עמדת רשות המיסים שמחילה את חוק הרווחים הכלואים על חברות אג”ח היא בלתי סבירה
עמדתה המפתיעה של רשות המיסים כי יש להחיל את חוק הרווחים הכלואים על חברות אג"ח, עומדת בניגוד לרוח ומהות החוק החדש וכן בניגוד לקונספט שעומד בבסיס שוק ההון בישראל. היעלה על הדעת שחברה שהנפיקה אג"ח לציבור היא חברה שלציבור אין עניין בה? בנוסף, "כפייה" של חלוקה דיבידנד על חברות האג"ח בחסות חוק מס, תפגע ישירות במחזיקי אגרות החוב ובמצגים שהיו כלפיהם בעת ההנפקה ותשרת דווקא את בעלי המניות הפרטיים, בניגוד לאינטרס הציבורי. אנו לא רואים כיצד פרשנות כזאת יכולה לעבור את הערכאות השיפוטיות בישראל ומקווים עדיין שברגע האחרון רשות המיסים תיסוג בה מכוונתה הנוכחית
“צ׳פטר 11 הישראלי”? התיקון המוצע לחוק חדלות פירעון יפגע בהסדרי החוב בישראל
קבוצת הכדורסל שלכם נקלעת לפיגור קשה - המאמן מבקש לקחת פסק זמן אבל השופטים מסבירים לו שקודם הקבוצה צריכה למחוק את כל הפיגור... הצעת החוק הממשלתית אשר מתיימרת לעגן באופן קבוע את אפשרות גיבוש הסדרי חוב בישראל תוך הסתייעות בעיכוב הליכים, שזכתה לכינוי ״צ׳פטר 11 הישראלי״, נוקבת בשלל דרישות מקדימות ומכבידות אשר הופכות את עצם השימוש במסלול זה לקשה, לא כדאי ולא מעשי. לשם המחשה, התנאים המקדמיים של הצעת החוק החדשה היו מסכלים מראש כל אפשרות של חברת טכנולוגיית היהלומים הישראלית לוסיקס, שהצליחה להימכר השנה לרוכש בינלאומי, להסתייע בהליך הסדר עם עיכוב הליכים
מנהלי כספים, מדדי הביצוע הניהוליים הם הרבה יותר מהפכניים ממה שחשבתם וכדאי שתיערכו לכך בדוחות 2024
לכניסת מדדי הביצוע הניהוליים (MPMs) לתוך הדוחות הכספיים בהתאם ל- 18 IFRS צפויות השלכות דרמטיות מבחינת הדיווח לשוק ההון וכדאי שמנהלי הכספים יערכו לכך כבר בדוחות 2024 הקרובים. הפוטנציאל המהפכני טמון, בין היתר, בהכללת מדדים שמבוססים על שימוש בתרחישים היפותטיים אשר עומדים בניגוד מוחלט לכללי החשבונאות המסורתיים. לדוגמא, חישוב הרווח התפעולי או ה- EBITDA תוך קיבוע שער חליפין, שימוש בשיטת הכרה בהכנסה שונה, איחוד יחסי של חברות כלולות, או טיפול בחכירה כדמי שכירות. רשות ניירות ערך עשויה אמנם להתערב ולהגביל התאמות מסוימות, אך בכל מקרה מאחר ואנו צופים שייווצר צורך בקוהרנטיות בין ה- MPMs לבין מדידת תוצאות המגזרים בביאור על
המספרים של מהפכת הדיווח בחברות הביטוח נחשפים לראשונה
ארבע מתוך חמש חברות הביטוח הגדולות בחרו לפרסם בימים האחרונים את ההשפעות הכספיות הצפויות של 17 IFRS שיכנס לתוקף מחייב בתחילת 2025. כצפוי חברות הביטוח יצרו לעצמן "מחסנית רווח" משמעותית לשנים הבאות בעקבות המעבר הצפוי ליישום 17 IFRS באמצעות הפחתת ההון. מי שמובילות את המהלך הן מגדל ביטוח וכלל ביטוח לאור מכפיל ההון הנוכחי הנמוך יחסית שלהן, כאשר במקרה של מגדל ביטוח מדובר בהקטנה של לא פחות מכרבע מהונה העצמי ליום המעבר! שוק ההון נדרש בימים אלה להתמודד עם הדיווחים החדשים (לרבות ההתיישרות הצפויה של מכפילי ההון..) ועם ההקפצה הצפויה של התשואה להון בשנים הבאות.
The Missing Twist in the New Proposal for Amendments to IAS 28 on the Equity Method
The New ED Proposal deliberately avoids fundamental issues of what exactly is significant influence and whether the equity method is a measurement basis or a one-line consolidation. However, the key issue that should have been addressed is why a fair value model, which is more relevant to investors, is not adopted for associates. A preferable alternative solution is that a fair value measurement for investments in listed associates should be required, while it will be optional for non-listed associates.
It is Time for the IFRS to Adopt Pushdown Accounting
Adopting the pushdown accounting model in IFRS will lead to a tremendous improvement in the relevance of financial statements without compromising their reliability. In line with a new extensive project taken by the IASB, and in view of the distortion resulting from the current cost accounting approach, this accounting model is an essential solution to the inadequate presentation of the economic value of intangible assets, which can constitute a significant portion of the value of many companies. Under this accounting model, upon a change in control a one-time revaluation of the acquired company's identifiable assets and liabilities and any goodwill
Unprecedented Disclosure Requirements in IFRS on Business Combinations: Where else should the Trend to adopt the Management Approach Go?
IFRS has taken a significant step forward with a proposal for disclosure requirements of management key objectives and related targets in strategic business combinations and the extent to which they are subsequently met. The background to this unprecedented disclosure stems from the concern that management may try to conceal failed business combinations. The proposal reflects a clear trend by the IASB to use the management approach to improve the relevance of financial statements. Shaking up traditional accounting and increasing auditor awareness of the business perspective through the management approach is also appropriate in several other accounting topics, such as the
A Proposed Accounting Model for Recognition of Research and Development (R&D) Costs as Intangible Assets (*)
The loss of relevance inherent in the current accounting rules under IFRS for R&D costs, against the backdrop of the revised definition of an asset in the Conceptual Framework, leads us to believe that it is appropriate to recognize costs to create intangible assets, such as R&D costs, as an asset that is periodically tested for impairment based on independent cash flows rather than as part of a larger cash-generating unit. This will, among other things, prevent the reporting disincentive that currently exists for internal R&D projects which stands in contrast to shareholders' interests, and creates fertile ground for management
Classification of a share-based derivative as a liability instead of equity, solely to prevent manipulations? Let’s map out the major anti-abuse provisions in IFRS according to their degree of legitimacy
A share-based derivative with settlement alternatives at the discretion of the issuer is currently classified under IAS 32 as a financial liability solely to prevent manipulations, resulting in an accounting distortion. The use of anti-abuse provisions in accounting standards is reasonable as long as the benefits of preventing manipulations outweigh the disadvantages that could undermine neutrality and create new accounting distortions. The major anti-abuse provisions in IFRS can be divided into three groups according to their degree of legitimacy: provisions that are clearly legitimate (green group), provisions whose justification is questionable (yellow group) and provisions leading to accounting distortions (red
