“פספסה” אפשרות להציג תשלומי הריבית כפעילות מימון
הדרישה לעקביות ביישום של מדיניות חשבונאית נוגעת לא רק לאחידות ביישומה עבור עסקות דומות, אלא גם ליישום עקבי על פני הזמן שמאפשר השוואה בין תקופות. דרישה זו גרמה באחרונה לכמה הנהלות להתחרט על כך שלא העניקו תשומת לב מספקת לחופש הקיים ב-IFRS בנוגע לאימוץ מדיניות חשבונאית.
שינוי מדיניות חשבונאית הוא חריג ואפשרי רק כאשר הוא מוביל למתן מידע מהימן ורלוונטי יותר לקוראי הדו”חות. דוגמה לכך ניתן למצוא בסעיף הנדל”ן להשקעה. על אף שנדל”ן זה נמדד על פי מודל העלות, החברה יכולה לעבור בכל עת למודל השווי ההוגן – אך לא להיפך. עם זאת, במרבית המקרים הקביעה כי מדובר בשיפור הרלוונטיות אינה טריוויאלית ודורשת נטל הוכחה כבד.
דו”ח תזרים המזומנים מספק באחרונה דוגמאות מרתקות להתערבות של רשות ני”ע בנושא העקביות על שני היבטיה. בדו”ח זה מאפשר ה-IFRS לבחור אם להציג את תשלומי הריבית והדיווידנד כפעילות שוטפת או כפעילות מימון, וכן אם להציג את תקבולי הריבית והדיווידנד כפעילות שוטפת או כפעילות השקעה.
דוגמה להיבט האחידות החשבונאית סיפקה אפריקה ישראל, שעם המעבר ל-IFRS בחרה במדיניות האופטימלית מבחינת תזרים המזומנים מפעילות שוטפת: סיווג תשלומי ריבית ודיווידנד כפעילות מימון, ומנגד סיווג תקבולי ריבית ודיווידנד כפעילות שוטפת. באחרונה, בעקבות דרישת רשות ני”ע, שונה סיווג התקבולים לפעילות השקעה. כפועל יוצא, תזרים המזומנים השלילי השוטף של אפריקה ב-2008 גדל מ-529 מיליון שקל ל-657 מיליון שקל.
דוגמה להיבט ההשוואתיות סיפקה פולישק תעשיות פלסטיקה, שבמעבר ל-IFRS “פספסה” את האפשרות להציג את תשלומי הריבית כפעילות מימון, ורק ברבעון השלישי החליטה לשנות מדיניות זו. רשות ני”ע דרשה לבצע תיקון דו”חות מתוך תפישה כי סיווג הריבית כפעילות מימון אינו בהכרח רלוונטי יותר מסיווגה כפעילות שוטפת. ניכוי תשלומי הריבית נטו, שהסתכמו ב-8.34 מיליון שקל, הפך את תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של פולישק ב-2008 לשלילי.
המקרים הרבים של תיקון דו”חות תזרים המזומנים באחרונה אינו מפתיע. רגישות הדיווח של דו”ח תזרים מזומנים גברה מאד בשנה האחרונה, על רקע המשבר ובעקבות הדרישה מחברות עם תזרים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת לכלול במסגרת דו”ח הדירקטוריון גם דו”ח תזרים חזוי למימון פירעון ההתחייבויות בשנתיים הקרובות – אלא אם כן הדירקטוריון מניח את דעתו שאין חשש סביר לעמידה בהתחייבויות. במקרה של פולישק, המדיניות החשבונאית המקורית שהובילה לתזרים שלילי מתמשך הציבה את הדירקטוריון בעמדת פתיחה נחותה יותר בכל הנוגע לדרישה הלא פשוטה לדו”ח תזרים חזוי.
כך, נראה כי הדרישה החשבונאית הבלתי מתפשרת לעקביות ממחישה היטב את חשיבות שיקול הדעת של הדירקטוריון וההנהלה באימוץ מדיניות חשבונאית – מדיניות שלעתים קרובות אין ממנה דרך חזרה.