קונפורמיות בין כללי החשבונאות לחוקי המס

לקשר בין כללי החשבונאות לדיני המס תפקיד חשוב בדיווח הכספי החשבונאי והמיסויי של הפירמה. בספרות המקצועית ובקרב רגולטורים בארצות הברית מתקיים דיון מתמשך בנוגע למידת הקונפורמיות בין הדיווח החשבונאי לדיווח לצורכי מס, והשפעתה על איכות הרווחים המדווחים. המחקר בנושא זה רלוונטי למשקיעים, לרואי חשבון, לאנליסטים, לרשויות המס ולרגולטורים. כל הגופים הללו מעוניינים בזיהוי מניעיהן של פירמות למעורבות במניפולציה ברווחים: הרגולטורים וכותבי תקני החשבונאות מעוניינים לדעת כיצד אימוץ ה-IFRS משפיע על החלטותיהם של מנהלים בכל הקשור לניהול רווחים בספרים והימנעות ממס. רשויות המס מעוניינות לדעת כיצד שינוי ברמת הקונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס משפיע על הדיווח הכספי והדיווח לצורך מס, ובייחוד על נטייתם של מנהלים לנהל רווחים בספרים ולהימנע מתשלום מס. רשויות לניירות ערך ורשויות המס זקוקות למידע זה כדי להעריך אם יש להשקיע עלויות נוספות בשיפור איכות הרווחים בדוחות ומניעת אובדן ההכנסות ממסים בהתאמה.

לפירמות מטבען אינטרסים מנוגדים בדיווחיהן בדוחות הכספיים ובדיווחיהן לצורכי מס. מראשיתו של מס החברות היו הבדלים בסכומי הרווחים שדווחו בכל מערכת (Smith and Butters, 1949), אבל בעשור האחרון הלך הפער ביניהן וגדל. הפער בסכום הרווחים שדווח בכל מערכת הוצע כראיה לכאורה לעלייה ברמת ניהול הרווחים בספרים, לפעילות הימנעות ממס ולהתדרדרות המקבילה ביעילותה של מערכת המסים[1].

אם כללי הדיווח לצורך מס וכללי הדיווח הכספי היו זהים (מה שמכונה “קונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס”), הרי שכל שינוי בהכנסה או בהוצאה במערכת אחת היה בא לידי ביטוי באופן מושלם במערכת האחרת. בכללים זהים אמורים להשפיע על דוחות המס פעילויות דיווח המונעות ממוטיבציה פיננסית (למשל מאמצים להגדלת הרווחים בספרים), ובאותו האופן לפעילויות המונעות ממוטיבציה מיסויית (למשל מאמצים להקטנת ההכנסה חייבת במס), עשויות להיות השלכות מיידיות על הדיווח הכספי. ואולם אם מדידת הרווח לצורכי הדוחות הכספיים איננה קשורה למדידת הרווח לצורכי מס (מה שמכונה “אי-קונפורמיות בין כללי החשבונאות וכללי הדיווח לצורכי מס”), חישוב ההכנסה החייבת במס לא יושפע מחישוב הרווח בדוחות הכספיים, ולהפך. כשאי-הקונפורמיות עולה, מתחזקת גם יכולתו של המנהל לעשות מניפולציה של שני סוגי הרווחים – אלה החייבים במס ואלה המדווחים בספרים.

בעקבות חשיפתן של הונאות חשבונאיות ותכנוני מס אגרסיביים בפירמות גדולות (למשל אנרון ווורלדקום בארצות הברית), הפער ההולך וגדל בין ההכנסות לצורכי הדיווח הכספי להכנסה החייבת במס והשינויים בסביבה החשבונאית בעולם – שמקורם בין היתר באימוץ ה-IFRS – קראו חוקרים לבחון את השפעתו של השינוי בקונפורמיות/אי-קונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס במגוון היבטים. בין היתר הועלו לדיון השאלות האלה:

  • כיצד העלייה באי-קונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס, שמקורה באימוץ תקני ה-IFRS, משפיעה על יכולתן של החברות לעסוק במניפולציה בדיווח הרווח בספרים וכן במניפולציה בדיווח הרווח לצורכי מס?
  • האם אפשר להכליל משינוי ברמת הקונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס במדינה אחת גם למדינות אחרות?
  • מה הקשר בין אגרסיביות בדיווח לצורכי מס לאגרסיביות בדיווח הכספי, ואיך קשר זה השתנה מאז אימוץ התקינה הבינלאומית?

