יישום התקן החדש יציג גירעונות גדולים במצב הכספי
המציאות שלפיה תקנים חשבונאיים מושפעים מאינטרסים זרים אינה פוסחת גם על המוסדות ללא כוונת רווח.
בעקבות המהפכה החשבונאית בארה”ב בתחילת שנות ה-90 החלו מלכ”רים לדווח במערכת אחת של דו”חות כספיים על בסיס עקרונות חשבונאיים מקובלים. עד אז הציגו המלכ”רים את דו”חותיהם בצורה מבוזרת (שיטת הקרנות), ללא יישום של בסיס הצבירה, כך שלא היה ניתן לראות את מצבם הכספי האמיתי. מצב דברים זה היה דווקא נוח לגופים שממומנים באמצעות העברות חד צדדיות, ממש בגדר “נקבל כסף ולא ניתן הסברים”.
הסוויץ’ נבע מההכרה כי החשבונאות שפותחה עבור עסקים מסוגלת להתמודד גם עם מאפייני המלכ”ר, מתוך ראיית פוטנציאל השירות של נכסיו. בשונה ממבנה הון רגיל של חברה עסקית, הכולל הון מניות ועודפים, הונו של המלכ”ר, המכונה נכסים נטו (נ”נ), מוצג בשלוש קטגוריות: האחת, נ”נ שלא קיימת לגביהם הגבלה, שמשקפים את העודף/גירעון המצטבר מהפעילויות, לרבות תרומות שהשימוש בהן לא הוגבל על ידי התורמים; השנייה, נ”נ שקיימת לגביהם הגבלה זמנית, שמשקפים תרומות למטרה ספציפית” והשלישית, נ”נ שקיימת לגביהם הגבלה קבועה, שמשקפים תרומות צמיתות אשר ניתן ליהנות מפירותיהן בלבד.
על אף שהמהפכה אומצה בישראל כבר ב-1997 במסגרת גילוי דעת 69 ויושמה בהצלחה רבה, עד כה יצאו מתחולתה מוסדות מתוקצבים להשכלה גבוהה. באיחור של עשור החליטה הממשלה ב-2007 להנחות את הות”ת להורות למוסדות אלה לפרסם החל משנת הלימוד התשס”ח דו”חות כספיים מבוקרים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים. כמו כן נקבע כי מוסד שלא ימלא אחר ההוראות יתוקצב באופן “חלקי” (95%).
עקב כך ועל רקע הערת מבקר המדינה פירסמה ות”ת ב-2009 הנחיות בנושא חשבונאות של מוסדות השכלה גבוהה, המאפשרות סטיות משמעותיות מגילוי דעת 69. מדובר בעיקר בקביעה שלפיה אין להכיר בהתחייבות בגין פנסיה תקציבית ורכיבים תקציביים בפנסיה צוברת, עד להשגת הסדר כולל למימון המחויבות האקטוארית עם הממשלה, להוציא גילוי בביאורים. כמו כן מספקות ההנחיות הקלות בנושא רכוש קבוע שסותרות את כללי החשבונאות ופוגעות בהשוואתיות.
מצב דברים זה הוביל באחרונה את המוסד הישראלי לתקינה למסקנה המתבקשת כי יש להחיל את גילוי דעת 69 גם על מוסדות להשכלה גבוהה. לצורך כך פירסם המוסד את הצעה לתקן 9, שתיכנס לתוקף לקראת תחילת שנת הלימוד הקרובה (אוקטובר 2011), שהיא בגדר חידוש הצעה דומה שמחכה כבר יותר מעשור. יישום התקן החדש צפוי להוביל לרישום התחייבויות אקטואריות עצומות, במיוחד באוניברסיטאות הוותיקות, ובעקבות כך להצגת גירעונות גדולים במצב הכספי.
חשוב להדגיש כי החשבונאות היא שפה ולא ניתן להאשים אותה במציאות הכלכלית, כך למשל טענה של בריחת תורמים לא צריכה להיות רלוונטית. כללי החשבונאות יודעים גם לתת ביטוי למקרה שבו הממשלה תיקח על עצמה, אם וכאשר, את הפנסיה התקציבית. במקרה כזה תיסגר ההתחייבות (ויימחק הגירעון) כנגד רישום השקעת בעלים: קרן הון מבעלת השליטה – המדינה, שתוצג במסגרת נ”נ שלא קיימת לגביהם הגבלה.
כידוע, גם הרשויות המקומיות אינן מפרסמות עדיין לציבור דו”חות שערוכים לפי בסיס צבירה מלא, שכולל את התחייבויותיהן האקטואריות העצומות. בכל מקרה, צריך לזכור שעריכת דו”חות כספיים לפי עקרונות חשבונאות מקובלים כשלעצמה אינה מספיקה בכדי ליצור אפקטיביות דיווחית, ויש לדרוש מגופים ציבוריים לפרסם את דו”חותיהם בדומה לחברה בורסאית.