״אשליית הדוחות המאוחדים״

הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה האם, אשר מחברים את המידע הכספי שלה עם זה של החברות הבנות שלה, מספקים לעתים תמונה מטושטשת ואף מטעה. כזכור, האפשרות לפרוע את אגרות החוב של אפריקה השקעות, מיתרת מזומנים של כ-5.3 מיליארד שקל שנכללה במאזנה המאוחד לרבעון השלישי של 2008 היתה בגדר אשליה, שהרי נבעה רובה ככולה מהחברות הבנות.

התפיסה החשבונאית היא כי מינוי מרבית חברי הדירקטוריון של החברה הבת, מקנה לחברה האם שליטה כלכלית בנכסיה ונשיאה בהתחייבויותיה בדיוק כמו באלה שלה עצמה, למרות שמדובר בישויות משפטיות נפרדות. הבעיה היא שתפיסה זו מתעלמת מדיני החברות המחייבים את הדירקטורים של החברה הבת לפעול לטובתה בלבד, במיוחד כאשר מדובר בחברה בת ציבורית. די להזכיר כי קופת המזומנים של פרטנר תופיע בכל מקרה בדוחות המאוחדים של סקיילקס וסאני, למרות שלא תוכלנה להיפגש עם מזומנים אלו ללא עמידה בתנאי חלוקה ואישור בית המשפט.

ה-IFRS וה-GAAP.S.U אינם מחייבים לכלול בנוסף לדוחות המאוחדים גם דוחות נפרדים (”סולו”) של החברה האם שהם היחידים שמשקפים את יכולת הפירעון שלה. התעלמות זו לא רק שמונעת מבעלי חוב, מידע משלים חיוני אלא שחמור מכך, בחלק מהמקרים וביתר שאת בחברות ההחזקה, מפספסת דווקא את המידע העיקרי גם מבעלי המניות!

קונספט האיחוד נכון כאשר מדובר בחברה אם שעוסקת בפעילות מסויימת יחד עם חברות בת בבעלות מלאה כיחידה כלכלית אחת. מנגד, הוא שגוי לחלוטין לגבי חברות החזקה שם כל השקעה מהווה יחידה כלכלית נפרדת, כפי שהדבר גם משתקף מהדיווח על מגזרי הפעילות שלהן שמתבצע פר השקעה ולא על בסיס סוגי פעילות. ראיה לחוסר הרלבנטיות של הדוחות המאוחדים ניתן למצוא באדישות שוק ההון לטעות עליה דיווחה אפריקה בשבוע שעבר לפיה הציגה ביתר ברבעון השני, ערב ההסדר, את התזרים מפעילות שוטפת בכ-600 מיליון שקל (כ-%80 מהתזרים השוטף)!

בעיית הדוחות המאוחדים בחברות החזקה עמוקה הרבה יותר מענייני הצגה בלבד ונוגעת גם להכרה ברווחים רעיוניים עצומים אך ורק בשל קונספט השליטה. תפיסת המימוש הרעיוני החדשה, הרואה בהשגת שליטה (או באיבודה) כמכירה של כל ההחזקות הקודמות (או אלה שנותרו), אינה בהכרח רלבנטית לגופים שמהות פעילותם היא רכישה ומכירה של מניות.

לוואקום שהותירו מוסדות התקינה נכנסה רשות ניירות ערך שדרשה עד כה מתכונת מצומצמת של דוחות סולו במסגרת ביאור לדוחות השנתיים שבו טופלו ההשקעות בחברות מוחזקות כנכס פיננסי, בדרך כלל בהתאם לשיטת העלות. לאחרונה אושרו תקנות חדשות שמבצעות רפורמה חשובה בנושא החל מדוחות 2009.

במתכונת החדשה, נתוני הסולו יוצאים אמנם מחוץ לדוחות הכספיים אך יהיו מפורטים יותר, ימשיכו להיות מבוקרים ויופיעו אף בתדירות רבעונית. לצורך כך, מדידת ההשקעות תתבסס במהותה על שיטת השווי המאזני המיושמת לגבי חברות כלולות שתסייע רבות בהבנת המידע.

מתוך הכרה כי הדוחות העיקריים לניתוח בענף ההחזקה הם דווקא הסולו, יתכן כי אף ראוייה להישקל דרישה לצירוף דוחות חברות בנות מהותיות מאד, בדומה למקובל לגבי כלולות.