כשרמת הקונפורמיות בין חוקי המס לכללי הדיווח החשבונאי גבוהה, ההכנסה החייבת מחושבת על בסיס הרווחים המדווחים בספרים. מצב כזה יכול לעודד ניהול רווחים כלפי מטה כדי להפחית את תשלומי המס[2]. שקלפורד ושלווין (Shackelford and Shevlin, 2001) בחנו מחקרים אמפיריים בתחום המס שהראו שחברות נאלצות לבחור בין דיווח על רווחים נמוכים לרשויות המס ובין רווחים גבוהים לבעלי המניות[3]. קונפליקט זה חמור פחות בחברות פרטיות, שכן בניגוד לחברות הציבוריות, הן אינן חייבות בדיווח בבורסה ותמריציהן לניהול רווחים כלפי מעלה ממילא אינם גבוהים. משום כך עלותו של ניהול הרווחים בספרים כלפי מטה כדי למזער את חבות המסים לתשלום אינה גבוהה[4]. עם זה במצב של אי-קונפורמיות, כשהפער בין חוקי המס לכללי הדיווח החשבונאי גדול, החברה יכולה לנהל את ההכנסה החייבת (כלפי מטה) בלי להשפיע על הרווחים בספרים[5].

מחקרים אחרים מראים כי שיקול הדעת הניתן ביישום כללי החשבונאות עצמם מאפשר ניהול רווחים בספרים בלי להשפיע על ההכנסה החייבת[6]. יש לציין כי אם חברות עם BTD (המחושב כפער בין הרווח לפני מסים על הכנסה מדוח רווח או הפסד ובין ההכנסה החייבת לצורכי מס כשההכנסה החייבת לצורכי מס נאמדת לפי הוצאות המסים השוטפים המחולקים בשיעור המס הסטטוטורי לאותה שנה) גבוה יותר חשופות לביקורת מעמיקה יותר של הרגולטורים והמבקרים[7], הן עשויות לבחור שלא להיות אגרסיביות בדיווח בספרים ובדיווח לצורכי מס באותה שנה גם ברמת קונפורמיות גבוהה בין חוקי המס לכללי החשבונאות[8].

עם זאת פרנק, לינץ’ ורגו (Frank, Lynch, and Rego, 2009) מתעדים קשר חיובי חזק בין ניהול רווחים בספרים (מניפולציה ברווחים כלפי מעלה) ובין דיווח אגרסיבי לצורכי מס (מניפולציה ברווחים לצורכי מס כלפי מטה) בחברות אמריקאיות[9]. תוצאותיו של מחקר זה עולות בקנה אחד עם תוצאות מחקרו של דסאי (Desai, 2005), המספק ראיות שיטתיות לעובדה שהן איכות הדיווח בספרים והן איכות הדיווח לצורכי מס התדרדרה בשל מערכת הדיווח הכפולה[10].

בעקבות גידול בפער בעשור הראשון של המאה ה-21 בין שתי המערכות – מערכת החשבונאות ומערכת המסים – נשמעת בארצות הברית הקריאה להגדיל את הקונפורמיות בין חוקי המס לכללי החשבונאות במטרה להפחית את תכנוני המס האגרסיביים ואת ניהול הרווחים החשבונאיים[11].

בכל הנוגע ליכולתה של פירמה או למוטיבציה שלה לעסוק בדיווח מס (חשבונאי) אגרסיבי בסמיכות לדיווח חשבונאי (מס) אגרסיבי הספרות מספקת אפוא ראיות מעורבות.

אטווד, דרייק ומיירס (Atwood, Drake and Myers, 2010) קוראים לבחון את השפעתו של השינוי ברמת הקונפורמיות בין כללי החשבונאות ובין כללי הדיווח לצורכי מס במדינה מסוימת בהשוואה להבדלים אלה במדינות אחרות. החוקרים טוענים שהסביבה הטובה ביותר למחקר מסוג זה היא מדינה שרמת הקונפורמיות בה השתנתה[12].

ישראל היא סביבה אידאלית למחקר זה בעקבות השינוי הגדול ברמת הקונפורמיות שנוצר לאחר אימוץ תקני ה-IFRS. מחקר מסוג זה אינו יכול להתבצע בארצות הברית, שכן בה לא חל שום שינוי ברמת הקונפורמיות/אי-קונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס.

בשנת 2008 אימצו חברות ציבוריות ישראליות באופן רשמי את תקני ה-IFRS, אף שרוב החברות החלו לדווח לפי תקנים אלה כבר בשנת 2007. מלכתחילה לא החילה רשות המסים בישראל את תקני ה-IFRS בקביעת ההכנסה החייבת לצורכי מס, ולפיכך חברות ציבוריות אימצו את ה-IFRS אך ורק לצורכי הדיווח החשבונאי. באופן זה אישרו למעשה רשויות המס להשתמש בשתי מערכות של כללי חשבונאות לדיווח – מערכת אחת למטרות הדיווח בספרים ומערכת אחרת למטרות הדיווח לצורכי מס.

