בהתאם לתפיסה החשבונאית הקיימת, ירידה או עליה בשיעור ההחזקה בחברה בת מטופלת באופן דומה למכירה או רכישה של נכס רגיל ולכן מובילה לרישום של רווח או הפסד הון. התפיסה החשבונאית החדשה לעומת זאת מתייחסת לירידה או עליה בשיעור ההחזקה בחברה בת בראיית הדוחות הכספיים המאוחדים כפעולה במישור ההוני: כהנפקת “מניות הקבוצה” לבעלי מניות המיעוט או כרכישה עצמית של “מניות הקבוצה” מהם, בהתאמה. תפיסה זו אשר תיכנס לתוקף מחייב בשנת 2010 במסגרת ” PHASE II “של ה-IFRS רואה בבעלי מניות המיעוט חלק אינטגראלי מבעלי המניות של הקבוצה בכללותה ולכן גם מכונה “תפיסת הישות האחת”.
לצורך המחשת המשמעות ניתן לציין כי רווח ההון של כ-220 מיליון שקל שרשמה שטראוס גרופ ברבעון השלישי כתוצאה מהנפקת 25% מפעילות הקפה לטקסס פסיפיק (TPG) ואשר שיקף את מרבית הרווח הרבעוני שלה, לא היה נרשם כלל בתפיסה החדשה ובמקום זאת הסכום שהתקבל בהנפקה (כ -290 מיליון דולר) היה נזקף לחלקו של המיעוט ולקרן הונית.
במצב השווקים הנוכחי העסקאות השכיחות משקפות דווקא מצב הפוך שבו חברות אחזקה אוספות מניות של חברות בת שהונפקו בעבר. במצבים אלו הדיסקאונט העמוק על ההון העצמי מביא לתוצאות חשבונאיות מפתיעות מאד. המקרה של דסק”ש שהציעה השבוע לרכוש מהציבור 650,000 מניות של נכסים ובניין ׂ(כ-%11),ממחיש זאת היטב. מאחר והמחיר המוצע (126 שקלים למניה) משקף רק כ-32% מההון העצמי לסוף הרבעון השלישי הרי ששקל אחד של השקעה יוביל לרישום רווח של 2 שקלים ובחישוב פשוט, במידה והצעת הרכש תתממש במלואה ייווצר לדסק”ש ברבעון הרביעי רווח של כ-160 מיליון שקל!
כיצד זה יתכן? לפי התפיסה הקיימת, במקרה של גידול בשיעור החזקה בחברה בת יש לחשב כאמור מוניטין נוסף. אולם, מאחר ומחיר הרכישה נמוך מההון העצמי ובהינתן שהנכסים רשומים במאזן לפחות בשווים ההוגן, נוצר הפרש שלילי שמכונה “מוניטין שלילי”. ה-IFRS קובע כי יש להכיר ב”מוניטין שלילי” כרווח מיידי וזאת על בסיס ההנחה שאם נרכשו מניות של חברה מוחזקת במחיר נמוך יותר מהחלק שנרכש בשווי ההוגן של הנכסים המזוהים נטו, הרי שמדובר ברכישה במחיר זול! יש לציין כי אותו “מוניטין שלילי” הוביל את דסק”ש לרשום גם ברבעון השני של השנה רווח של כ-28 מיליון שקל כתוצאה מרכישת מניות נכסים ובניין (כ-6%).
הצירוף של התפיסה החשבונאית הקיימת והטיפול ב”מוניטין שלילי” יוצר כיום מצב מוזר ביותר שבו רישום רווחי ההון הגדולים, נעשה לא רק במקרה של ירידה בשיעור החזקה בחברה בת עתירת שווי, אלא גם ברכישת מניות של חברה בת בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי.
לא ניתן להתעלם מכך שלחשבונאות תפקיד חשוב במערכת השיקולים של חברות ציבוריות בכלל ושל חברות האחזקה בפרט ולכן יש לצפות כי התפיסות החשבונאיות תשפענה על ההתנהגות העסקית. כאשר מדובר בהחזקות בחברות בת עתירות שווי, צפוי שהחל מיום 1 בינואר 2010 העדיפות תהא לבצע רכישות או מימושים שיגרמו להשגה או לאיבוד שליטה. הדבר נובע מכך שבהתאם לתפיסה החדשה, מעברים מהשפעה מהותית לשליטה ולהיפך, יובילו לרישום של רווחי הון בגין נתח ההחזקה שהיה קיים לפני העסקה או שנותר אחריה. לעומת זאת צפוי שחברות שמעוניינות כיום לצמצם החזקות בחברות בת גם בדיסקאונט, תעדפנה דווקא לבצע אימוץ מוקדם של התפיסה החדשה ולהימנע מהכללת ההפסד בתוצאות.