תקן חשבונאות ישראלי מספר 40

בישראל, המהפכה בדיווח הכספי של מלכ”רים החלה בשנת 1997, עת פרסמה לשכת רואי חשבון בישראל את גילוי דעת מספר 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ”רים, שחל על דוחות כספיים לתקופות המסתיימות לאחר 15 בספטמבר 1997. גילוי הדעת מאמץ את הגישה הכוללנית ובסיס מדידה מצטבר, בדומה לתקנים האמריקאיים דלעיל. פרסום גילוי הדעת בא בעקבות דרישה מצד המשתמשים בדוחות הכספיים, הארגונים המדווחים ורשויות הפיקוח, וכן עקב חוסר העקיבות בפרקטיקה בנושא.

חשוב להדגיש כי למעבר של החברות הציבוריות בישראל ליישום IFRS בשנת 2008, לא הייתה כל השפעה על אופן הדיווח של מלכ”רים בישראל, שמבוסס על כללי החשבונאות המקובלים עבור חברות פרטיות בישראל, אשר עליהן לא חל המעבר. אף שלא קיים כיום תקן חשבונאות בינלאומי במסגרת ה-IFRS שעוסק במלכ”רים, חשוב להדגיש כי בשנת 2010, כחלק מתיקון המסגרת המושגית להכנת דוחות כספיים ולהצגתם, הושמטה ההחרגה מתחולה של גופים שאינם למטרת רווח. כפועל יוצא, המסגרת המושגית הבינלאומית הנוכחית חלה לכאורה גם על מלכ”רים, ברוח השינויים בנושא בעשורים האחרונים בעולם, וזאת על אף היעדרו של תקן חשבונאות בינלאומי בנושא.

מאז פרסומו של גילוי הדעת, נערכו בו תיקונים ושינויים רבים. כמו כן, הבעיה המרכזית בו נגעה לכך שגילוי הדעת כלל עיוותים קריטיים לעניין תרומות של רכוש קבוע (ראה לעניין זה פוסט בנושא)

בעקבות כך הוחלט לפרסם את תקן חשבונאות ישראלי מספר 40, שמאחד את כללי החשבונאות והדיווח הכספי למלכ”רים, ובכך מחליף את גילוי הדעת, התיקונים לו ותקן חשבונאות מספר 9 בדבר דוחות כספיים של מוסדות להשכלה גבוהה. התקן כולל כמה שינויים מרכזיים באשר לגילוי הדעת ולתיקונים לו, הכלולים ביחידה שלהלן, ומבוססים על התקינה האמריקאית. תקן חשבונאות מספר 40 חל על דוחות כספיים שנתיים של מלכ”רים לתקופות המתחילות ביום 1 בינואר 2021 או לאחריו.

להרחבה מלאה בנושא יישום התקן, תוך המחשה באמצעות שימוש בפקודות יומן ודוגמאות מהפקטיקה ניתן לקרוא בספר “חשבונאות של מוסדות ללא כוונת רווח” בהוצאת למדא (2021).

 

רקע בחשבונאות