מבחינה היסטורית הייתה ישראל תמיד ברמת “ביניים” של קונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס, אבל לאחר אימוץ תקני ה-IFRS נעשתה רמת הקונפורמיות בה נמוכה. ההבדלים בין שתי התקופות הללו – טרם אימוץ תקני ה-IFRS ולאחר אימוצם – מספקים הזדמנות נדירה לבחון את ההשפעות של השינוי ברמת הקונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס בתוך מדינה אחת.

במחקר שערכו גילעז-רן וגביוס (Giloz-Ran and Gavious. 2013) בישראל לפני אימוץ ה-IFRS, כשרמת הקונפורמיות בין כללי החשבונאות לחוקי המס הייתה בינונית, נמצאה הזדמנות לבחון את התנהגות הדיווח הכספי של מנהלים ב”אזורים” של חוסר קונפורמיות בין חוקי המס לחוקי החשבונאות[13]. כלומר, כשמערכת המס אינה סוטה לחלוטין אך גם אינה מיושרת במלואה עם המערכת החשבונאית. הממצאים הראו כי הן חברות ציבוריות והן חברות פרטיות הנוקטות הימנעות (או הקטנה של) תשלום מס אינן מנהלות רווחים חשבונאיים גם כשהאי-קונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס מאפשרת להם לעשות כן. התוצאות עשויות לרמז כי הקטנת הפער בין כללי הדיווח החשבונאי לדיווח לצורך מס, ולא בהכרח מחיקתו, עשויה להספיק לצמצום התנהגות אופורטוניסטית של מנהלים.

במחקר מאוחר יותר שערכו בישראל גילעז-רן וגביוס (Giloz-Ran and Gavious 2013) עלה ממדדי ניהול הרווחים וכן ממדדי ההימנעות ממס שהן הדיווח הכספי והן הדיווח לצורכי מס נעשו אגרסיביים פחות או לא השתנו במידה ניכרת לאחר אימוץ ה-IFRS, שהביא לידי ירידה בקונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס[14].

העדות הכוללת המבוססת על ניתוחים שונים מראה כי ניהול רווחים והימנעות ממס לא היו קשורים זה לזה בתקופה שלפני אימוץ ה-IFRS, שבמהלכה הייתה רמה הקונפורמיות בין כללי הדיווח החשבונאי לכללי הדיווח לצורכי מס בינונית, או בתקופה שלאחר אימוץ ה-IFRS, אז הייתה הקונפורמיות הזאת נמוכה במידה ניכרת. מכאן עולה שגם כשמצבים של אי-קונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס מספקים הזדמנות למנהלים לנהל בקלות רווחים חשבונאיים כלפי מעלה ורווחים לצורכי מס כלפי מטה באותה תקופת דיווח, לא נמצאה עדות להתנהגות כזאת בפירמות ישראליות.

תוצאות אלה אינן עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו כי רמה נמוכה של קונפורמיות בין כללי הדיווח החשבונאי ובין כללי הדיווח לצורכי מס קשורה בדיווחים אגרסיביים יותר לצורכי מס ולצורכי דיווח חשבונאי[15]. משמעות הדבר כי השפעתו של השינוי ברמת הקונפורמיות בין כללי הדיווח החשבונאי לכללי הדיווח לצורכי מס אינם ניתנים להכללה למדינות שונות. אף שבמדינות מסוימות שינוי זה עשוי להשפיע על התנהגות הדיווח של מנהלים, במדינה אחרת אפשר שלא יהיה שינוי כזה.

תוצאות המחקר מרמזות כי מנהלי חברות אינם מנצלים בהכרח את יכולתם לנהל רווחים חשבונאיים ואת ההכנסה החייבת במס באותה תקופת דיווח, גם אם מצבים של אי-קונפורמיות בין כללי הדיווח החשבונאי לכללי הדיווח לצורכי מס מאפשרים להם לעשות זאת וכי מתן גמישות רבה יותר למנהלים בהעברת מידע עשויה בעצם להקטין את האגרסיביות בדיווח. נראה שמנהלים לוקחים בחשבון את שקלול התמורות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס לא רק כשקונפורמיות כזאת קיימת במלואה. לכן הקריאה הנשמעת בארצות הברית לעבור מאי-קונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס לקונפורמיות מלאה בין שני כללי הדיווח במטרה להפחית את הדיווח האופורטוניסטי של המנהלים היא אולי קיצונית.

