בשבועות האחרונים אנו עדים לגלי ביקורת גוברים בארה”ב על כללי ה- “Mark to Market” החשבונאיים. הכוונה היא לכללים שלפיהם נמדדים נכסים פיננסיים בהתאם למחיר השוק שלהם בכל מועד מאזן. האשמה המרכזית היא שכללים אלה גורמים להתרחבות המשבר הפיננסי מאחר ומחירי השוק של נכסים פיננסיים כמו מכשירי האשראי למיניהם צונחים ומחייבים לכן את המוסדות הפיננסיים להכיר בהפסדים ולמחוק את הונם העצמי. הטענה היא שצניחת המחירים אינה ריאלית בעקבות מכירות “כפויות” שמתבצעות לאור מחנק האשראי, אותן אף נהוג לכנות “fire sale”.
התקן האמריקאי שנמצא בלב המחלוקת הוא FAS 157 שעוסק באופן הקביעה של שווי הוגן בדוחות הכספיים. תקן חשבונאות זה קובע היררכיה בת שלוש רמות לקביעת השווי ההוגן אשר מלווה בגילוי מקיף בביאורים. “lavel 1” מתייחסת למקרים שבהם קיים מחיר שוק פעיל לנכסים פיננסיים זהים. ב-“level 2″ נמצאות הערכות של מחירים מצוטטים בשווקים לא פעילים או כאשר ניתן לבסס את ההערכה בעיקר על נתוני שוק. ב”level 3” נמצאות הערכות המבוססות על נתונים שאינן מבוססי שוק – במילים אחרות: הערכות שמבוססות על הערכות.
ביטוי חריף לניסיון התערבות פוליטית בחשבונאות נמצא בחוק להצלת הכלכלה האמריקאית שחוקק לאחרונה בארה”ב. החוק מסמיך את רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לעכב את ישומו של FAS 157 עבור ישויות מסוימות או עבור קטגוריות מסוימות כל עוד הדבר נחוץ או נמצא באינטרס הציבורי והוא עקבי עם הגנת המשקיעים. יש לציין כי החוק גם דורש מה – SEC לבצע חשיבה מחודשת לגבי התקן הנ”ל ולהגיש לקונגרס דוח שיכלול המלצות בנושא תוך 90 יום.
אין זה מפתיע שלחשבונאות תפקיד מרכזי בתפקוד של מוסדות פיננסיים אך זה בהחלט חדש ואף מדאיג שה”אינטרס הציבורי” יכול למנוע ישום של כלל חשבונאות מסוים. מצוקת השעה, ככל הנראה, אפשרה להכניס לחוק כל גחמה של חבר קונגרס.
על מנת לעשות סדר בדברים, חשוב להדגיש כי ההגדרה של שווי הוגן בחשבונאות אינה כוללת מחיר שנקבע במכירה כפויה או במכירת ייאוש, ולכן בעקבות היעלמות השווקים כאשר לא קיים כבר שוק פעיל יש להפעיל שיקול דעת לגבי מידע זמין לגבי עסקאות בודדות שבוצעו. אם הנסיבות מורות כי אותן עסקאות נעשו מתוך ייאוש יתכן וניתן יהיה שלא להשתמש בהם ולקבוע כי “level 3” רלבנטית יותר במקרה זה מ- “level 2”. על מנת להבהיר ולחדד נושא זה פרסמה בשבוע שעבר ה- SEC בשיתוף עם המוסד האמריקאי לתקינה חשבונאית (FASB) הוראת פרשנות ל FAS 157. המשמעות המעשית היא שבמקרים מסוימים ניתן למדוד את השווי ההוגן של ניירות ערך מגובי משכנתאות או נכסים אחרים בשווקים שאינם עוד פעילים בהתאם לערך הנוכחי של תזרים המזומנים הצפוי. אך אין למהר ולהספיד את חשבונאות השווי ההוגן. ההוראה החדשה אינה מהוות נסיגה כלשהי מחשבונאות השווי ההוגן ואף לא מעקרונות ההיררכיה של השווי ההוגן – מחיר שוק פעיל הוא עדיין האומדן הבלעדי לשווי ההוגן ומדובר רק במקרים בהם לא קיים שוק פעיל.
התקווה היא שה- SEC לא תיכנע ללחצים פוליטיים ולא תפעיל את הסמכות שהוקנתה לה על פי החוק החדש. האשמה של החשבונאות במשבר הפיננסי הנוכחי שקולה להריגה של שליח שבא במיוחד על כל גילויו, מספקים למשקיעים את המידע הפיננסי הטוב ביותר האפשרי שאינו מנותק מהמציאות. כנראה שאין ולא יהיה גם בעתיד תחליף להישענות הבלעדית של החשבונאות על מחירי שוק פעיל.