חשבונאות, מהי?

למרבית האנשים חשבונאות נשמעת כמו מילה מסובכת ולא מוכרת וזה מתחבר גם למחסור הכללי של הציבור בחינוך פיננסי. להבדיל מעולם המשפט שאנחנו נחשפים אליו כבר מגיל צעיר דרך סדרות טלוויזיה שונות והעיסוק האינטנסיבי במהדורות החדשות היומיות, אל החשבונאות נחשפים רק מי שכבר נמצא בתחום העסקים והכלכלה ומטבע הדברים זה קורה רק בגילאים מאוחרים יותר – בדיוק בשלב שבו מתחילים לקרוא את העיתונים הכלכליים.

אבל כפי שאנסה להסביר להלן, ידע בחשבונאות הוא קריטי להבנה של מה קורה בסביבה העסקית והכלכלית. ללא הבנה של חשבונאות, לא ניתן באמת להבין למשל איך קרה המשבר הכלכלי העולמי של 2008 שהוביל גם לקריסת ליהמן ברד’רס שהיה אחד מבנקי ההשקעות הכי גדולים ומפוארים בארצות הברית. אם נתרגם את זה למונחים ישראלים אקטואליים – הרי שבלעדי החשבונאות לא ניתן להבין את מדוע קרסה רשת הקמעונאות מגה.

ההגדרה הכי מקיפה והכי ממצה של החשבונאות אורכת שתי מילים בלבד: “שפת העסקים”. מדובר בשפה בינלאומית שמקובלת בכל העולם ולמעשה מתרגמת את עולם העסקים למספרים. כלומר, היא מכמתת כל אירוע שמשפיע על חברה או עסקה שהיא מבצעת למונחים כספיים. ניתן לדמות את מה שהחשבונאות עושה לעולם העסקים למה שהפיסיקה עושה לחוקי הטבע.

אך ההבדל הגדול הוא שהפיסיקה היא מדע מדויק ואצלנו – אנחנו לא מסכימים על אף מספר. כל מספר הוא בר ויכוח ונתון לשיקול דעת  – אבל זה גם היופי המיוחד  של החשבונאות –  למרות שהיא שפה של מספרים היא רחוקה מאד מלהיות מתמטיקה – מסיבה הזאת החשבונאות שייכת לתחום מדעי החברה ולא למדעים מדויקים.

החשבונאות היא הכלי היחיד שדרכו ניתן לדעת מה המצב הכספי של החברה ועד כמה היא רווחית ולהיפך גם עד כמה היא במשבר או בדרך אליו. משקיע שמעוניין לקנות או למכור את הקופסא השחורה הזאת שנקראת “מניה” או “אגרת חוב” של חברה ציבורית –  עושה זאת על סמך דוחותיה הכספיים. הדוחות הם מסמך – כלומר האר-דיסק במונחים של טכנולוגיה, שעליו יושבת החשבונאות והם המידע שעומד בפני המשקיע כשהוא בא לקבל החלטה האם לקנות או למכור את נייר הערך.

המאזן של חברת נדל”ן מניב למשל, אמור להעיד על השווי שלה לפחות לפי דעת הנהלתה – כי מצד אחד נמצאים הנכסים של החברה לפי שווים ומצד שני עומדות ההתחייבויות של החברה. הנכסים שמופיעים במאזן בניכוי ההתחייבויות שמופיעות בו משקפים את ההון של החברה ואמורים לתת בנצ’מרק לשווי החברה. אם נניח שבמאזן של חברת נדלן מניב יש נדל”ן מניב בשווי של 100 מיליון שקל והתחייבויות של 60 מיליון שקל, הרי שהונה הוא 40 מיליון שקל וזו נקודת המוצא לתמחור המניה. אבל, יש לשים לב שזה רק בנצ’מרק  – הנהלה לוקחת על כך אמנם אחריות כבדה אבל לא בטוח שהחברה שווה באמת 40 מיליון שקל.

מכאן גם האינטרסים האדירים של מנהלי החברות ובעלי השליטה בניפוח המספרים והחשש הרב ממניפולציות. זה לא פלא שנפילות גדולות כללו גם חשש ממניפולציות חשבונאיות – אם זה אנרון בארה”ב בתחילת שנות ה- 2000 או אי די בי בישראל שלגביה עלו טענות על שימוש אגרסיבי בכללי חשבונאות לצורך חלוקות דיבידנדים לבעל השליטה. ניתן אף לומר שחלק גדול מבעיות ההון שלטון מתנקז למספרים בדוחות הכספיים.

החשבונאות היא הבסיס לקיומו של שוק הון שהוא המנוע של הכלכלה – דרכו חברות מגייסות הון וחוב ושיוצרות צמיחה במשק. בלעדי החשבונאות שוק ההון לא יכול להתקיים ולכן כשיש בה עיוות – גם שוק ההון לא יכול להיות הוגן ובריא והמשקיעים חוששים ובורחים ממנו – דבר שפוגע בצמיחה.

