IFRS Consulting IFRS Consulting
  • רקע בחשבונאות
    • כללי
      • תקינה חשבונאית
      • מוסדות התקינה
    • חשבונאות, מהי?
    • מיפוי השפעות של החשבונאות
    • חשבונאות למתחילים
      • מאזן ודוח רווח והפסד
      • טיפול חשבונאי בסעיפים בסיסיים
      • רווח כולל אחר (OCI)
      • דוח על השינויים בהון
      • דוח תזרים מזומנים
      • דוחות כספיים מאוחדים
      • עקרונות חשבונאיים מקובלים
    • רקע ב- IFRS
  • מונחים
  • קריאת דוחות
    • ניתוח דוחות כספיים – כללי
    • יחסים פיננסיים
      • כללי
      • יחסי נזילות
      • יחסי איתנות 
      • יחסי רווחיות ותשואות
    • אתיקה & חשבונאות
    • IFRS בשטח
    • הסודות מאחורי הדוחות
  • הערכות שווי
    • הערכת שווי – מהי?
    • שיטת ה- DCF
      • כללי
      • תחזית לתזרימי המזומנים העתידיים
      • קביעת שיעור ההיוון
    • NAV – גישת השווי הנכסי הנקי
    • גישת המכפילים
    • מכפיל הון
    • הקשר בין ה – IFRS לבין הערכות שווי
    • השלכות מהפכת דיווח חכירות
    • סוגיות בהערכות שווי
  • אקדמיית IFRS
    • שאלונים
    • רקע ב- IFRS
    • תקנים חדשים – מצגות
    • תקנים
      • רקע
        • IAS 1 – הצגת דוחות כספיים
        • IAS 2 – מלאי
        • IAS 7 – דוח על תזרימי מזומנים
        • IAS 8 – מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות
        • IAS 10 – אירועים לאחר תקופת הדיווח
        • IAS 12 – מסים על הכנסה
        • IAS 16 – רכוש קבוע
        • IAS 19 – הטבות עובד
        • IAS 20 – הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי
        • IAS 21 – השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ
        • IAS 23 – עלויות אשראי
        • IAS 28 ו- IFRS 11 – השקעות בחברות כלולות ועסקאות משותפות
        • IAS 32 – מכשירים פיננסיים: הצגה
        • IAS 33 – רווח למניה
        • IAS 34 – דיווח כספי לתקופות ביניים
        • IAS 36 – ירידת ערך נכסים
        • IAS 37 – הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים
        • IAS 38 – נכסים בלתי מוחשיים
        • IAS 40 – נדל”ן להשקעה
        • IFRS 2 – תשלום מבוסס מניות
        • IFRS 3 – צירופי עסקים
        • IFRS 5 – נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו
        • IFRS 7 – מכשירים פיננסיים: גילוי
        • IFRS 8 – מגזרי פעילות
        • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים
          • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים: הכרה וסיווג
          • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים: מדידה
          • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים: ירידת ערך
          • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים: גריעה
          • IFRS 9 – חשבונאות גידור
        • IFRS 10 ו- IAS 27 – דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים
        • IFRS 11 – הסדרים משותפים
        • IFRS 13 – מדידת שווי הוגן
        • IFRS 15 – הכנסות מחוזים עם לקוחות
        • IFRS 16 – חכירות
        • IFRS 17 – חוזי ביטוח
      • מצגות
    • תיאוריה חשבונאית
      • מסגרת מושגית – מצגת
      • מבחנים ופתרונות
    • מבחנים ופתרונות של שנת השלמה
      • מבחן אמצע סמסטר ב’ – 2015
      • מבחן ביניים 2016
      • מבחן אמצע סמסטר ב’ – 2016
      • סופיות מועד א’ – 2016
      • סופיות מועד ב’ – 2016
      • מבחן ביניים 2017
      • מבחן אמצע סמסטר ב’ – 2017
      • סופיות מועד א’ – 2017
      • סופיות מועד ב’ – 2017
      • מבחן ביניים 2018
      • מבחן אמצע סמסטר ב’ – 2018
      • סופיות מועד א’ – 2018
      • סופיות מועד ב’ – 2018
      • מבחן ביניים 2019
      • סופיות מועד א’ – 2019
      • סופיות מועד ב’ – 2019
      • מבחן ביניים 2020
      • סופיות מועד א’ – 2020
      • סופיות מועד ב’ – 2020
  • ספרות מקצועית
  • אודות
    • אודות
    • צור קשר
  • EN
  • 0 פריטים₪0.00
  • עמוד בית
  • תקנים ונושאים חדשים
    • SAFE
    • IFRS 9
    • IFRS 17
    • Coronavirus
    • IFRS 16
    • Non GAAP
    • ECL
    • IFRS 15
  • רקע בחשבונאות
