ההפסד החבוי במועדון כרטיסי האשראי של רשת פוקס ולאומי קארד

בניגוד לשופרסל, שרשמה הפסדים לאחר השקת מועדון כרטיסי האשראי עם כאל, פוקס מציגה רווח מובטח ממועדון דומה שהקימה עם לאומי קארד — ומדווחת עליו בנטו באופן שתורם לשיעור הרווחיות התפעולית שלה ■ התוצאות האמתיות אינן נחשפות

הדו”חות הכספיים של שופרסל ופוקס לרבעון השלישי של 2018 חושפים את התוצאות הראשוניות של מועדוני הלקוחות החדשים, ששתי החברות התחילו להפעיל השנה במסגרת שיתוף פעולה עם חברות כרטיסי האשראי. בעוד שופרסל, המשתפת פעולה עם כאל במועדון שהושק בינואר רשמה כתוצאה מכך הפסדים ברבעון החולף, פוקס, שמשתפת פעולה עם לאומי קארד במועדון שהושק בתחילת יולי, דווקא הציגה רווח מהפעילות. אף שמדובר במהלכים אסטרטגיים דומים, קיים לכאורה הבדל לא טריוויאלי באופן הדיווח על תוצאות המועדונים בדו”ח רווח והפסד של שתי הרשתות.

הבסיס להקמת המועדונים החדשים הוא חתימת הסכמים ארוכי טווח, שנקודת המוצא שלהם היא תקופה של 10 שנים, המסדירים את השותפות בין הצדדים. חלוקת ההכנסות וההוצאות, לרבות תקציבי שיווק ופרסום, מתבצעת בחלקים שווים במהותם, בכפוף לרשת הביטחון. הרציונל הכלכלי של שיתוף הפעולה ברור: הרשתות הקמעוניות בעלות מחזור הפעילות השנתי עצום, 12 מיליארד שקל במקרה של שופרסל ו–2 מיליארד שקל במקרה של פוקס, מביאות את פלטפורמת הלקוחות שלהן, וחברות כרטיסי האשראי — את פלטפורמת ניהול כרטיסי האשראי.

הסדר משותף במהותו

מבחינה חשבונאית, מועדוני כרטיסי האשראי הם לכאורה הסדר משותף של הצדדים מאחר שקיים שיתוף חוזי ארוך טווח, ככל שאכן קבלת ההחלטות בנושאים העיקריים נעשית במשותף — מה שמעיד על קיומה של שליטה משותפת. לצורך הביטוי החשבונאי שלהם בדו”חות של כל אחד מהצדדים, IFRS מבחין בין שני סוגים של הסדרים משותפים: פעילות משותפת ועסקה משותפת.

בפעילות משותפת, כל אחד מהצדדים רושם את הכנסותיו והוצאותיו, נכסיו והתחייבויותיו בהתאם להסדר. לעומתה, עסקה משותפת מטופלת בשיטת השווי המאזני, שלפיה ההשקעה בהסדר נרשמת כנכס במספר אחד וכן התוצאות שלו נרשמות נטו במספר אחד — רווחי אקוויטי.

בעוד היעדר קיומה של ישות משפטית נפרדת מצביע על כך שמדובר בפעילות משותפת, קיומה של ישות משפטית כזאת בדרך כלל מוביל למסקנה כי מדובר בעסקה משותפת — אלא אם כן יש נסיבות ברורות המצביעות אחרת. בהקשר זה, יש לציין כי מועדון כרטיסי האשראי של שופרסל בשיתוף כאל פועל במסגרת ישות משפטית נפרדת, להבדיל מהמועדון של פוקס ולאומי קארד.

ברוטו או נטו?

מדו”חות שופרסל ניתן להבין לכאורה כי החברה מדווחת על חלקה בהכנסות ובהוצאות של המועדון — מה שמעיד על כך שהיא מטפלת בו כהסדר משותף מסוג פעילות משותפת, למרות קיומו של המבנה המשפטי הנפרד. לעומת זאת, פוקס מדווחת על הרווחיות שלה מהמועדון כעמלה במסגרת מחזור ההכנסות שלה — כך שלכאורה היא לא מתייחסת כלל למועדון כאל הסדר משותף.

