בחודש דצמבר 2019, ערב הכניסה לעשור הבא, פרסם ה- IASB רפורמה מתוכננת שמרכזה שינויים במבנה דוח רווח והפסד וחידוש מהפכני בגילויים הרלבנטיים: דיווח על הכנסות והוצאות לא רגילות והכללת מדדי הנון גאפ בתוך הדוחות הכספיים שכפופים לביקורת רו”ח. מטרת הרפורמה המוצעת, שכוללת הצעה לתקן חדש וגם החלפה ותיקון של תקנים קיימים, היא התאמת הדוחות הכספיים לצורכי המשקיעים.
הרקע לשינוי הוא דרישה של המשקיעים שמתקשים כיום להשוות רווחיות בין חברות שונות אפילו באותו ענף ולייצר תחזיות על בסיס הדוחות הכספיים. המטרה של השינוי היא לאפשר ניתוח טוב יותר של התוצאות, שיפור השקיפות וההשוואתיות בין חברות. הרפורמה נוגעת בעיקר למבנה דוח רווח והפסד ולגילויים הקשורים אליו – שעיקריהם הפרדת פריטי הכנסה והוצאה לא שגרתיים וכן הכללה לראשונה בדוחות הכספיים מדדי נון גאפ.
עד כה ה- IASB כמוסד תקינה עסק בעיקר בשאלות של הכרה ומדידה בדוחות הכספיים – כמו למשל בשנים האחרונות נושאים של מדידת מכשירים פיננסים, ואופן הרישום של הכנסות וחכירות. זאת פעם ראשונה מזה הרבה שנים שעוסקים אולי בנושא שהכי חשוב למשקיעים – אופן ההצגה של הדוחות הכספיים – כלומר, כיצד מגישים להם את המידע. הרציונל העיקרי הוא שהדוחות יסייעו למשקיעים לבנות תחזיות ויתחברו לתפיסות של הערכות השווי. כיום המבנה של דוח רווח והפסד משתנה בין חברות, לרבות כאלה באותה תעשיה דבר שמקשה מאד על משקיעים. כך למשל כיום עד כמה שזה נשמע מוזר אין דרישה ב- IFRS להציג את השורה רווח תפעולי והדבר למעשה ניתן לשיקול הדעת של ההנהלות – דבר היוצר שונות בפרקטיקה, לרבות במינוחים שבהם נעשה שימוש בכדי לתאר את הרווח התפעולי. כמו כן, השאיפה של השינוי הוא שמרכיבי הדוחות הכספיים השונים – מאזן, דוח רווח והפסד ודוח תזרים מזומנים “ידברו” ביניהם. לצורך כך יהיה שיפור גם באופן הסיווג של נכסים והתחייבויות במאזן כך שניתן יהיה לדעת בנקל לאיזו פעילות הם משויכים.
להלן פירוט של עיקרי הרפורמה המוצעת בשלושה נדבכים מרכזיים: דוח רווח והפסד, גילויים תוצאתיים חדשים ודוח על תזרימי המזומנים :
נדבך א’ – דוח רווח והפסד
השינוי העיקרי בדוח רווח והפסד הוא הבחנה בין שלוש קטגוריות של פעילות: תפעולית, השקעה ומימון, כאשר בסוף כל קטגוריה נדרש יהיה להציג סיכום משנה של הרווח או ההפסד עד אותה נקודה.
החלק הראשון, הפעילות התפעולית, יכלול את ההכנסות ואת ההוצאות התפעוליות וסיכום משנה של הרווח או ההפסד התפעולי. לאחר מכן, חלק זה יכלול את רווחי או הפסדי האקוויטי בגין חברות כלולות ועסקאות משותפות שהן אינטגרליות לפעילות העיקרית של הישות. סיכום משנה נוסף של חלק זה יהיה הרווח או ההפסד התפעולי לרבות רווחי או הפסדי האקוויטי של החברות הכלולות והעסקאות המשותפות, כאמור.
החלק השני, פעילות ההשקעה, יכלול את רווחי האקוויטי מהשקעות לא אינטגרליות, כמו גם הכנסות (והוצאות קשורות) מהשקעות בנכסים שמניבים תשואה באופן עצמאי ובלתי תלוי בשאר המשאבים שמוחזקים על ידי הישות (למעט מזומנים). לדוגמה, הכנסות מדיבידנד ודמי שכירות מנדל”ן להשקעה. סיכום המשנה של חלק זה יציג רווח או הפסד לפני מימון ומיסים.
החלק השלישי, פעילות המימון, יכלול הוצאות מפעילות המימון של הישות והכנסות ריבית על המזומנים ושווי המזומנים של הישות. כמו כן, בחלק זה יירשם רכיב המימון בגין גידול בערך הנוכחי של התחייבות אקטוארית כתוצאה מחלוף הזמן (כיום אין קביעה ברורה בנושא וחלק מהחברות רושמות רכיב זה במסגרת הוצאות השכר ברווח התפעולי). סיכום המשנה של חלק זה יציג רווח או הפסד לפני מיסים.
