קבוצת הכדורסל שלכם נקלעת לפיגור קשה – המאמן מבקש לקחת פסק זמן אבל השופטים מסבירים לו שקודם הקבוצה צריכה למחוק את כל הפיגור… הצעת החוק הממשלתית אשר מתיימרת לעגן באופן קבוע את אפשרות גיבוש הסדרי חוב בישראל תוך הסתייעות בעיכוב הליכים, שזכתה לכינוי ״צ׳פטר 11 הישראלי״, נוקבת בשלל דרישות מקדימות ומכבידות אשר הופכות את עצם השימוש במסלול זה לקשה, לא כדאי ולא מעשי. לשם המחשה, התנאים המקדמיים של הצעת החוק החדשה היו מסכלים מראש כל אפשרות של חברת טכנולוגיית היהלומים הישראלית לוסיקס, שהצליחה להימכר השנה לרוכש בינלאומי, להסתייע בהליך הסדר עם עיכוב הליכים
בשנת המלחמה החולפת נתקלנו לא פעם בסיטואציה הבאה: יזמים סטארט-אפיסטים, שהובילו חברות צומחות ומובילות, שירתו ימים ארוכים במילואים ובצוק העיתים העסק נוהל חלקית וגם מקורות המימון (כגון סבבי גיוס הון) “יבשו” בשל האווירה הבינלאומית המאתגרת. כתוצאה מכך העסק נתקל ב״קיר מימון״ ונקלע לקשיים תזרימיים. ועדיין, בבסיס העסק עמד רעיון טכנולוגי מבטיח. ליבת העסק היא המשאב האנושי, בעל הידע והמיומנות הטכנולוגית. היש דרך להציל את העסק ולייצבו?
דרך מבורכת להצלת עסקים שנקלעים לקשיים תזרימיים היא גיבוש הסדר חוב בין החברה לנושיה. במסגרת הסדר חוב ניתן להסכים על כל פתרון כלכלי שיתקבל על ידי החברה והנושים למען ייצוב העסק והמשכו – השקעה הונית חדשה; המרת חוב להון; מכירה של העסק כעסק פעיל; מיזוג העסק עם חברה אחרת ועוד. המסגרת המשפטית לקידום הסדרי חוב מצויה בחוק חדלות פירעון. היא מאפשרת להנהלת החברה ולדירקטוריון לנהל משא ומתן מול הנושים על גיבוש תנאי הסדר החוב המוצע. כך, החברה תוסיף להתנהל גם בעת המו״מ באופן שוטף, מתוך גישה עסקית ומקצועית, תוך שמירה על אנשי המפתח הטכנולוגיים והיזמים. בסוף המו״מ יובא ההסדר להצבעה של הנושים ולאחריהם לאישור בית המשפט – ואלה יאשרוהו או ידחוהו.
בעת מגפת הקורונה הוסיף המחוקק תיקון זמני, אשר מאפשר לחברה לבקש מבית המשפט להסתייע בסעד של עיכוב הליכים בעת תקופת המו״מ וגיבוש הסדר החוב. סעד זה נועד למנוע מנושה אשר מתעקש לפעול בכוח לאכיפת חיובו מול החברה ולא לשאת ולתת עימה מלפעול כך ולטרפד את המו״מ וההסדר המתגבש. השוק הביע אמון רב בהסדרים המתגבשים תוך הסתייעות בעיכוב הליכים וחברות רבות ונושיהן השתמשו במכשיר זה באופן קונסטרוקטיבי. תיקון זה כבר הוכר באהדה כ״צ׳פטר 11 הישראלי״, תאומו של המקור האמריקאי. ואכן, בארצות רבות ברחבי העולם שואפים להטמיע מודל הבראה נוסח צ׳פטר 11, שכן הליכים משפטיים אחרים נתפסים כנוקשים יותר ויעילים פחות.
