כך שופרסל יכלה להכיר בהכנסת מס של 49 מיליון ש’ בגין שיפור תחזית לקלאבמרק
לשיקול הדעת של ההנהלות בנושא עתוי ההכרה בנכס מס נדחה, שמייצג את ההטבה הכלכלית הטמונה בניצול הפסדים לצורכי מס, קיימת השפעה רבה על התוצאות המדווחות. חוסר הסימטריה של שיטת המס, שלפיה על רווח משלמים מס ואילו הפסד יקוזז רק בעתיד כנגד רווחים שחייבים במס, משתקף בהבדל בין ההכרה החשבונאית בהתחייבויות מסים נדחים לבין נכסי מסים נדחים.
בעוד החשבונאות דורשת להכיר בהתחייבות מסים נדחים בגין חבות מס עתידית שנובעת מרווח חשבונאי שהוכר – הטבת מס בשל זיכוי עתידי מוכרת כנכס רק אם החברה צופה את ניצולו ברמה של מעל 50%. כלומר, למרות ההפסדים, החברה מצליחה לצפות רווחיות לצורכי מס בעתיד, שכנגדה ניתן יהיה לקזזם.
כאשר לחברה יש יתרת התחייבות מסים נדחים, יש להכיר בנכס מס לפחות באותו גובה, ללא קשר לתחזית הרווח, כל עוד ההפסדים ניתנים לקיזוז – מכיוון שהחברה לא תגיע לחבות מס בגין אותם הפסדים. כך, אספן גרופ הכירה בדו”חות 2011 בנכס מס נדחה של כ-23 מיליון שקל כנגד הכנסת מס, בעקבות המיזוג הסטטוטורי עם החברה הבת אספן נדל”ן.
ההכרה בנכס המס נבעה מהפסדים שנצברו בחברה הבת ולא היו ניתנים לקיזוז מהתחייבויות המסים הנדחים של החברה האם, כל עוד היה מדובר בישויות משפטיות נפרדות.
מודל ההכרה החשבונאי הנוכחי בנכס מסים נדחים, שמבוסס על מבחן צפי הניצול, הוא דיכוטומי, ולכן ייתכנו מצבים שבהם בתקופה אחת לא היה צפוי ניצול של ההטבה ולכן לא הוכר נכס – ובתקופה אחרת הדבר צפוי. סעיף הוצאות/הכנסות המס בדו”ח רווח והפסד סופג את ההשפעות של שינוי תחזית.
שינוי תחזית חיובית לשלילית ניתן לראות בדו”חות המאוחדים של אורמת ל-2011: בעקבות הפסדים נמשכים מחקה החברה הבת אורמת טכנולוגיות נכס מסים נדחים שבו הכירה בגין הפסדים פדרליים וזיכויי מס להעברה בסכום של כ-62 מיליון דולר.
העתוי המדויק של המחיקה, שנתון לשיקול דעתה של ההנהלה, יכול להיות נושא רגיש. כך, אייס אוטו דיפו מחקה רק ברבעון השלישי את נכס המס הנדחה שלה בסך של כ-8.5 מיליון שקל, אף שמצבה הכספי הורע עוד קודם לכן.
בעיית העתוי של המודל הדיכוטומי החמירה מ-2010, בעקבות השינוי בהתייחסות החשבונאית לרכישת עסק שצבר הפסדים להעברה לצורכי מס. במצב דברים זה, כל עוד לא צפוי ניצול של ההפסדים במועד הרכישה, לא מוכר נכס מס נדחה במועד הרכישה, אף שכלכלית שולם עבורו. כפועל יוצא מכך, הסכום ששולם בעבור נכס זה מתנקז מבחינה טכנית לסעיף המוניטין, שמחושב באופן שיורי ואינו מופחת באופן שיטתי.
הבעיה היא שרישום עתידי של נכס המס כתוצאה משינוי בתחזית או מניצול בפועל יהיה כנגד הכנסת מס ולא כנגד הקטנת המוניטין, כפי שהיה מקובל בעבר. מדובר בעיוות כלכלי, שלפיו נרשמת הכנסה בגין מרכיב שכבר שולם עליו, ולא ניתן להתעלם מכך שלהנהלות אינטרס דיווחי ברור שלא לצפות את הניצול במועד הרכישה.
עיוות כזה ניתן לראות בדו”חות הכספיים של שופרסל ל-2011. כידוע, שופרסל ביצעה מיזוג סטטוטורי של קלאבמרקט ב-2008, שאיפשר לה לנצל את ההפסדים שנצברו לקלאבמרקט בסך כ-700 מיליון שקל. שופרסל רשמה בעבר נכס מס נדחה של כ-127 מיליון שקל כנגד הקטנת המוניטין שנוצר ברכישת קלאבמרקט, שמייצג רק כ-500 מיליון שקל מההפסדים האלה.
מה שמעניין הוא שבדו”חות האחרונים הכירה שופרסל בנכס מס נדחה בסך כ-32 מיליון שקל וביטלה הפרשה למס בסך של כ-17 מיליון שקל בגין שארית ההפסדים. מדובר בהכנסת מס כוללת של כ-49 מיליון שקל, שמייצגת כ-20% מהרווח הנקי של שופרסל ל-2011. אילו שופרסל היתה חוזה את הרווחיות הנ”ל עד תום 2009, הרי שהיתה רושמת את הנכס כנגד הקטנת המוניטין ולא כנגד הכנסה – והרווח שלה היה קטן בהתאם.