המדרון החלקלק של הערת עסק חי

חלק מהחברות מסווגות את האג”ח כהתחייבויות שוטפות לאחר הערת עסק חי

על אף שזה מבלבל לעתים, משמעותה של הכללת הערת עסק חי בדו”חות הכספיים היא כי הנחת עסק חי עדיין ממשיכה להתקיים לדעת ההנהלה, למרות ספקות משמעותיים שהתעוררו לגביה. כפועל יוצא מכך, הדו”חות הכספיים ממשיכים להיערך בהתאם לכללי החשבונאות הרגילים שמיועדים לעסק חי, כלומר IFRS.

לעובדה זו יש משמעות רבה, שכן אם החברה לא תוכל להמשיך לפעול כעסק חי – סביר להניח שיידרשו התאמות משמעותיות לגבי ערכי הנכסים וההתחייבויות, וכן הסיווג שלהם, למשל כתוצאה ממימוש נכסים תחת לחץ, לרבות הפרשות בגין זכויות עובדים. כך, גם לאחר ההפסדים הכבדים שרשמה מעריב ברבעון, היא דיווחה כי אילו הדו”חות היו נערכים שלא בהתאם להנחת עסק חי, היא היתה נדרשת להפרשות נוספות בסך 102 מיליון שקל.

עם זאת, לעצם פרסום הערת עסק חי יכולה להיות השפעה חשבונאית מיידית שלילית גם בהתאם לכללי החשבונאות הרגילים. הסיבה לכך היא שפרסום הדו”חות עם הערת עסק חי עלול לגרור ניסיון להעמדת אג”ח לפירעון מיידי. בשטרי הנאמנות קיים בדרך כלל סעיף סל גנרי, שלפיו הנאמן של האג”ח רשאי להעמידן לפירעון מיידי כשקיים חשש מהותי כי החברה תפסיק את תשלומיה, או שמתרחש אירוע שלדעת הנאמן יש בו פגיעה מהותית או שעלול לגרום פגיעה מהותית בזכויות בעלי האג”ח.

מצב הדברים שהוביל להכללת הערת עסק חי יכול להיחשב ככזה שמייצר עילה לפירעון מיידי. מבחינת IFRS, במקרה כזה תידרש החברה, במקביל להכללת ההערה, לסווג את האג”ח כהתחייבויות שוטפות. זאת מתוך תפישה כי מועד הפירעון כבר אינו נתון לשליטתה, וללא קשר להסתברות בפועל לפירעון מיידי. זאת כל עוד הניתוח המשפטי של החברה הוא שהערת העסק החי מביאה לכך שלמחזיקים יש זכות לפירעון מיידי.

כך, לדוגמה, בדו”חות הרבעון השני סיווגה סאני איגרות חוב בסך 249 מיליון שקל, שהיו מוצגות במאזן במסגרת ההתחייבויות שאינן שוטפות, כהתחייבויות שוטפות. בעקבות כך היא הציגה בדו”חות הסולו גירעון של 276 מיליון שקל בהון החוזר. הסיווג בסאני נעשה רק ברבעון השני, אף שהערת עסק חי נכללה בראשונה כבר ברבעון הראשון. ייתכן שהסיבה לכך היא שמבחינה חשבונאית סאני ראתה בהערת עסק חי ככזאת שנבחנה למועד פרסום דו”חות הרבעון הראשון (מאי 2012). לכן זהו אירוע של התקופה החשבונאית העוקבת, היינו הרבעון השני.

ניתן להיווכח כי בדו”חות הכספיים של חברות שכללו הערת עסק חי באחרונה, אין יישום אחיד בנושא – שנובע כנראה מפרשנויות משפטיות שונות של סעיף הסל כתנאי איכותי. כך, מעריב וטאו תשואות סיווגו בשנה האחרונה באופן גורף את האג”ח שלהן כהתחייבויות שוטפות במקביל להכללת הערת עסק חי, בשונה למשל מקמן אחזקות, שסוחבת הערת עסק חי כבר תקופה ארוכה אך לא ביצעה סיווג כזה. גם אי.די.בי אחזקות, שכללה בראשונה בדו”חות הרבעון השני הערת עסק חי, לא ביצעה סיווג של איגרות החוב, ואף לא מדווחת על סיווג צפוי כזה ברבעון השלישי.

קשה להתעלם מהרגישות הרבה של הטיפול החשבונאי במקרה זה שנגזר מהפרשנות המשפטית של ההנהלה, שהרי משמעות הסיווג היא בעצם “הודאה באשמה”. כלומר אמירה מפורשת כי מחזיקי איגרות החוב זכאים להעמידן לפירעון מיידי. מעבר לפגיעה בהון החוזר, שיכולה לגרור שרשרת של הפרות באמות מידה פיננסיות בהסכמי המימון, אמירה כזאת יכולה לתרום להאצת ההידרדרות.