מכשירים פיננסיים: הצגה

תקן חשבונאות בינלאומי מספר 32 (IAS) (להלן: “התקן”), מהווה את המוקדם והבסיסי ביותר מבין התקנים הקשורים למכשירים פיננסיים. תקן זה עוסק בעיקר בסוגיות הקשורות בשאלת ההגדרה וההבחנה שבין נכסים והתחייבויות פיננסיים ומכשירים פיננסיים הוניים, ובהשלכות הנלוות של הבחנה זו על אופן ההצגה של רכיבים שונים בדוחות הכספיים הקשורים למכשירים הוניים שהונפקו, כגון דיבידנד ששולם.

באופן כללי ובכל הנוגע להגדרה ולהצגה של מכשירים פיננסיים, התקן מאמץ גישה משפטית, המעניקה את המשקל הגבוה ביותר לשאלת החובות והזכויות המשפטיות הקיימות לצדדים מכוח תנאי המכשיר החוזיים, אך לאו דווקא מעניקה משקל לכינויו המשפטי של המכשיר. על קצה המזלג, ניתן לומר כי הסוג הבסיסי ביותר של נכסים פיננסיים הוא מזומן או השקעה במכשירים הוניים (כגון מניות) של ישויות אחרות. סוגים נוספים של נכסים פיננסיים הם כאלה אשר בסופו של דבר יתורגמו לנכסים הפיננסיים הבסיסיים המוזכרים לעיל – כדוגמת זכות חוזית לקבל מזומן (נניח, פיקדון או אגרת חוב) או זכות חוזית לקבל השקעה במכשיר הוני של ישות אחרת (כדוגמת חוזה אקדמה). באופן דומה, התחייבויות פיננסיות בסיסיות מהוות מחויבות חוזית להעביר מזומן או נכס פיננסי אחר לצד אחר. ההגדרה הבסיסית של נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות מתייחסת אפוא לזכויות או מחויבויות חוזיות, ומשכך היא אינה מעניקה משקל לעניינים כגון כוונות הצדדים. תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 9 (IFRS) בדבר מכשירים פיננסיים, אשר מסתמך על ההגדרות שבתקן לנכסים פיננסיים ולהתחייבויות פיננסיות, עוסק בכללי ההכרה והמדידה שלהם. באופן כללי, ניתן לומר כי קיימת נפקות גדולה לשאלה האם פריט מסוים אכן עומד בהגדרה של נכס פיננסי או של התחייבות פיננסית, שכן בדרך כלל נכסים פיננסיים והתחייבויות פיננסיות מוכרים ונמדדים בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי מספר 9 כבר ממועד ההתקשרות בהם. כך למשל, בדרך כלל הטיפול החשבונאי בחוזי ביצוע שאינם מהווים מכשירים פיננסיים (כגון, עסקה מחייבת לרכישה של רכוש קבוע שתתבצע בעתיד) הוא כפריט חוץ מאזני. לעומת זאת, חוזה מקביל העומד בהגדרת מכשיר פיננסי (למשל, עסקה לרכישה עתידית של מטבע חוץ) תוכר כמכשיר פיננסי ותימדד בשווי הוגן מדי תקופה עוד לפני מועד סילוקה.

על אף שברמה הפוטנציאלית פריטים רבים יכולים לעמוד בהגדרה של מכשירים פיננסיים, התקן וכך גם תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 9 מחריגים מתחולתם פריטים מסוימים, אשר יטופלו לפי תקנים אחרים. מעבר לכך, לעתים קיימות סוגיות פרקטיות בדבר שאלת התחולה של התקן ושל תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 9 על פריטים והתקשרויות מסוימים.