    • כללי
      • תקינה חשבונאית
      • מוסדות התקינה
    • חשבונאות, מהי?
    • מיפוי השפעות של החשבונאות
    • חשבונאות למתחילים
      • מאזן ודוח רווח והפסד
      • טיפול חשבונאי בסעיפים בסיסיים
      • רווח כולל אחר (OCI)
      • דוח על השינויים בהון
      • דוח תזרים מזומנים
      • דוחות כספיים מאוחדים
      • עקרונות חשבונאיים מקובלים
    • רקע ב- IFRS
  • מונחים
  • קריאת דוחות
    • ניתוח דוחות כספיים – כללי
    • יחסים פיננסיים
      • כללי
      • יחסי נזילות
      • יחסי איתנות 
      • יחסי רווחיות ותשואות
    • אתיקה & חשבונאות
    • IFRS בשטח
    • הסודות מאחורי הדוחות
  • הערכות שווי
    • הערכת שווי – מהי?
    • שיטת ה- DCF
      • כללי
      • תחזית לתזרימי המזומנים העתידיים
      • קביעת שיעור ההיוון
    • NAV – גישת השווי הנכסי הנקי
    • גישת המכפילים
    • מכפיל הון
    • הקשר בין ה – IFRS לבין הערכות שווי
    • השלכות מהפכת דיווח חכירות
    • סוגיות בהערכות שווי
  • אקדמיית IFRS
    • שאלונים
    • רקע ב- IFRS
    • תקנים חדשים – מצגות
    • תקנים
      • רקע
        • IAS 1 – הצגת דוחות כספיים
        • IAS 2 – מלאי
        • IAS 7 – דוח על תזרימי מזומנים
        • IAS 8 – מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות
        • IAS 10 – אירועים לאחר תקופת הדיווח
        • IAS 12 – מסים על הכנסה
        • IAS 16 – רכוש קבוע
        • IAS 19 – הטבות עובד
        • IAS 20 – הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי
        • IAS 21 – השפעות השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ
        • IAS 23 – עלויות אשראי
        • IAS 28 ו- IFRS 11 – השקעות בחברות כלולות ועסקאות משותפות
        • IAS 32 – מכשירים פיננסיים: הצגה
        • IAS 33 – רווח למניה
        • IAS 34 – דיווח כספי לתקופות ביניים
        • IAS 36 – ירידת ערך נכסים
        • IAS 37 – הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים
        • IAS 38 – נכסים בלתי מוחשיים
        • IAS 40 – נדל”ן להשקעה
        • IFRS 2 – תשלום מבוסס מניות
        • IFRS 3 – צירופי עסקים
        • IFRS 5 – נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו
        • IFRS 7 – מכשירים פיננסיים: גילוי
        • IFRS 8 – מגזרי פעילות
        • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים
          • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים: הכרה וסיווג
          • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים: מדידה
          • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים: ירידת ערך
          • IFRS 9 – מכשירים פיננסיים: גריעה
          • IFRS 9 – חשבונאות גידור
        • IFRS 10 ו- IAS 27 – דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים
        • IFRS 11 – הסדרים משותפים
        • IFRS 13 – מדידת שווי הוגן
        • IFRS 15 – הכנסות מחוזים עם לקוחות
        • IFRS 16 – חכירות
        • IFRS 17 – חוזי ביטוח
      • מצגות
    • תיאוריה חשבונאית
      • מסגרת מושגית – מצגת
      • מבחנים ופתרונות
    • מבחנים ופתרונות של שנת השלמה
      • מבחן אמצע סמסטר ב’ – 2015
      • מבחן ביניים 2016
      • מבחן אמצע סמסטר ב’ – 2016
      • סופיות מועד א’ – 2016
      • סופיות מועד ב’ – 2016
      • מבחן ביניים 2017
      • מבחן אמצע סמסטר ב’ – 2017
      • סופיות מועד א’ – 2017
      • סופיות מועד ב’ – 2017
      • מבחן ביניים 2018
      • מבחן אמצע סמסטר ב’ – 2018
      • סופיות מועד א’ – 2018
      • סופיות מועד ב’ – 2018
      • מבחן ביניים 2019
      • סופיות מועד א’ – 2019
      • סופיות מועד ב’ – 2019
      • מבחן ביניים 2020
      • סופיות מועד א’ – 2020
      • סופיות מועד ב’ – 2020
  • ספרות מקצועית
  • אודות
    • אודות
    • צור קשר
  • EN
חיפוש
Generic filters
Search in title
Search in content
Search in excerpt
חיפוש
Generic filters
Search in title
Search in content
Search in excerpt
תקנים ונושאים חדשים:
  • SAFE
  • IFRS 9
  • IFRS 17
  • Coronavirus
  • IFRS 16
  • Non GAAP
  • ECL
  • IFRS 15

