1. רקע
1.1. כללי
1.2. הוראות תחולה ומעבר הנוגעות לחשבונאות גידור
2. קריטריונים המזכים בחשבונאות גידור
3. זיהוי וייעוד של מכשירים מגדרים
3.1. מכשירים מגדרים, מהם?
3.2. ייעוד של מכשיר נגזר כמכשיר מגדר
3.2.1. כללי
3.2.2. ייעוד של אופציות שנכתבו כמכשיר מגדר
3.3. ייעוד כמכשיר מגדר של נכס פיננסי לא נגזר או התחייבות פיננסית לא נגזרת הנמדדים בשווי הוגן דרך רווח או הפסד
3.4. ייעוד של רכיב סיכון מטבע החוץ של נכס פיננסי לא נגזר או של התחייבות פיננסית לא נגזרת כמכשיר מגדר
3.5. פיצול מכשירים מגדרים
3.5.1. כללי
3.5.2. שיפור אפקטיביות הגידור באמצעות פיצול המכשיר המגדר
3.6. חיבור של מכשירים מגדרים
3.7. ייעוד מכשיר מגדר יחיד לגידור של מספר סיכונים
4. זיהוי וייעוד של פריטים מגודרים כשירים
4.1. כללי
4.2. ייעוד של נכסים והתחייבויות נגזרים כפריט מגודר
4.3. ייעוד חשיפה מצרפית כפריט מגודר
4.3.1. כללי
4.3.2. דוגמה – חשיפה מצרפית של הלוואה ונגזר
4.3.3. דוגמה – חשיפה מצרפית בגין עסקה חזויה ונגזר
4.4. ייעוד של מכשירים פיננסיים שסווגו לקבוצת העלות המופחתת כפריט מגודר
4.5. ייעוד מכשירים הוניים של הישות המדווחת כפריט מגודר
4.6. ייעוד של השקעה המטופלת לפי שיטת השווי המאזני או בחברה מאוחדת כפריט מגודר
4.7. ייעוד של סיכון עסקי כללי כפריט מגודר
4.8. ייעוד של סיכון ברמת הישות המדווחת כפריט מגודר
4.9. ייעוד רכיב של פריט כפריט מגודר
4.9.1. כללי
4.9.2. רכיב המבוסס על תזרים מזומנים חוזי נבחר
4.9.3. רכיב של סכום נומינלי
4.9.4. רכיב סיכון
4.9.5. הקשר שבין הרכיבים לבין סך תזרימי המזומנים של הפריט
5. דרישות התיעוד של התקן במועד יצירת יחסי הגידור
6. בחינת אפקטיביות הגידור
6.1. עיקרון מנחה
6.2. קיום קשר כלכלי בין הפריט המגודר לבין המכשיר המגדר
6.3. ההשפעה של סיכון האשראי על אפקטיביות הגידור
6.4. קביעת יחס הגידור
6.5. תדירות ההערכה האם דרישות אפקטיביות הגידור מתקיימות
6.6. שיטות להערכה האם דרישות אפקטיביות הגידור מתקיימות
6.6.1. כללי
6.6.2. שיטת ה-Dollar offset
6.6.3. שיטת הרגרסיה
6.6.4. שיטת הנגזר ההיפותטי (Hypothetical Derivative)
6.7. השפעת ערך הזמן של הכסף על האפקטיביות
6.8. ייעוד יחסי גידור לא במועד ההתקשרות בעסקת הגידור
7. זיהוי יחסי הגידור
7.1. כללי
7.2. גידור שווי הוגן
7.2.1. עקרון מנחה
7.2.2. גידור שווי הוגן בגין נכסים והתחייבויות שהוכרו בדוחות הכספיים
7.2.3. גידור שווי הוגן בגין התקשרות איתנה
7.2.4. גידור סיכון מטבע חוץ בגין התקשרות איתנה
7.2.5. גמישות באופן ההגדרה של יחסי הגידור
7.3. גידור תזרים מזומנים
7.3.1. עיקרון מנחה
7.3.2. גידור תזרים מזומנים בגין נכסים והתחייבויות שהוכרו בדוחות הכספיים
7.3.3. גידור תזרים מזומנים בגין עסקה חזויה שצפויה ברמה גבוהה
7.3.4. גידור תזרים מזומנים בגין רכישה חזויה של השקעה במכשיר הוני של ישות אחרת
7.4. גידור השקעה נטו בפעילות חוץ
8. הטיפול החשבונאי ביחסי גידור כשירים
8.1. עיקרון מנחה