נדמה כי ההבדל העיקרי בין טיפול במועדון כהסדר משותף מסוג פעילות משותפת לבין עסקה משותפת נוגע לדיווח בדו”ח רווח והפסד. הסיבה לכך היא שמבחינה מאזנית, גם אם מדובר בפעילות משותפת, סביר להניח כי ההסדר המשפטי שקובע את מערכת היחסים בין הלקוח, הרשת הקמעונית וחברת כרטיסי האשראי מתקיים כרגיל — כמו בעסקה רגילה בכרטיס אשראי. בהתאם להסדר הרגיל, ברגע שלקוח קונה, למשל, ברשת שופרסל באמצעות כרטיס אשראי, הוא נרשם מיידית כחייב במאזן חברת כרטיסי האשראי, שרושמת כנגד התחייבות כלפי שופרסל. במקביל, וכתמונת ראי, שופרסל רושמת במאזנה כחייב את חברת כרטיסי האשראי — ולא את הלקוח.

תחילת הפעילות של המועדון כוללת הוצאות שיווק גדולות יחסית, לרבות עלות של מתנות הצטרפות. על רקע זה ניתן לראות את הפער בין התוצאות שרושמת פוקס לבין אלה שרושמת שופרסל, כתוצאה מההבדל ברשת הביטחון. שופרסל קיבלה מכאל הטבות שעיקרן הגנה מפני ירידה בהכנסות בשלוש השנים הראשונות. ההגנה מבטיחה הכנסה שנתית מפעילות המועדון של כ–65 מיליון שקל, כשחלק מהתשלומים שתבצע כאל יהיו כפופים לעמידה ביעדים שייבחנו בתום ארבע שנים ובתום שמונה שנים.

בהסכם של פוקס נקבע כי כחלק ממנגנון ההתחשבנות בין הצדדים, ישולמו לפוקס סכומים מינימליים, על פי לוחות זמנים ותנאים ברורים כולל מענק חתימה בגובה 25 מיליון שקל משמעותי, בסך כולל מצרפי של כ–165 מיליון שקל במשך 10 שנות ההסכם, שאמורים להיות משולמים גם במקרה שלא ייווצרו רווחים במועדון. יש לציין כי ללאומי קארד קיימת זכות לסיים את ההסכם ככל שלא יצטבר מספר מינימלי של כרטיסים פעילים בתום חמש שנים וחצי ממועד השקת המועדון, שבהם סך התמורה המינימלית צפויה להסתכם מצרפית בכ–91 מיליון שקל.

פוקס: רווח של 3.1 מיליון שקל

פוקס רשמה בדו”חות הרבעון השלישי, שבתחילתו הושק המועדון, רווח נטו של 3.1 מיליון שקל. רשת האופנה לא מסבירה את מקור הרווח, אבל ניתן להעריך — במיוחד משום שמדובר ברבעון הראשון להשקת המועדון — כי הרווח מייצג את רשת הביטחון שמעניקה לה לאומי קארד. הסכום שנרשם כרווח משקף כנראה פריסה רבעונית של התשלומים העתידיים המובטחים על בסיס ערכם הנוכחי.

חשוב להדגיש כי מדובר בסכומים מהותיים ביחס לרווחיות התפעולית של פוקס. כך, ברבעון השלישי הרווח התפעולי בנטרול רווחי אקוויטי הגיע ל–37.1 מיליון שקל, שמשקף שיעור רווחיות של 6.8%, ובלא מרכיב הכנסה זה — שיעור הרווח התפעולי היה יורד ל–6.2% בלבד. בהתעלם משאלת הדיווח נטו, הכללת החלק בהכנסות של המועדון היא הגיונית מבחינה כלכלית: המועדון מקנה, בין השאר, הטבות ללקוחות שמחזיקים בכרטיס, זכות לצבור נקודות לרכישה וכן זכאות למבצעים והטבות ייעודיות, שיש להם טרייד־אוף עם ההכנסות.