אך זה הרבה מעבר לכך, לחשבונאות שימושים רבים בכל נקודה וזווית של עולם העסקים. החל מהעסקה הכי בסיסית של רכישה או מכירה של עסק – כמה כדאי לשלם או לקבל?  הכלי היחיד הקיים הוא הערכת שווי אשר מבוססת על הדוחות הכספיים.

לדוגמה, נניח שאתם רוצים לקנות חנות בגדים קיימת, איך תדעו מה השווי לצורך הרכישה. לצורך כך, נניח שלחנות הכנסות של 1 מיליון ₪ בשנה והוצאות תפעוליות של 700 אלף (שכוללת גם את עלות הסחורה שנמכרת וגם את ניהול החנות), כך שהרווח התפעולי הוא 300 אלף ₪ לשנה. הרווח מייצג את ההפרש בין ההכנסות להוצאות. בהנחה ששיעור המס על הרווח הוא 25% הרי שהרווח הנקי הוא 225 אלף שקל בשנה ובהנחה שהמכפיל המקובל בעסקים דומים הוא 6, אז שווי החנות הוא 1.35 מיליון ₪. שזה 6 כפול 225.

המכפיל מייצג את היחס בין השווי הכולל לבין הרווח לשנה אחת והוא צריך לשקף את רמת הסיכון של העסק. לצורך ההמחשה, מכפיל 6 משקף בגדול כ- 13.3 אחוז תשואה שנתית על ההשקעה (שזה 1/6) ואין ספק שהוא הרבה גבוה יותר בחנות בגדים מאשר לדוגמה במאשר בדירה להשכרה שם התשואה המקובלת היא 4% בלבד – לאור רמת הסיכון הנמוכה, שמשקפת מכפיל רווח של 25!

כמובן שהדוגמה מהווה ניתוח פשטני במיוחד, יש שאלות מורכבות ממה נגזר המכפיל ואיך מחשבים את הרווח התפעולי – הרי נניח שאתם הקונים ובהתאם לתחזיות שלכם אתם מתכוונים לשנות את המחירים בחנות והגדיל או להקטין בהתאם את היקף המכירות? אבל ניתן להבין שהכלי החשבונאי הזה הוא הבסיס לקיומן של עסקאות – הוא זה שנותן לנו את דרך החישוב.

החשבונאות מלווה את עולם העסקים גם בכל מימד אחר של הפעילות הכלכלית – החל בכמה מס החברה צריכה לשלם וכלה בכמה דיבידנד היא יכולה לחלק לבעלי מניותיה. וזה ברור לכם שאלו שאלות רווחיות אינטרסים. אגב, הפיקוח רגולטורי הכי בסיסי על בנקים וחברות ביטוח – שהם גורם מאד מרכזי וחיוני בכלכלה כפי שהוכיח היטב המשבר הפיננסי האחרון – מבוסס על הדוחות הכספיים שלהם – באמצעות שמירה על יחס הלימות הון שמבוסס על חלוקת ההון בנכסים כדי להגביל את רמות הסיכון אליהן הם נכנסים. בבנקים למשל מדובר בכ- 10% כל שעל כל שקל של הון ניתן ללתת רק 10 שקלים הלוואות.

ואולי מעבר לכל – החשבונאות חשובה להתנהלות הפנימית של הפירמה, כי היא מחייבת את המנהלים לקחת אחריות ולקבל החלטות בראיה ארוכת טווח, בכך שהיא מספרת על המציאות עם כל השלכותיה.  אפשר לדמות את זה למשפחה שחיה ברמת חיים גבוהה על בסיס הלוואות שהיא לוקחת ולא על סמך הכנסות בפועל ומצד שני מכניסה את עצמה לגרעון בטווח הארוך.

התכונות החזקות האלה של החשבונאות הופכות אותה לדומיננטית ביותר בעולם העסקים  ומספקות יתרון מובנה לכל מי שדובר את “שפת האם” הזאת. זה הרבה מעבר למקצוע ראיית החשבון עצמו מסיבה הזאת אנו גם רואים מנהלים בכירים רבים במשק אשר מגיעים מתחום החשבונאות. חשבונאים הם בדרך כלל גם כלכלים ואנליסטים יותר טובים. מסיבה זאת גם רק חלק קטן מאד מרואי החשבון כיום מתעסק במקצוע ראיית החשבון עצמו והרוב משתמשים בה ככלי!

החשבונאות היא לא רק כלי עבודה אלא דרך חיים. העקרונות הבסיסיים של החשבונאות שכוללים בין היתר מתן עדיפות למהות הכלכלית ולא לצורה המשפטית – בנוסח “אל תסתכל בקנקנן אלא במה שיש בו” ואילוץ עלות תועלת – הם עקרונות בסיסיים של החיים.

על מנת להבין אם שווה לכם להכיר מקרוב את החשבונאות מומלץ להציץ במדורי שוק ההון של העיתונות הכלכלית. ככל שתימצאו אותם מעניינים ומושכים בעיניכם, גם אם אתם עדיין לא מבינים עדיין בדיוק את מה שכתוב ושוברים שיניים – זה אומר ששווה לכם להיות דוברים של השפה.

 

לשמיעת הקטע הקולי ברדיו תל אביב לחץ כאן