ענף ראיית החשבון מורכב ממשרדי רואי חשבון אשר עוסקים בעיקר בביקורת חיצונית. יחד עם זאת, רק חלק מרואי החשבון עוסקים בתחום העיסוק המסורתי של רואה החשבון – הביקורת, ואילו היתרה מועסקים כחשבים, מנהלי כספים, תפקידי מנכ”לים ותפקידים נוספים בחברות ובמשק.
כתוצאה מתהליכי הגלובליזציה הקשורים למקצוע, עבר ענף ראיית החשבון בישראל, בעשור האחרון, שינוי משמעותי והפך להיות ריכוזי מאד. אם בעבר היה מספר לא מבוטל של משרדי ראיית חשבון שביקרו את דוחותיהם הכספיים של החברות הציבוריות, הרי שהחל מאמצע שנות ה- 90 הצטרפו המשרדים הגדולים לרשתות הבינלאומית הגדולות לראיית חשבון. בעולם, וגם בישראל כיום, לאחר פרשת אנרון (ונפילתה של רשת ראיית החשבון Arthur Andersen ) קיימות ארבע רשתות אמריקאיות בינלאומיות גדולות (“Big 4”): Ernst &Young (EY), PricewaterhouseCoopers (PwC), KPMG ו-Deloitte. מרבית החברות הנסחרות בישראל (כ-90%) וכמעט כל החברות הישראליות הציבוריות שנסחרות בחו”ל מבוקרות על ידי המשרדים הגדולים. כמו כן, חמשת המשרדים הגדולים בישראל העסיקו בשנת 2020 כ-7,450 עובדים ובהם כ-2,780 רואי חשבון וכ- 380 שותפים.
יש לציין כי הריכוזיות בענף ראיית החשבון עלולה לפגום באיכות הביקורת. עצם קיומם של מותגי על, ללא אפשרות כניסה של מתחרים חדשים לשוק ותוך ידיעה מראש כי רשויות הפיקוח לא יאפשרו לפירמה ראיית חשבון נוספת לקרוס, עלולים ליצור בעיה מובנית.