המסקנה היא שאחת הטענות על העלויות (התועלות) העיקריות של ירידה (עלייה) בקונפורמיות בין כללי החשבונאות לכללי הדיווח לצורכי מס – פחות (יותר) דיווח מס אמת עם מידה גבוהה (נמוכה) יותר של הימנעות ממס – איננה משמעותית (או אמיתית) כמו שסברו קודם לכן.

[1] למשל Bankman (1999, 2003), Schler (2002), Talisman (2000), Weisbach (2002), and Yin (2001), ,Menzon and Plesko (2002), Plesko and Shumofsky (2004) and Desai (2003) Shackelford and Shevlin (2001), Graham (2003), Dyreng et al. (2008), Hanlon and Heitzman (2010)

[2] למשל  Ball, R., Robin, A., Wu, J. (2003). Incentives versus standards: Properties of accounting

income in four East Asian countries. Journal of Accounting and Economics 36, 235-270.

[3] Shackelford, A.D., Shevlin, T. (2001). Empirical tax research in accounting. Journal of Accounting and Economics 31, 321-387.

[4] Ball, R., and L. Shivakumar. (2005). Earnings quality in UK private firms: comparative loss recognition timeliness. Journal of Accounting and Economics 39, 83-128.

[5] ראו למשל: Weisbach, D.A. (2002). “Ten truths about tax shelters”. Tax Law Review 55, 215-253.; McGill, G., Outslay, E. (2004). “Lost in translation: Detecting tax shelter activity in financial statements”. National Tax Journal LVII 57(3), 739-756.

[6] ראו למשל: Phillips, J., Pincus, M., Rego, S. (2003). “Earnings management: new evidence based on deferred tax expense”. The Accounting Review 78, 491-521. ; Hanlon, M., Laplante, S., Shevlin, T. (2005). Evidence for the possible information loss of conforming book income and taxable income. Journal of Law and Economics, 48: 407-442.

[7] על ביקורת הרגולטורים ראו:B. Cloyd, “The Effects of Financial Accounting Conformity on Recommendations of Tax Preparers”, The Journal of American Taxation Association, 17 (2) (1995), pp. 50-70; L. F. Mills, “Book-Tax Differences and Internal Revenue Service Adjustments”, Journal of Accounting Research 36 (1998), pp. 343-356; B., Badertscher , J. Phillips, M. Pincus, and S. Rego, “Earnings Management Strategies: To Conform or Not to Conform?”, The Accounting Review, 84 (2) (2009), pp. 63-98; על ביקורת המבקרים ראו: M. Hanlon, and G. Krishnan, “Do Auditors Use Information Reflected in Book-Tax Differences?”, Working paper, University of Michigan 2006.

[8] Mills, L.F. (1998). Book-tax differences and Internal Revenue Service Adjustments. Journal of Accounting Research, 36: 343-356

[9] M. M. Frank, L. J. Lynch, and S. O. Rego. (2009). “Tax Reporting Aggressiveness and Its Relation to Aggressive Financial Reporting”, The Accounting Review, 84(2), 467-496.

[10] . A. Desai. (2005). “The Degradation of Reported Corporate Profits”, Journal of Economic Perspectives 19, 171-192.

[11] לדוגמה: Desai, ibid.; Frank et al.; Atwood, T., M. Drake, and L. Myers. (2010). “Book-Tax Conformity, Earnings Persistence and the Association between Earnings and Cash Flows”, Journal of Accounting and Economics 50, 111-125.

[12] Atwood, T.J., Drake, M.S., Myers, L.A. (2010). Book-tax conformity, earnings persistence and the association between earnings and cash flows. Journal of Accounting and Economics, 50 (1): 111–125.

[13] Giloz-Ran, E., Gavious, I., Yosef., R. (2013). The Relationship between the Management of Book Income and Taxable Income under a Moderate Level of Book-Tax Conformity. Upcoming Journal of Accounting Auditing and Finance.

[14] Giloz-Ran, E., Gavious, I. (2013). “Can a Decrease in Book-Tax Conformity Actually Deter Book and Taxable Earnings Manipulations? The Israeli Case of IFRS Adoption”. Working Paper.

[15] Atwood, T. J., M. S. Drake, J. Myers, and L. A. Myers. (2012). “Home Country Tax System Characteristics and Corporate Tax Avoidance: International Evidence”, The Accounting Review 87(6), 1831-1860; Chan, K., K. Lin, and P. Mo. (2010). “Will A Departure From Tax-Based Accounting Encourage Tax Noncompliance? Archival Evidence from a Transition Economy”. Journal of Accounting and Economics 50, 58-73.

רקע בחשבונאות