הגיע הזמן: ישראל צריכה להתקדם לדיווח חשבונאי דיגיטלי (*)
לא ניתן להתעלם מהפיגור המשמעותי בו נמצאת ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בשימוש בדיווח דיגיטלי באמצעות שפת ה XBRL - eXtensible Business Reporting Language. אם בעולם טרם מיצו את מלוא הפוטנציאל מדיווח דיגיטלי, בישראל, 20 שנה מאז שהטכנולוגיה זמינה, בקושי התחילו. המצב הנוכחי בו מתבצעת "דליית" נתונים מתוך קבצי PDF והעתקה ידנית של נתונים רחוק מלספק את צורכי המשקיעים. שווקי ההון המודרניים צריכים לאפשר פעולה אוטומטית ומדויקת אשר גם חוסכת תהיות כגון מה הביטוי המדויק לחיפוש. וזה עוד בלי לדבר על הפוטנציאל לעולם המס ולדיווח עתידי רציף.
הוויתור של בעלי הקניונים על דמי שכירות בימי הקורונה: הכרח משפטי או “טובה” לשוכרים?
מבחינה חשבונאית ככל שהוויתור בוצע כתוצאה מיישום של החוזה המקורי או דרישות חוקיות, לרבות כוח עליון – בגדר "הוויתור מגיע לשוכר", הרי שהוא צריך להשפיע על התקופה הרלוונטית ומנגד ככל שהוא בגדר שינוי תנאים – בגדר "עושים לך טובה" הרי שייפרס קדימה על פני תקופת החוזה. התוצאות בשטח מעניינות לעת עתה: בעוד ביג יישמה בדוחות הרבעון הראשון שלה את האפשרות הראשונה, ניתן להבין מהדיווח של עזריאלי כי היא בוחרת באפשרות השנייה. במקרה של עזריאלי ייווצר חוסר סימטריה אל מול דוחות החוכרים - הרשתות הקמעונאיות שצפויות לרשום את ההקלות כהכנסה מידית.
עקומת הקורונה של שוק ההון
על בסיס הדוחות של הרבעון הראשון לשנת 2020 והדוחות לשנת 2019 יש לכ- 22% מהתאגידים הערת עסק חי או הפניית תשומת לב (כולל הפניית תשומת לב קורונה שזו די המצאה ישראלית) וזה מייצג גידול של כ- 50% ביחס לדוחות הרבעון השלישי 2019. עיקר הגידול נובע מהפניות תשומת לב והערות עסק חי בחברות בעלות אג"ח ובענפים מתחום המסחר והשירותים, הנדל"ן ובענף האנרגיה. ההערכה היא שהמגמה רק בראשיתה וצפויה להמשיך ברבעונים הבאים ובשנתי.
המחכיר עושה ויתורים בגלל הקורונה? ה- IFRS מעניק הקלה יישומית לחוכרים
על רקע אי הבהירות המשפטית ולאור הרצון להקל יישומית, ה- IASB מבצע תיקון מזורז ל- IFRS 16, לפיו ויתורים ודחיות בדמי השכירות בעקבות משבר הקורונה יכולים להיות מטופלים בתקופה השוטפת כדמי חכירה משתנים שליליים, ולהקל על דוח רווח והפסד. בכך נמנע הצורך לבחון האם יש להתייחס לכך כשינוי בתנאי חוזה החכירה שאמור להוביל לטיפול חשבונאי מורכב יחסית - מעין "RESET" לנכס זכות השימוש ולהתחייבות הפיננסית, שכולל גם עדכון של שיעור ההיוון. הקלה דומה ניתנה לאחרונה גם על ידי ה- FASB.
Stress Test: Rethinking the New Lease Model in Light of the Coronavirus
The fact that more property owners are making concessions to their lessees than other credit providers suggests that some leases are in substance more akin to relationships with suppliers and service providers (operational relationships) than to relationships with financial creditors. An example of such a “soft” liability can probably be found among lessees who are retailers. When we come out on the other side of the crisis, it is only appropriate that accounting standard-setting boards (IASB and FASB) rethink this topic as part of the process of drawing lessons from the crisis.
The Impact of the Revolutionary Leases Standard (IFRS 16) on Valuations
Theoretically, an amendment to IFRS that is not followed by a change in a company’s operating parameters should not affect a company’s value, which is derived from its future cash flows. Nevertheless, IFRS 16, which is the result of the IASB’s reconsideration of the economic nature of lease payments from the perspective of the lessee, may lead to problems in connection with appraisals carried out in the past, including in the context of the methodologies employed to assess impairment of assets (IAS 36).
How is it possible that Amazon does not report the number of its users and the regulators remain silent? (*)
Traditional valuation models are irrelevant to companies in the new world, unless they take into consideration customer-based metrics. This is evident in the huge gap between Amazon’s market cap and its regular financial results. Thus, financial regulators should rethink the non-accounting reporting model of public companies – which is based on an old-world concept, where companies managed brands rather than customers.