8.2 הטיפול החשבונאי בגידור שווי הוגן
8.2.1. כללי
8.2.2. טיפול חשבונאי בעסקאות גידור שווי הוגן
8.2.3. התאמות בגין הפריט המגודר
8.3. הטיפול החשבונאי בגידור תזרים מזומנים
8.3.1. כללי
8.3.2. טיפול חשבונאי בעסקאות גידור תזרים מזומנים
8.3.3. הטיפול בסכומים שנצברו בקרן גידור תזרים מזומנים
8.4. הטיפול החשבונאי בגידור השקעה נטו בפעילות חוץ
8.4.1. כללי
8.4.2. טיפול חשבונאי בעסקאות גידור השקעה נטו בפעילות חוץ
8.4.3. סוגיות הקשורות לגידור של השקעה נטו בפעילות חוץ
9. איזון מחדש (rebalancing)
9.1. עיקרון מנחה
9.2. ההבחנה שבין איזון מחדש לבין הפסקת גידור
9.3. קביעת יחס הגידור המותאם
9.4. הטיפול החשבונאי באיזון מחדש
9.5. דוגמה – איזון מחדש באמצעות הקטנת היקף המכשיר המגדר
10. הפסקת יישום חשבונאות גידור
10.1. עיקרון מנחה
10.2. החלפת צד נגדי על מנת להוסיף מסלקה עקב דרישות רגולטוריות
10.3. הפסקת חשבונאות גידור עקב שינוי במטרות ניהול הסיכונים של הישות המדווחת
10.4. הפסקת יישום של גידור שווי הוגן
10.5. הפסקת יישום של גידור תזרים מזומנים
11. הטיפול החשבונאי בערך הזמן של אופציות המשמשות ביחסי גידור
11.1. כללי
11.2. דוגמה א’ – גידור עסקת רכישה חזויה באמצעות אופציות
11.3. דוגמה ב’ – גידור תשלומי ריבית משתנה באמצעות אופציות
11.4. ערך זמן של גידור באמצעות רצועת אופציות
11.5. ערך הזמן של גידור באמצעות אופציות אשר אינן תואמות את התנאים העיקריים של הפריט המגודר
12. הטיפול החשבונאי באלמנט המחיר העתידי של חוזי אקדמה המשמשים ביחסי גידור
12.1. כללי
12.2. דוגמה – גידור של סיכון שער חליפין באמצעות רכיב מיידי של חוזה אקדמה
12.3. הטיפול במרווח מטבע חוץ במועד הבסיס (currency basis spread)
13. סוגיות נוספות בחשבונאות גידור
13.1. גידור של השקעה במכשיר הוני שלגביו הישות המדווחת בחרה להציג את השינויים בשווי ההוגן ברווח כולל אחר
13.2. גידור שווי הוגן של השקעות במכשירי חוב שסווגו לקבוצת שווי הוגן דרך רווח כולל אחר
13.3. אפשרות לייעד חשיפת אשראי כנמדדת בשווי הוגן דרך רווח או הפסד
13.3.1. כללי
13.3.2. הישות המדווחת משתמשת בנגזר אשראי אשר נמדד בשווי הוגן דרך רווח או הפסד לניהול סיכון האשראי של מכשיר פיננסי
13.3.3. התאמה ברמת השם של חשיפת האשראי
13.3.4. הבכירות של המכשיר הפיננסי תואמת את זו של המכשירים שניתן להעבירם בהתאם לנגזר האשראי
13.3.5. ההבחנה בין ייעוד חשיפת אשראי כנמדדת בשווי הוגן דרך רווח או הפסד לבין סוגי ייעוד אחרים
13.3.6. הטיפול החשבונאי בחשיפות אשראי שיועדו לשווי הוגן דרך רווח או הפסד
13.3.7. דוגמה – ייעוד חשיפת אשראי לשווי הוגן דרך רווח או הפסד
13.4. חשבונאות גידור המתייחסת לקבוצה של פריטים מגודרים ולפוזיציה נטו
13.5. אופן ההצגה של חשבונאות גידור והגנה כלכלית אחרת בדוח רווח או הפסד
13.6. עסקאות גידור בתוך הקבוצה
13.6.1. שימוש בחוזים פנימיים כמכשירים מגדרים
13.6.2. שימוש בחוזים פנימיים כפריטים מגודרים
13.7. השפעת צירופי עסקים על אפקטיביות הגידור