סימולציית IFRS
Mind the IFRS


כיצד יש לרשום את מענקי הקורונה החדשים בדוחות הכספיים?

כיצד יש לרשום את מענקי הקורונה החדשים בדוחות הכספיים?

כיצד יש לרשום את מענקי הקורונה החדשים בדוחות הכספיים?

להבדיל מהמענק לעידוד התעסוקה, ההכרה במענקי הקורונה למימון הוצאות קבועות בדוחות הכספיים ומדידתם אינה טריוויאלית, על רקע מרכיב שיקול הדעת הרב של רשות המיסים בקביעת הזכאות לו. פרשנות ליברלית של ה- IFRS יכולה לספק במקרים אלו גמישות מעניינת לחברות המדווחות – מה שרלבנטי גם עבור חברות פרטיות שאינן מיישמות את ה- IFRS אליהן נוגע במיוחד המענק. גם מאחורי שאלת ההפרדה החשבונאית של מרכיב הסבסוד הגלום בערבויות מדינה להלוואות יכול לעמוד אינטרס דיווחי מעניין של שיפור הרווח התפעולי וה- EBITDA על רקע שלל הפרשנויות החשבונאיות הקיימות.

להמשך קריאה >>
פוסטים קודמים

לידיעת ה- CFOs: כדאי שתיערכו לשינוי מחמיר בהתייחסות החשבונאית לקובננטים

לידיעת ה- CFOs:  כדאי שתיערכו לשינוי מחמיר בהתייחסות החשבונאית לקובננטים

לידיעת ה- CFOs: כדאי שתיערכו לשינוי מחמיר בהתייחסות החשבונאית לקובננטים

לצורך ההבחנה המאזנית בין התחייבויות שוטפות לבין התחייבויות לא שוטפות החל מעוד שנתיים תינקט גישה חשבונאית מחמירה הדורשת “עמידה” גם בקובננטים עתידיים (שיעמדו לבחינה ב- 12 החודשים הבאים) בכדי להימנע מהסיווג כהתחייבויות שוטפות. ביחס לקובננטים תוצאתיים הדבר עלול ליצור עיוותים משמעותיים ופגיעה כואבת במקרים של עונתיות או התמודדות עם תקופות פחות טובות (כדוגמת המשבר..) ודי ברבעון פחות מוצלח אחד. המשמעות: ככל שלא יתבצעו התאמות, התחייבויות פיננסיות לא מעטות שמסווגות כיום כלא שוטפות יסווגו כשוטפות. ההמלצה המיידית למנהלי הכספים: יש להביא את השינוי חשבונאי הנ”ל בחשבון כבר במועד הכניסה לחוזי הלוואה ואגרות חוב חדשים ומו"מ (לרבות כניסה למו"מ) על שינויי תנאים ועל הסכמי Waiver

להמשך קריאה >>
פוסטים קודמים

טרנספורמציה דיגיטלית של רואי חשבון: כך צפוי להיראות תהליך ביקורת מבוסס טכנולוגיה (*)

טרנספורמציה דיגיטלית של רואי חשבון: כך צפוי להיראות תהליך ביקורת מבוסס טכנולוגיה (*)

טרנספורמציה דיגיטלית של רואי חשבון: כך צפוי להיראות תהליך ביקורת מבוסס טכנולוגיה (*)

מקצוע ראיית החשבון שעוסק בעיבוד ובחינת מידע והסקת מסקנות עומד בפני טרנספורמציה מהירה ומי שלא יצטרף ימצא את עצמו במוקדם או במאוחר בלתי רלוונטי. מערכות מחשב יבצעו חלק מרכזי מעבודת הביקורת בעתיד ויתמכו ברואה החשבון – בתהליכי ניתוח הסיכונים, דרך קביעת הבקרות הפנימיות, בניית תהליכי הביקורת וביצוע נהלי ביקורת ממוחשבים ועד לסיכום עבודת הביקורת. בשונה מהתהליך הביקורת הלינארי המבוצע כיום, התהליך העתידי יהפוך לאינטראקטיבי המתעדכן כל הזמן בעקבות מידע חיצוני שהתווסף או מתוך תוצרי העבודה.