סוג מיוחד של מכשירים פיננסיים, המוגדרים והמטופלים בתקן, הוא מכשירים הוניים (בראיית הישות המדווחת). בדרך כלל, בעוד שמכשיר הוני מהווה נכס פיננסי בראיית המשקיע בו, הוא דווקא אינו עומד בהגדרה של התחייבות פיננסית בראיית הישות המדווחת המנפיקה, וזאת מכיוון שהוא אינו כולל מחויבות למסור לצד המשקיע מזומן או נכס פיננסי אחר. הדוגמה הקלאסית ביותר למכשיר הוני היא מניות רגילות. כעיקרון מנחה, ובניגוד לנכסים או התחייבויות פיננסיים, מכשירים פיננסיים הוניים של הישות המדווחת מוצגים (יחד עם עלויות העסקה הנלוות) בהון שלה והם אינם נמדדים מחדש במועדים עוקבים. הווה אומר, שהנפקתם, יצירתם, או רכישתם חזרה של מכשירים הוניים לא מביאות להיווצרות של רווח או הפסד. נוסף לכך, אחד מעקרונות היסוד המעניינים ביותר של תקן חשבונאות בינלאומי מספר 32 נוגע למכשירים שהונפקו אשר יסולקו באמצעות מסירה או קבלה של מכשיריה ההוניים של הישות המדווחת. באופן כללי, לפי עיקרון זה רק כאשר כמות המכשירים ההוניים שתמסור הישות המדווחת קבועה מראש, ורק כאשר התמורה בעד הנפקתם קבועה מראש, המכשיר יקיים את ההגדרה של מכשיר הוני (תנאי זה מכונה לעתים, תנאי ה-‘קבוע-תמורת-קבוע’ או ‘fixed-for-fixed’). אחרת, המכשיר יוגדר כנכס או כהתחייבות פיננסיים ויטופל לפי הוראות תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 9. כך לדוגמה, הלוואה שנטלה הישות המדווחת, אשר תסולק באמצעות הנפקה של כמות משתנה של מניות הישות המדווחת למלווה, אשר שוויין ההוגן יעמוד על הערך הנקוב של ההלוואה בתוספת ריבית נקובה מסוימת, תוגדר ותטופל כהתחייבות פיננסית וזאת מכיוון שכמות המניות שתמסור הישות המדווחת כדי לסלק את ההלוואה אינה קבועה מראש. הטיפול כהתחייבות פיננסית לא יהיה תלוי גם בשאלת הכינוי המשפטי של המכשיר (למשל, גם אם ההלוואה תוגדר כמקדמה על חשבון מניות). תוצאה דומה תתקבל גם בכל הנוגע לכתבי אופציה, חוזי אקדמה וכיוצא באלה שתוספת המימוש או כמות המניות שיונפקו מכוחם אינן קבועות. הרציונל שמאחורי העיקרון המנחה שלעיל הינו, שכאשר תנאי ה-‘קבוע-תמורת-קבוע’ אינו מתקיים, הצד הנגדי לכאורה לא באמת מחזיק בחשיפה לתשואות ולסיכונים של משקיע הוני. ואומנם, העיקרון המנחה האמור לעתים מביא להשלכות פרקטיות שאינן טריוויאליות. בין היתר, עיקרון זה לעתים מביא להיווצרות של מינוף בדוח על המצב הכספי של הישות המדווחת, וזאת גם אם, הלכה למעשה, לא יתהוו לה צורכי נזילות לצורך סילוק ההתחייבויות הפיננסיות שהוצגו (שהרי, הן ניתנות לסילוק תמורת הנפקת מניות, גם אם בכמות משתנה). ה-IASB עוסק (למועד כתיבת דברים אלה) מזה תקופה ארוכה בפרויקט ה-Financial Instruments with the  Characteristics of Equity (FICE), אשר תכליתו להביא לשיפור במידת הרלוונטיות של הטיפול החשבונאי במכשירים פיננסיים בעלי מאפיינים הוניים, פרויקט אשר ייתכן שיביא לשינויים מסוימים בטיפול החשבונאי ביחס לחלק מן המכשירים כאמור.