כיום יש ערבוב בין הפעילויות – כך למשל רווחים מפעילות השקעה יכולים להופיע במסגרת הפעילות התפעולית או במסגרת פעילות המימון. כפועל יוצא, ייווצר לראשונה חיבור של דוח רווח והפסד עם הדוחות האחרים ועם הקונספט של הערכות שווי – כלומר הפרדה בין הפעילות התפעולית לפעילות ההשקעה ופעילות המימון. הפעילות התפעולית מוגדרת ככזו הנובעת מהפעילות העסקית העיקרית של הישות, ואינה מהווה פעילות השקעה או פעילות מימון. כך למשל, חשוב לשים לב שלגבי חברה תעשייתית שיש לה היום גם נדלן להשקעה, הרי שרווחי שערוך ויתר הכנסות והוצאות שנובעות מנדל”ן להשקעה יטופלו במסגרת פעילות ההשקעה, ולא יכללו ברווח התפעולי, כפי שמוצג כיום. יש לציין כי ככל שמדובר בבנקים וחברות השקעה – לגביהם יש לבצע התאמות למודל הדיווח שהרי אצלם פעילות ההשקעה היא הפעילות התפעולית.
דגשים נוספים לגבי מבנה דוח רווח והפסד החדש:
1. רווחי אקוויטי
לצורך הבחנה בין הקטגוריות השונות, רווחי אקוויטי בגין חברות כלולות ועסקאות משותפת יכללו ברווח התפעולי כל עוד מדובר בפעילות אינטגראלית – ובפעילות השקעה ככל שלא. במקביל גם תידרש הפרדה בין סוגי החברות הכלולות והעסקאות המשותפות על גבי המאזן ובדוח תזרים מזומנים. ההבחנה החדשה נובעת מהצורך להבחין בין תוצאות הפעילות התפעולית לתוצאות פעילות ההשקעה וזה נוגע לבעיה מאד כואבת להרבה חברות שהתחדדה מאד לפני מספר שנים בעקבות ביטול שיטת האיחוד היחסי לגבי עסקאות משותפות ומעבר לשיטת השווי המאזני לגביהם. רווחי אקוויטי לפיכך היום נובעים לא רק מהשקעות בחברות כלולות (בהן קיימת השפעה מהותית – בד”כ החזקה של 20% ומעלה שלא מקנה שליטה) אלא גם מעסקאות משותפות. בשנים האחרונות, במיוחד בעקבות ביטול שיטת האיחוד היחסי, נוצר חוסר סדר באופן הסיווג של רווחי אקוויטי בכך שיש חברות שרושמות אותן ברווח התפעולי ויש כאלה בתחתיו. כעת תתבצע הבחנה האם מדובר בפעילות אינטגראלית או לא לפעילות התפעולית של החברה המדווחת בכדי לסווג את רווחי האקוויטי כפעילות תפעולית או כפעילות השקעה.
2. בסיס הפילוח של הוצאות תפעוליות
עד כה ניתן היה לסווג את ההוצאות התפעוליות על בסיס פונקציונאלי (למשל, עלות המכירות, הוצאות הנהלה וכלליות) או לפי אופי ההוצאה (למשל, הוצאות שכר, הוצאות פחת). בהתאם להצעה החדשה, סיווג זה לא יהיה נתון יותר לבחירה אלא על בסיס הרלבנטיות למשקיעים. לדוגמה, נראה כי סיווג לפי אופי הוצאה רלבנטי בענפים כמו גז ונפט, תשתיות ביטוח ובנקים ובכל מקרה לא במקרים שבהם קיימת רלבנטיות לשורת הרווח הגולמי. בכל מקרה כפי שנדרש כיום גם לפי הרפורמה המוצעת, יינתן בביאורים מידע משלים על אופי ההוצאות ככל שהסיווג על דבי דוח רווח והפסד הוא פונקציונאלי, מתוך מטרה להקל על המשקיעים בביצוע תחזיות.
3. סיווג הפרשי שער, רווחים או הפסדים משערוך נגזרים ומכשירים מגדרים
אופן הסיווג של הפרשי שער, רווחים או הפסדים משערוך נגזרים ומכשירים מגדרים אינו ברור. בהתאם לרפורמה המוצעת הפרשי השער יסווגו באותה קטגוריה שבה ההכנסה או ההוצאה בגינם רשומה. לדוגמה, הפרשי שער בגין רכישה מספקים במטבע חוץ יסווגו במסגרת הרווח התפעולי, בעוד הפרשי שער בגין הלוואה מבנק יהיו בפעילות מימון. כיום הנושא לא מוסדר ויש חברות שרושמות למשל את הפרשי השער בגין ספקים במסגרת סעיף המימון. באשר לרווחים או הפסדים משערוך נגזרים ומכשירים מגדרים, הרי שההצעה לתקן קובעת שהסיווג ייקבע בדרך כלל בהתאם למטרה שבגינה הנגזר או המכשיר המגדר נוצרו – ניהול סיכונים תפעוליים, סיכוני השקעה או סיכוני מימון.
