הכשל של כביש 431

יש לאמוד: הכנסות ועלויות הפרויקט – ושיעור השלמתו

בעוד שלפי כללי החשבונאות הכרה בהכנסה ממכירת מוצר מתבצעת במועד העברת הסיכונים וההטבות הגלומים בו (עיקרון המימוש) – בדרך כלל בעת המסירה, הרי שהכרה בהכנסה ממתן שירותים מתבצעת עם מתן השירות (עיקרון הפקת הרווח). בהתאם לכך מיושמת שיטת התקדמות העבודות לגבי שירות מתמשך. בשונה מבעבר, ה-IFRS אינו מאפשר ליישם את שיטת העבודות הגמורות לגבי פרויקטים קצרים משנה, ולכן התעשייה האווירית, למשל, עברה לדווח גם עליהם בשיטת ההתקדמות.

לצורך שיטת ההתקדמות יש לאמוד בכל תקופה את הכנסות ועלויות הפרויקט וכן את שיעור השלמתו. רגישותם של אומדנים אלה מובילה אותם להיכלל במסגרת הביאור על אומדנים קריטיים הנדרש ב-IFRS. לצורך המחשה, נניח שבתחילה הרווח החזוי מפרויקט הוא 100 מיליון שקל ושיעור ההשלמה הוא 40%, ובתקופה הבאה הרווח החזוי יורד ל-50 מיליון שקל ושיעור ההשלמה מגיע ל-60%. במקרה כזה, בעוד בתקופה הראשונה יוכר רווח של 40 מיליון שקל, הרי שבתקופה השנייה יוכר הפסד של 10 מיליון שקל.

כשהפרויקט צפוי להוביל להפסד יש יציאה מכללי הכרה בהכנסה, ומוכרת התחייבות בגין כל ההפסד הצפוי (“חוזה מכביד”). למשל, אם בתקופה השנייה היה חזוי הפסד כולל של 30 מיליון שקל, הרי שהיה מוכר הפסד של 70 מיליון שקל (40 + 30).

שיטת ה-IFRS אינה מאפשרת ליישם את שיטת התקדמות העבודות, בהיעדר אומדנים מספיק מהימנים, כמו למשל בפרויקטים סבוכים שבהם אין יכולת השוואה לפרויקטים דומים. במקרה כזה מיושמת שיטה המכונה “מרווח אפס”, לפיה ההכנסה מוכרת רק עד גובה העלויות שהתהוו הניתנות להשבה מהלקוח. הרציונל הוא למנוע הכרה ברווח לא ודאי, תוך הכרה בכך שהעלויות שהתהוו אינן נכס של נותן השירות.

דוגמה בולטת הוא פרויקט כביש 431 לגביו דיווחה במפתיע דניה סיבוס בדו”חות 2007 על הפסד של 165 מיליון שקל, כתוצאה מגידול חד בעלויות הביצוע, ולאחר שכבר הכירה ברווחי ביניים. בשבוע שעבר הודיעה דניה על דרישת רשות ני”ע לבצע הצגה מחדש (Restatement) בכדי לבטל את רווחי הביניים בדו”חות שקדמו להפיכת הפרויקט למכביד, לטובת “מרווח אפס”. לעמדת הרשות, לא היו בידי דניה נתונים המאפשרים לבצע אומדן מהימן לעלויות הפרויקט או מנגנון שיבטיח את מהימנות האומדן.

בנסיבות חולשת אומדנים דומות, מאמץ ה-US GAAP את שיטת העבודות הגמורות לפיה העלויות נצברות כנכס וההכנסה תוכר רק במועד סיום העבודה. מגל מערכות דיווחה בשנה שעברה על מעבר מוזר לשיטת העבודות הגמורות שכלל ביטול הכנסות שנרשמו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008, וזאת לאור תסכונת פנימית (Inherent Hazards) שהתגלתה בפרויקטים באפריקה.

נראה שהגבול הדק בין שינוי אומדן הנובע מתנודתיות לבין תיקון טעות הנובע מהיעדר מהימנות הוכרע בדניה לאור הכשל שהתגלה בניהול ובבקרה של הפרויקט. זהו הקשר הידוע שבין ניהול וחשבונאות ויש לקוות כי ה-SOX הישראלי, המתמקד בבקרת תהליכים קריטיים המשפיעים על הדיווח הכספי ויכנס לתוקף בדו”חות השנתיים יסייע לו.