השופט לא מרשה לקחת פסק זמן
כיום, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית – תיקון מס׳ 9 – אשר מתיימרת לעגן באופן קבוע את אפשרות גיבוש הסדרי חוב תוך הסתייעות בעיכוב הליכים שיוגבל ל-45 יום בלבד. לכאורה, ״צ׳פטר 11 הישראלי״ יעוגן בחוק באופן קבוע. ואולם, חרף הכוונה המוצהרת, הצעת החוק דורשת מחברה המבקשת לקדם הסדר במסלול זה שלל דרישות מקדימות ומכבידות אשר הופכות את עצם השימוש במסלול זה לקשה, לא כדאי ולא מעשי. כך, ההצעה דורשת כתנאים מקדימים כי החברה תשלים מראש (לפני תחילת המו״מ וההליך) את קביעת כל תנאי ההסדר. זוהי רתימת העגלה לפני הסוסים. חישבו על זאת כך: קבוצת הכדורסל שלכם נקלעת לפיגור קשה. המאמן מחפש מה לעשות ומבקש לקחת פסק-זמן לייצוב הקבוצה. אבל השופטים מסבירים למאמן שחוקי המשחק הם שלפני לקיחת פסק הזמן הקבוצה צריכה קודם לקלוע לסל ולמחוק את כל הפיגור…
בנוסף, לפי הצעת החוק החברה תידרש להציג לבית המשפט את מקורות המימון ותוכנית ההפעלה של החברה לתקופת הביניים הקצרה של עיכוב ההליכים. כמו כן, ייאסר על חברה לקדם במסלול זה הסדר שתוכנו מכירת הפעילות העסקית של החברה. לבסוף, החברה תידרש להבטיח פירעון של 100% חובות שכר לעובדים (בשונה מכל נושה אחר, לרבות נושים מובטחים שהם בד”כ הבנקים). דרישות אלה יעמדו בעוכרי המעשיות של מסלול הסדרים זה ויהפכוהו חיש מהרה ל״אות מתה״ בחוק חדלות פירעון.
המקרה של לוסיקס יהלומים
כך למשל, חברת היהלומים הטכנולוגית הישראלית לוסיקס, אשר נקלעה לקשיים בשנה האחרונה עקב שינויים גלובליים בשוק היהלומים, פתחה הליך הסדר עם עיכוב הליכים. את החברה הוביל בתוך ההליך הדירקטוריון, בראשות היזם ואיש העסקים בני לנדא, בניהול עסקי ומקצועי ראוי לציון. הבעיה היא שלפי הצעת החוק החדשה, החברה הייתה מנועה מלפתוח בהליך כאמור, שכן היו לה חובות פתוחים מסוימים מול עובדיה (שאותם כיסה מר לנדא באופן אישי, לפנים משורת הדין) ובעת כניסתה להליך היא פעלה בין השאר למכירת עסקה או מיזוגו עם רוכש בינלאומי. חשוב להדגיש, כי התנאים המקדמיים של הצעת תיקון מס׳ 9 היו מסכלים מראש כל אפשרות של חברת לוסיקס להסתייע בהליך הסדר עם עיכוב הליכים.
לצערנו, אין זו הפעם הראשונה כי כוונות רצויות של המחוקק ייפלו בשל חוסר מעשיותן והיעדר חיבור למציאות העסקית. אנו סבורים שעלות הדרישות המכבידות של החוק המוצע מרובה מתועלתן. להכבדה המתוכננת התווספה גם אחריות הדירקטורים המוגברת שמוטלת עליהם כיום בחוק חדלות הפירעון והתוצאה היא שהסדרי חוב נוסח צ׳פטר 11 לא יקודמו בישראל, אלא בעיקר הליכי חדלות פירעון נוקשים שבהם יש השמדת ערך כלכלי משמעותית. המפסידים מכך יהיו הן החברות והן נושיהן. טוב תעשה אפוא הכנסת אם תקל דרישות מכבידות אלה בחוק שיחוקק ותתאימן לצרכי השוק.
(*) נכתב על ידי שלומי שוב ופרופ’ דוד האן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן ויועץ במשרד גולדפרב, גרוס, זליגמן (ייצג את לוסיקס בהליך ההסדר), לשעבר הכונס הרשמי (כנ”ר)