לעומתה, שופרסל, שמדווחת על חלקה במועדון כרטיסי האשראי כמגזר פעילות נפרד, רשמה ברבעון החולף ובשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 רווח תפעולי של 2 מיליון שקל והפסד תפעולי של 13 מיליון שקל, בהתאמה — בעוד ההכנסות מהמועדון הסתכמו בכ–18 מיליון שקל וב–58 מיליון שקל בהתאמה. על רקע מספרים אלה, מעניין לראות כי ההגנה שהבטיחה כאל לשופרסל בשלוש שנות הפעילות הראשונות לגבי מחזור הכנסות מינימלי לשופרסל של 65 מיליון שקל, כנראה אינה אפקטיבית.

את השלכות ההחלטה של שופרסל לעבור משיתוף הפעולה עם לאומי קארד לשיתוף הפעולה עם כאל עד כה, ניתן לראות באמצעות השוואת התוצאות של מגזר הפעילות הזה. כך למשל, המועדון הקודם של שופרסל ולאומי קארד, שכלל יותר מ–500 אלף כרטיסי אשראי פעילים, הניב לשופרסל ברבעון האחרון לפעילותו (רבעון רביעי של 2017) הכנסות של כ–23 מיליון שקל ורווח של כ–16 מיליון שקל. לעומת זאת, ברבעון החולף, בעקבות מאמצי השיווק האינטנסיביים, שתרמו לעלייה במספר כרטיסי האשראי החדשים של כאל לכ–460 אלף, הניב המועדון החדש לשופרסל רק 18 מיליון שקל הכנסות שתרמו לשורת הרווח התפעולי כ–2 מיליון שקל בלבד.

הטרנד והפרדוקס

אף שמדובר בשני מיזמים חדשים, הרווחיות של המועדון החדש בראיית פוקס, לעומת המועדון המועבר במקרה של שופרסל, היא במידה רבה פרדוקסלית. הסיבה לכך היא שפוקס קיבלה למעשה הגנה מלאה, כי זהו מועדון חדש, בעוד שופרסל קיבלה הגנה חלקית משום שמדובר במהות בהעברה של מועדון קיים. לא ניתן להתעלם מכך שבראיית הצד השני של המטבע — חברות כרטיסי האשראי — הבטחת התשואה המינימלית לפוקס גרמה, למשל, ללאומי קארד לרשום הפסד גדול יותר בגין המועדון ברבעון השלישי, ביחס לחלקה הרגיל בתוצאות המועדון המשותף.

מעבר לכך, לאור אלמנט הסבסוד, לאומי קארד נדרשת מבחינה חשבונאית לבחון על בסיס מידת ההצלחה של המועדון, האם אינה צריכה להכיר בהתחייבות בגין חוזה מכביד לגבי התשלומים המובטחים העתידיים לפוקס.

מועדוני כרטיסי האשראי ברשתות הקמעוניות, ששופרסל הייתה בין החלוצים שלהם, הם הלכה למעשה הגרסה המודרנית למועדוני נאמנות הלקוחות של פעם — ונדרשת תשומת לב לאופן הדיווח הנאות עליהם. אם בעבר חברות נהנו מעמלות מחברות כרטיסי האשראי, המבוססות על השימוש בכרטיסי האשראי, כתוצאה מהפניית לקוחות שנרשמו בדרך כלל במסגרת הכנסותיהן, המודל העסקי החדש אינו בהכרח זהה.

בכל מקרה, נראה כי רמת המידע הניתן למשקיעים על המשמעויות של הטרנד החדש והצלחתו, לוקה בחסר — במיוחד על רקע הרגישות הרבה של הרווחיות התפעולית הקמעונית.