להמשך קריאה >>
פוסטים קודמים

הגיע הזמן: ישראל צריכה להתקדם לדיווח חשבונאי דיגיטלי (*)

הגיע הזמן: ישראל צריכה להתקדם לדיווח חשבונאי דיגיטלי (*)

הגיע הזמן: ישראל צריכה להתקדם לדיווח חשבונאי דיגיטלי (*)

לא ניתן להתעלם מהפיגור המשמעותי בו נמצאת ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בשימוש בדיווח דיגיטלי באמצעות שפת ה XBRL - eXtensible Business Reporting Language. אם בעולם טרם מיצו את מלוא הפוטנציאל מדיווח דיגיטלי, בישראל, 20 שנה מאז שהטכנולוגיה זמינה, בקושי התחילו. המצב הנוכחי בו מתבצעת "דליית" נתונים מתוך קבצי PDF והעתקה ידנית של נתונים רחוק מלספק את צורכי המשקיעים. שווקי ההון המודרניים צריכים לאפשר פעולה אוטומטית ומדויקת אשר גם חוסכת תהיות כגון מה הביטוי המדויק לחיפוש. וזה עוד בלי לדבר על הפוטנציאל לעולם המס ולדיווח עתידי רציף.

להמשך קריאה >>
פוסטים קודמים

אתיקה & חשבונאות


Towards Implementation of IFRS 17 by Insurers: The Discount Rate Issue (*)

Towards Implementation of IFRS 17 by Insurers: The Discount Rate Issue (*)

Towards Implementation of IFRS 17 by Insurers: The Discount Rate Issue (*)

IFRS 17 - the new revolutionary standard which aims to achieve comparability between insurers - may somewhat adversely impact that comparability by allowing considerable flexibility in estimating the discount rate curve used. The discount rate has significant implications on the financial statements of insurers. We believe that the standard should have created a certain hierarchy between the approaches it proposes, or a more comprehensive guidance of the manner of estimating the illiquidity premium and the required adjustments, as well as of the considerations to be taken into account.

Read More >>
Previous Articles

Stress Test: Rethinking the New Lease Model in Light of the Coronavirus

Stress Test: Rethinking the New Lease Model in Light of the Coronavirus

Stress Test: Rethinking the New Lease Model in Light of the Coronavirus

The fact that more property owners are making concessions to their lessees than other credit providers suggests that some leases are in substance more akin to relationships with suppliers and service providers (operational relationships) than to relationships with financial creditors. An example of such a “soft” liability can probably be found among lessees who are retailers. When we come out on the other side of the crisis, it is only appropriate that accounting standard-setting boards (IASB and FASB) rethink this topic as part of the process of drawing lessons from the crisis.    

Read More >>
Previous Articles

The Impact of the Revolutionary Leases Standard (IFRS 16) on Valuations

The Impact of the Revolutionary Leases Standard (IFRS 16) on Valuations

The Impact of the Revolutionary Leases Standard (IFRS 16) on Valuations

Theoretically, an amendment to IFRS that is not followed by a change in a company’s operating parameters should not affect a company’s value, which is derived from its future cash flows. Nevertheless, IFRS 16, which is the result of the IASB’s reconsideration of the economic nature of lease payments from the perspective of the lessee, may lead to problems in connection with appraisals carried out in the past, including in the context of the methodologies employed to assess impairment of assets (IAS 36).

Read More >>
פוסטים קודמים

How is it possible that Amazon does not report the number of its users and the regulators remain silent? (*)

How is it possible that Amazon does not report the number of its users and the regulators remain silent? (*)

How is it possible that Amazon does not report the number of its users and the regulators remain silent? (*)

Traditional valuation models are irrelevant to companies in the new world, unless they take into consideration customer-based metrics. This is evident in the huge gap between Amazon’s market cap and its regular financial results. Thus, financial regulators should rethink the non-accounting reporting model of public companies – which is based on an old-world concept, where companies managed brands rather than customers.

Read More >>
Previous Articles


IFRS בשטח : להכיר את ה- IFRS דרך שוק ההון


כללי וענפים מיוחדים

כללי וענפים מיוחדים

הצגה וגילוי

הצגה וגילוי

סעיפים מאזניים

סעיפים מאזניים

סעיפים תוצאתיים

סעיפים תוצאתיים

צירופי עסקים ודוחות מאוחדים

צירופי עסקים ודוחות מאוחדים

סוגיות הכרה ומדידה

סוגיות הכרה ומדידה

לכל הפוסטים
לקבלת עדכונים
  • © כל הזכויות שמורות – שלומי שוב, Ifrs Consulting
  • תנאי שימוש
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס