הרווח הניסיוני של כלל ביוטכנולוגיה

הרווח העצום של כלל ביוטכנולוגיה עשוי להיעלם, אם הניסויים של אנדרומדה ייכשלו

כלל ביוטכנולוגיה דיווחה בשבוע שעבר שתרשום בדו”חות הרבעון השני רווח לאחר מס של 400–600 מיליון שקל בעקבות מכירת חברת אנדרומדה, שמפתחת תרופה לסוכרת נעורים. לא מדובר כאן ברווח שגרתי שנובע ממכירת חברה בת או נכס אחר – כמעט כל הרווח מותנה בעמידה באבני דרך הקשורות בפיתוח התרופה, ברישומה ובמכירותיה בעתיד.

בעסקה שהושלמה בחודש שעבר נמכרה אנדרומדה לחברת התרופות היפריון, שנסחרת בבורסת נאסד”ק ומתמחה בתרופות למחלות יתום. לפי העסקה, היפריון תשלם מיידית כ–20 מיליון דולר, מתוך סכום זה 12.5 מיליון דולר במזומן (בהפחתת התאמות להוצאות העסקה) והיתרה במניות סחירות של היפריון.

עם זאת, חלק הארי של הסכם המכירה מתייחס דווקא לתשלומים עתידיים־תלויים נוספים: תשלום של עד 120 מיליון דולר, כתלות בעמידה באבני דרך הקשורות בפיתוח התרופה ורישומה במדינות שונות, ותשלום של עד 430 מיליון דולר כתלות בעמידה באבני דרך הקשורות במכירות התרופה. כמו כן, נקבעו תשלומים מבוססי מכירות, רובם בטווח שבין 10% ל–17%.

היוצרות התהפכו

כללי החשבונאות המסורתיים, שמבוססים על זהירות לגבי רישום הכנסות, אינם מאפשרים הכרה בהכנסה – אלא אם הועברו לקונה הסיכונים והתשואות המשמעותיים שגלומים בנכס הנמכר. לצורך המחשה, עסקה למכירת קרקע, שכוללת העברת בעלות מלאה, אבל התמורה בגינה תלויה בסכום שבו ימכור הקונה בעתיד את הקרקע, לא יכולה להיות מטופלת מבחינה חשבונאית כמכירה. אף שמבחינה משפטית הנכס הועבר לקונה, הרי שהחשבונאות מותירה את הנכס בספרי המוכר, מתוך העדפת המהות הכלכלית. כפועל יוצא, תקבול מיידי מה”קונה” צריך להיות מטופל כהלוואה, והמכירה תירשם מבחינה חשבונאית רק בעת ההתבררות הסופית בעתיד.

מה שהפך לחלוטין את היוצרות הוא תפיסת המימוש הרעיוני, שנכנסה לתוקף ב–IFRS בתחילת 2010. תפיסה זו מתייחסת לאובדן שליטה בעסק, כמכירה רעיונית, גם אם כל המניות נשארו מבחינה כלכלית אצל הרוכש. דוגמה: חברה מחזיקה 60% ממניות חברה בת ומאבדת שליטה בלי שמכרה מניה אחת, למשל כתוצאה ממתן זכויות וטו משמעותיות למיעוט. במקרה כזה, אף שהשליטה נותרה בחברה המחזיקה, איבוד השליטה יוביל לשערוך ההשקעה, ובהתאם – עשוי להוביל לרישום רווח משמעותי.

תפיסת המימוש הרעיוני חלה גם כשהמניות הועברו מבחינה משפטית לקונה, אבל מבחינה כלכלית הסיכונים וההטבות בגינן נותרו בידי המוכר. ניתן להמחיש זאת על ידי מקרה קיצון של מכירת חברה בת בבעלות מלאה, שהונה העצמי 10 מיליון שקל ושוויה ההוגן 50 מיליון שקל, בהלוואת מוכר מלאה בתנאי נון־ריקורס. אף שגם במקרה כזה לא מתרחשת העברה כלכלית אמיתית של הסיכונים לקונה, הרי שלאור תפיסת המימוש הרעיוני תתרחש הכרה מלאה ברווח בעקבות איבוד השליטה. יש לציין כי כשמדובר בהלוואת מוכר לא מלאה, הרי שמתרחשת העברת סיכונים גדולה יותר לקונה, כפי שעולה מעסקות שרוקמת באחרונה קבוצת דלק.

חשוב להדגיש כי תפיסת המימוש הרעיוני רלוונטית רק לחברה או לפעילות שמהוות “עסק” – המוגדר כמערכת משולבת של פעילויות ונכסים המופעלים ומנוהלים כדי להשיג תשואות, ובדרך כלל יש לו מוניטין. כפועל יוצא, אם בהמחשה האחרונה לעניין הלוואת המוכר המלאה היה מדובר בנכס בודד ולא בעסק, הרי שהעסקה לא היתה מטופלת כמכירה.

בהקשר זה, ניתן להזכיר את מגמת מתן האשראי ארוך הטווח של יבואני הרכב לחברות הליסינג, שהחלה בתקופת המשבר – תוך שעבוד כלי הרכב שנמכרו לטובת האשראי. אשראי זה לא פגע ברישום ההכנסה כבר במועד מסירת המכוניות לחברות הליסינג מאחר שהוא כולל זכות חזרה מלאה, כשהשעבוד משמש בטוחה בלבד והתפיסה היא שהסיכונים הועברו במלואם לחברות הליסינג.

מאחר שהמסקנה של כלל ביוטכנולוגיה היא שאנדרומדה היא בגדר “עסק”, הרי שהטיפול החשבונאי צריך להתבסס על תפיסת המימוש הרעיוני. כפועל יוצא, היא נדרשת להכיר הן בתמורה המיידית שהתקבלה – במזומן ובמניות הסחירות של היפריון – והן בנכס פיננסי בגובה השווי ההוגן של התמורות העתידיות, כל עוד הוא ניתן למדידה באופן מהימן. כלל ביוטכנולוגיה מדווחת כי חישוב הרווח מתבסס על אינדיקציות ראשוניות של הערכת שווי לשווי התמורות העתידיות המותנות.

סימטריה חשבונאית

הנכס הפיננסי שבו תכיר כלל ביוטכנולוגיה יימדד מדי רבעון לפי שווי הוגן, כשהפרשי השערוך ייזקפו לדו”ח רווח והפסד. היבט מעניין נוסף בהקשר זה הם הדו”חות הכספיים של הקונה היפריון – חברה ציבורית בעצמה שדו”חותיה אמורים ליצור תמונת ראי לטיפול החשבונאי בעסקה בדו”חות כלל ביוטכנולוגיה. היפריון אמורה להכיר בדו”חותיה בהתחייבות פיננסית בגובה השווי ההוגן של התמורה המותנית. במועד הרכישה היפריון נדרשת להכיר בהתחייבות פיננסית זו כחלק מתמורת הרכישה ולמדוד בהתאם את המוניטין שנוצר לה ברכישה. בהמשך, היפריון תידרש למדוד את ההתחייבות בשווי הוגן לרווח והפסד. מדידה זו יוצרת להיפריון מעין עסקת הגנה חשבונאית למקרה שתתרחש ירידת ערך של הנכס הבלתי מוחשי המיוחס לתרופה ושל המוניטין שייווצרו ברכישה.

הטיפול החשבונאי הסימטרי בין שתי חברות ציבוריות הוא מעניין במיוחד לאור מדידת השווי ההוגן של התמורה המותנית מדי רבעון. ברמה התיאורטית, הוא אמור להיות זהה – אבל יש לזכור כי מדובר באומדן של כל הנהלה ויש חשש כי תיווצר שונות כתוצאה מתחזיות לא זהות, לרבות לגבי מחלוקות פוטנציאליות בעתיד.

בעוד קל יחסית להבין את הטיפול מנקודת הראות של היפריון, לא קל לעכל את צד ההכנסה בכלל ביוטכנולוגיה מאחר שמדובר בהכנסה שיכולה למעשה להתהפך. הטיפול נובע מתפיסת המימוש הרעיוני שאינה קלה לעיכול, ובמיוחד כשמדובר בתמורה מותנית ברמות הסיכון של הביוטק.

לצורך המחשה, התשלומים מבוססי מכירות בשיעורים של 10% עד 17%, שישולמו בעתיד לכלל ביוטכנולוגיה, משקפים באופן גס כמחצית מהערך של אנדרומדה – שהרי לפחות בתחילת הדרך, כלל ביוטכנולוגיה צפתה לקבל תמלוגים בשיעור 25%. מבחינה מעשית וכלכלית, מדובר לכאורה בסוג של הסכם שיתוף לטווח ארוך של יותר מ–20 שנה, כשכלל ביוטכנולוגיה הופכת לסוג של “מיעוט פסיבי”.

מעבר לכך, חשוב להדגיש כי ההכרה ברווח כפופה כאמור ליכולת לאמוד את הנכס הפיננסי באופן מהימן. סיפור מעניין בהקשר זה היה באלרון, שמכרה ב–2010 את השליטה במדינגו, שעסקה בפיתוח משאבת אינסולין זעירה, כשחלק מהתמורה התבסס על אבני דרך תפעוליות. אלרון לא הכירה ב–2010 ברווח בגין המרכיב של התמורה המותנית ונימקה, לאור חוסר יכולת לבצע אומדן מהימן, בנימוק של האי־ודאות המשמעותית באשר לעצם השלמת אבני הדרך ועיתוין – בין השאר מאחר שעצם העמידה באבני הדרך התפעוליות לא היה בשליטתה, אלא בשליטת הרוכש, ואף היה תלוי בגורמים נוספים, וכן מאחר שבהתאם להסכם המכירה לא היתה לאלרון גישה למידע המאפשר ביסוס טווח אומדנים מהימן. כפועל יוצא, רק ב–2012, בעקבות חתימה על תוספת להסכם שקבעה את התמורה הסופית, שהסתכמה בכמחצית מהתמורה המותנית, הכירה אלרון ברווח נוסף של כ–8.5 מיליון דולר.

אומדנים נזילים

חשוב להבין שמדובר באומדני שווי הוגן “נזילים” מאוד, בין השאר מאחר שעדיין לא הסתיים פיתוח התרופה ואין ודאות שיתקבלו אישורי הרשויות לשיווקה או שהיא תשווק. הניסיון של כלל ביוטכנולוגיה עם אומדני שווי הוגן דומים, בעקבות שערוכים שהובילו להפסדים משמעותיים מירידת ערך, כמו במקרה של קיורטק, מלמד עד כמה הסיכון בתחום גדול.

המשקיעים נדרשים להביא בחשבון שתוצאות הניסויים שמבצעת אנדרומדה יכולים להשפיע דרמטית על התוצאות של כלל ביוטכנולוגיה בעתיד הקרוב – לרבות רישום הפסדים בגין ירידת הערך של הנכס הפיננסי עד גובה הרווח שנרשם, במקרה של תחזית לאי עמידה באבני הדרך. רק לצורך המחשה, מדו”ח דירקטוריון כלל ביוטכנולוגיה עולה כי לתום 2013 העריכה ההנהלה בהסתברות של כ–52% את התחלת המכירות של אנדרומדה באירופה ב–2017. נתון המלמד שבכל מקרה התוצאה בסופו של תהליך תהיה שונה בתכלית: כמחצית הסיכויים היא שהנכס הפיננסי יתפוגג וכמחצית הסיכויים היא שיכפיל עצמו.