נדבך ב’ – גילויים חדשים על התוצאות
1. גילוי נפרד על הכנסות והוצאות לא רגילות (unusual)
ההצעה לתקן קובעת כי יש לתת גילוי נפרד על הכנסות והוצאות לא רגילות (unusual). ההצעה לתקן מגדירה כי מדובר ב הכנסות והוצאות שיש להן יכולות ניבוי מוגבלת – כלומר, סביר לצפות שהן לא יחזרו על עצמן בעתיד – לפחות למספר שנים. למשל הפרשה לרה ארגון, בחברה שזה משהו שלא חוזר על עצמו אצלה או הכנסה גדולה מתביעה. אין ספק שזהו מידע מאד חשוב למשקיעים, שהרי אנחנו יודעים שכבר כיום המשקיעים שרוצים לבנות תחזיות מתקשים לנטרל כל מיני הכנסות או הוצאות כאלה. אגב, בעבר החשבונאי הרחוק הייתה הפרדה של פריטים יוצאים מהכלל על גבי דוח רווח והפסד.
2. הכללת מדדי נון גאפ בביאור לדוחות הכספיים המבוקרים
הרקע לכך הוא שידוע שחברות רבות – גם בישראל – מציגות למשקיעים מחוץ לדוחות הכספיים מידע על מדדי רווח בראיית ההנהלה. מצד אחד המידע הזה מאד חשוב למשקיעים – שהרי מדובר בכיצד ההנהלה רואה את הפעילות של החברה, אבל מצד שני הם מאד חוששים מהאיכות שלו, מה גם שהגילוי לגביו לא מוסדר ולא תמיד ברור – כיצד בדיוק הוא חושב? למה זאת ראיה ההנהלה? לרבות גם אלמנטים של ההתאמה לדוחות הכספיים והשפעת המס. ההצעה היא להכניס ביאור לתוך הדוחות הכספיים שיכלול את המידע הנ”ל עם גילוי מתאים – לרבות הסברים מהן ההתאמות בין הנתון החשבונאי הכי קרוב לאותו מדד. בכל מקרה המידע יובא רק אם הוא נמדד באותו אופן במידע למשקיעים בדיווחים/מצגות מחוץ לדוחות הכספיים.
מדדי ביצוע של ההנהלה הם למעשה מעין סיכומי ביניים של התוצאות אשר משמשים למצגות ומידע למשקיעים מחוץ לדוחות כיום. הרפורמה לא נכנסת להגדרות של המדדים ומותיר להנהלה שיקול דעת לבחור אותם, כל עוד מדובר בסיכומי ביניים תוצאתיים אבל הוא לא מתיר למשל מדדים תזרימיים – כמו למשל תזרים חופשי, או יחסים פיננסיים כמו למשל שיעור תשואה על הון או מדדי הכנסות כמו למשל הכנסות מחנויות זהות. אגב, לפי ההצעה ככל שהם לא “מפריעים” לדוח רווח והפסד מדדי הביצוע יכולים להיות מוצגים על גביו – למשל רווח תפעולי מתואם כדי לנטרל עלויות חד פעמיות. המשמעות הדרמטית של כך היא הכנסת המדדים לביקורת של רואי חשבון.
נדבך ג’ – דוח תזרים מזומנים
גם דוח תזרים מזומנים עובר מסכת שיפורים אם כי פחות דרמטית. שינוי גורף אחד הוא שנקודת המוצא של השיטה העקיפה תהיה מעתה הרווח התפעולי ולא הרווח הנקי. שינוי זה יפחית במידה מסוימת את הסרבול של השיטה העקיפה, למרות שעדיין לא מדובר במעבר גורף לשיטה הישירה כפי שדובר בעבר. החלטה נוספת שמאד רלבנטית לחלק מהחברות בארץ היא שתשלומי הריבית במרבית החברות יהיו בפעילות מימון (אלא אם כן מדובר בפעילות מיוחדת שמצדיקה פעילות שוטפת). עד כה, הסיווג של תשלומי ריבית במסגרת פעילות שוטפת או פעילות מימון היה נתון לבחירת מדיניות חשבונאית. מאחר והיו לא מעט חברות שבמעבר ל- IFRS “פספסו” והותירו את הסיווג של תשלומי הריבית במסגרת הפעילות השוטפת, ולאחר מכן, בשל היעדר האפשרות לבצע שינוי מדיניות לאור החלטות של רשות ני”ע, הרי שכעת תהיה להן הזדמנות לבצע את השינוי ולשפר את התזרים מפעילות שוטפת.