היעדר הסדרה בכללי המס של התקינה הבינלאומית (IFRS), במלאת עשר שנים ליישומה בישראל, יוצר ואקום המאפשר ניצול לרעה. בשנות היישום הראשונות, רשות המסים ביקשה והשיגה ארכה להיערכות באמצעות הוראת שעה שקבעה כי לצורך חישוב המס לא יחול תקן חשבונאות ישראלי מס' 29 שמכוחו בוצע אימוץ ה–IFRS בישראל — באופן מחייב עבור חברות מדווחות ובאופן וולונטרי לגבי חברות פרטיות שאינן מדווחות. תוקפה של הוראת השעה שנקבעה והוארכה רטרואקטיבית, הסתיים כבר בסוף 2013. אי־הבהירות שנוצרה מאז מאפשרת בחירה סלקטיבית לפי אינטרס המיסוי.