יכולתם של הדוחות הכספיים לנבא פשיטת רגל

הנתונים המופיעים בדוחות הכספיים יכולים לשמש את המשקיעים גם לצורך ניבוי פשיטות רגל של פירמות. המודל הרציני הראשון שניסה לחזות פשיטת רגל באמצעות יחסים פיננסיים היה מודל ה-Z-score של אלטמן משנת 1968 [1]. לצורך בניית המודל בחן אלטמן מדגם של פירמות שמחציתן פשטו את הרגל. במהלך המחקר נבחנו עשרים ושניים יחסים פיננסיים, ובאמצעות מודל סטטיסטי נבחרו חמשת היחסים הפיננסיים שנתנו את התוצאה הטובה ביותר. באמצעות מודל המשלב את חמשת היחסים הפיננסיים הללו הצליח אלטמן לנבא בסיכויי הצלחה גבוהים מאוד את פשיטות הרגל של הפירמות שנלקחו במדגם (שנה לפני כן הוא הצליח לנבא 86.2% מפשיטות הרגל ושנתיים לפני כן 73.4%). חשוב לציין שמאוחר יותר, בשנת 1977, שיפר אלטמן את מודל ה- Z-score והרחיבו למודל ZeTa, הכולל שבעה משתנים במקום חמישה ומצליח לנבא פשיטות רגל טוב יותר מהמודל המקורי. מודל זה עדיין חסוי ונדרש תשלום כדי לקבל את מקדמיו.

מודל ה-Z-score מכיל את הפרמטרים האלה בנוגע לחברה ציבורית:

המשתנים הממוספרים ב-X מייצגים את היחסים הפיננסיים הללו:

– היחס בין ההון החוזר לסך כל הנכסים

– היחס בין העודפים לסך כל הנכסים

– היחס בין הרווח התפעולי לסך כל הנכסים

– היחס בין שווי השוק של ההון העצמי לסך כל ההתחייבויות

– היחס בין סך כל המכירות לסך כל הנכסים

לאחר הכפלת היחסים הפיננסיים בפרמטרים שבמודל, מתקבל ציון Z לחברה. ציון מעל 2.99 מצביע על פירמה בריאה, ציון נמוך מ-1.81 מצביע על פירמה כושלת הנמצאת בסכנה ממשית לפשיטת רגל. ציון בין 1.81 ל-2.99 מצביע על צורך בבדיקות נוספות. שימוש מושכל של המשקיעים בנתוני הדוחות הכספיים יכול להיות אפוא בגדר סימן אזהרה מוקדם שהפירמה שהם מחזיקים במניותיה או שהם שוקלים להשקיע בה עלולה ליפול. בכך הדוחות עשויים להיות שימושיים ביותר למשקיעים במובן זה.

[1] Altman, E. (1968). “Financial Ratios, Discriminant Analysis and the Prediction of Corporate Bankruptcy”. Journal of Finance 4, 589-609.

רקע בחשבונאות