אשליית הדו”חות המאוחדים

הדו”חות הכספיים המאוחדים של החברה האם, שמחברים את המידע הכספי שלה עם זה של החברות הבנות שלה, מספקים לעתים תמונה מטושטשת ואף מטעה. כזכור, האפשרות לפרוע את אג”ח אפריקה השקעות מיתרת מזומנים של כ-3.5 מיליארד שקל שנכללה במאזנה המאוחד לרבעון השלישי של 2008 היתה בגדר אשליה, שהרי נבעה רובה ככולה מהחברות הבנות.

התפישה החשבונאית היא כי מינוי מרבית חברי הדירקטוריון של החברה הבת מקנה לחברה האם שליטה כלכלית בנכסיה ונשיאה בהתחייבויותיה בדיוק כמו באלה שלה עצמה, אף שמדובר ביישויות משפטיות נפרדות. הבעיה היא שתפישה זו מתעלמת מדיני החברות המחייבים את הדירקטורים של החברה הבת לפעול לטובתה בלבד, במיוחד כשמדובר בחברה בת ציבורית. די להזכיר כי קופת המזומנים של פרטנר תופיע בכל מקרה בדו”חות המאוחדים של סקיילקס וסאני, אף שלא יוכלו להיפגש עם מזומנים אלה ללא עמידה בתנאי חלוקה ואישור בית המשפט.

ה-IFRS וה-U.S.GAAP אינם מחייבים להוסיף לדו”חות המאוחדים גם דו”חות נפרדים (סולו) של החברה האם, שהם היחידים שמשקפים את יכולת הפירעון שלה. התעלמות זו לא רק מונעת מבעלי חוב מידע משלים חיוני, אלא חמור מכך – בחלק מהמקרים, וביתר שאת בחברות ההחזקה, היא מפספסת דווקא את המידע העיקרי גם מבחינת בעלי המניות.

קונצפט האיחוד נכון כשמדובר בחברה אם שפועלת עם חברות בנות בבעלות מלאה כיחידה כלכלית אחת. אבל הוא שגוי לגבי חברות החזקה שם כל השקעה מהווה יחידה כלכלית נפרדת, כפי שהדבר משתקף מהדיווח על מגזרי הפעילות שלהן שמתבצע פר השקעה ולא על בסיס סוגי פעילות. ראיה לחוסר הרלוונטיות של דו”חות מאוחדים היא אדישות שוק ההון לטעות עליה דיווחה אפריקה שלפיה הציגה ביתר ברבעון השני, ערב ההסדר, את התזרים מפעילות שוטפת בכ-600 מיליון שקל (כ-80% מהתזרים).

בעיית הדו”חות המאוחדים בחברות החזקה עמוקה יותר מענייני הצגה בלבד, ונוגעת גם להכרה ברווחים רעיוניים עצומים רק בשל קונצפט השליטה. תפישת המימוש הרעיוני החדשה, הרואה בהשגת שליטה (או באיבודה) מכירה של כל ההחזקות הקודמות (או אלה שנותרו), אינה בהכרח רלוונטית לגופים שפעילותם היא רכישת ומכירת מניות. לוואקום שהותירו מוסדות התקינה נכנסה רשות ני”ע שדרשה עד כה מתכונת מצומצמת של דו”חות סולו במסגרת ביאור לדו”חות השנתיים שבו טופלו ההשקעות בחברות מוחזקות כנכס פיננסי, לרוב בהתאם לשיטת העלות. באחרונה אושרו תקנות שעניינן רפורמה חשובה בתחום החל בדו”חות 2009.

במתכונת החדשה, נתוני הסולו יוצאים אמנם מחוץ לדו”חות הכספיים אך יהיו מפורטים יותר, ימשיכו להיות מבוקרים ויופיעו אף בתדירות רבעונית. לצורך כך, מדידת ההשקעות תתבסס במהותה על שיטת השווי המאזני המיושמת לגבי חברות כלולות, שתסייע רבות בהבנת המידע. מתוך הכרה כי הדו”חות העיקריים לניתוח בענף ההחזקה הם דווקא הסולו, ייתכן כי אף ראויה להישקל דרישה לצירוף דו”חות חברות בנות מהותיות מאוד, בדומה למקובל לגבי כלולות.