגודר (למשל, מועד ההכרה בהוצאות השכר בדוגמה האחרונה לעיל) לבין מועד ההכרה ברווח או הפסד בשינויים בשווי ההוגן של המכשיר המגדר (בעיית העיתוי), כמו גם באופן סיווג השינויים בשווי ההוגן של חוזה האקדמה לאותו סעיף בו יוכרו הוצאות השכר (בעיית הסיווג). חשוב לציין, כי הטיפול החשבונאי המיוחד בחשבונאות גידור יוביל לסיווג תוצאתי זהה של השלכות ההגנה ושל הסיכון המוגן. בדוגמה לעיל, אם ייושם הטיפול החשבונאי המיוחד בעסקאות גידור, הרי שתוצאות עסקת ההגנה יוצגו בסעיף הוצאות השכר עליהן הגנו, באופן כזה שהוצאות השכר ישקפו את העלות המגודרת שלהן.

הלכה למעשה, כללי חשבונאות הגידור מהווים חריג להוראות ההכרה והמדידה הרגילות של תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 9 (IFRS) בדבר ‘מכשירים פיננסיים’ (להלן – “התקן”) ואף של תקנים אחרים. כללים אלה עשויים לבוא לידי ביטוי, בין היתר בהכרה בפריטים אשר אחרת לא היו מוכרים באותו עיתוי (כגון, התקשרות איתנה); מדידת פריטים על בסיס שונה מהאופן שבו היו נמדדים באופן רגיל; וכן – סיווג שונה של רווחים או הפסדים משינויים בשווי ההוגן של מכשירים מגדרים (כגון נכסים או התחייבויות פיננסיים נגזרים).

 

על אף הרציונל הכללי לעיל, ומתוך חשש כי הטיפול החשבונאי המיוחד בחשבונאות גידור ינוצל על מנת להסוות תוצאות של עסקאות ספקולטיביות, מציבים כללי החשבונאות תנאי כשירות מסוימים על מנת ליישם חשבונאות גידור. כמו כן, בראייה החשבונאית העקרונית, יישום חשבונאות גידור הינו וולונטארי. משמעות האמור הינה, כי גם ישות מדווחת שעומדת או יכולה לעמוד בכל תנאי הכשירות, יכולה לבחור שלא ליישם את הטיפול החשבונאי המיוחד בגידור. מעבר לכך, הישות המדווחת אף יכולה לבחור ליישם את חשבונאות הגידור רק לעסקה או לפוזיציה מסוימת, וזאת על בסיס פרטני.

מעניין לציין, כי הרעיון הבסיסי מאחורי חשבונאות גידור אינו חדש. תקן חשבונאות בינלאומי מספר 39, אשר הוחלף על ידי התקן, עסק גם הוא בטיפול החשבונאי בחשבונאות גידור. ניתן לומר, כי התנאים שנקבעו בתקן חשבונאות בינלאומי מספר 39 ליישום חשבונאות גידור היו נוקשים יחסית (בפרט, בכל הנוגע לאופן בחינת אפקטיביות הגידור) וכללו מגבלות שונות על סוגי הפריטים המגודרים, כך שהיישום בפועל של חשבונאות הגידור עלול היה להיות כרוך בקשיים בלתי מבוטלים. קשיים אלה מנעו מחלק ניכר מן הישויות המדווחות את יישום חשבונאות הגידור, וזאת גם כאשר בוצעה הגנה כלכלית. כמפורט לעיל, הביצוע של הגנה כלכלית ללא יישום חשבונאות גידור עלול להביא דווקא להגדלת חוסר ההתאמה והתנודתיות בדוחות הכספיים, כאשר במובן זה אף נוצר תמריץ חשבונאי שלילי לביצוע של הגנה כלכלית, עקב החשש מפני חשיפה חשבונאית. בשים לב לכך, מטרת גיבושו של התקן בהקשר של חשבונאות גידור הייתה, בין היתר, לשפר את מידת ההתאמה שבין חשבונאות גידור לבין פעילויות ניהול הסיכונים הפנימיות של הישות המדווחת, ולצד זאת להגדיל את הגמישות של דרישות הכשירות והיישום, לצורך הרחבת היישום הפרקטי של חשבונאות הגידור, באמצעות שינוי או ביטול של חלק מהדרישות והאיסורים אשר היו קיימים בתקן חשבונאות בינלאומי מספר 39 עובר להחלפתו. עם זאת, עקב המורכבות הרבה של כללי חשבונאות הגידור והמורכבות התפעולית הרבה הכרוכה בשינויים, התקן מאפשר, באופן יוצא דופן, להמשיך וליישם את כללי חשבונאות הגידור של תקן חשבונאות בינלאומי מספר 39. כך או אחרת, היישום של חשבונאות גידור היה (ונותר) אחד התחומים הקשים והמאתגרים ביותר בתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים המודרניים.

במצבים מסוימים בהם ישות מדווחת אינה מעוניינת או מסוגלת ליישם חשבונאות גידור, לעתים יכולות להתאפשר דרכים אחרות על מנת להתמודד עם בעיית חוסר ההקבלה החשבונאית אשר תוארה לעיל. דרך בולטת בהקשר זה נוגעת לאפשרות לייעד לשווי הוגן דרך רווח או הפסד מכשירים פיננסיים (ואף חוזים נוספים, שבאופן רגיל לא היו מוגדרים כמכשירים פיננסיים). מעבר לכך, התקן כולל אפשרות לייעד לשווי הוגן דרך רווח או הפסד, כתחליף לחשבונאות גידור, גם חשיפת אשראי .

בדומה לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 39, התקן מכיר בשלושה סוגים של יחסי גידור: גידור שווי הוגן, גידור תזרים מזומנים וגידור השקעה נטו בפעילות חוץ.

מעניין לציין, כי אופן היישום של חשבונאות גידור, מעבר להיותו וולונטרי, עלול גם לכלול שיקול דעת וגמישות נרחבים בכל הנוגע לאופן שבו מוגדרים המכשיר המגדר, הפריט המגודר ויחסי הגידור, ובנסיבות מסוימות אין הכרח שהראיה לצרכי ניהול סיכונים אכן תהיה תואמת לחלוטין לראייה החשבונאית.

 

אקדמיית IFRS