דווקא האמריקאים “השמרנים” השאירו פירצה גדולה
מעבר לצרכים הרגילים של שוק ההון ושלטונות המס, לחשבונאות במוסדות פיננסיים תפקיד קריטי במתן אפשרות לרגולציה להבטיח את יציבות מוסדות אלה.
פאני מיי ופרדי מק – שתי ענקיות המשכנתאות העומדות כיום במרכז הסערה בארה”ב – ידעו להשתמש היטב בכללים אמריקאים חדשים בעניין Fair Value Option (FVO), בכדי להציג מצב פיננסי טוב יותר לפני המשבר. מדובר בשני תקנים חשבונאים חדשים (157&159 FAS) שאיפשרו לחברות להשתמש במודל השווי ההוגן לצורך מדידת מכשירים פיננסיים החל בינואר 2008, וזאת באופן סלקטיווי.
חשוב להדגיש כי פאני מיי ופרדי מק אינן לבד: גם חברות אמריקאיות אחרות שיפרו את מצבן הדיווחי ללא היכר. בנקי ההשקעות הגדולים בארה”ב, למשל, שהרגישו היטב את משבר הסאבפריים, רשמו רווחים גדולים כתוצאה מנפילת ערכן של האג”ח שהונפקו על ידם, רק מאחר שבחרו למדוד אותן לפי שווי הוגן.פרדי מק, לדוגמה, הגדילה את יתרת העודפים שלה בתחילת 2008 כתוצאה מה-FVO בכמיליארד דולר – בנוסף לגידול של כ-1.3 מיליארד דולר בהון העצמי – כתוצאה מהאפשרות למדוד מכשירים פיננסיים בלתי סחירים לפי שווי הוגן. פעולות אלה סייעו לפרדי מק לצמצם את הפסדי האשראי הכבדים של 2007 ואף לעמוד בדרישות הפדרליות להון עצמי מינימלי, שנקבעו כדי למנוע את המצב שבו נמצא כעת הממשל האמריקאי.
כדי להבין את משמעות השינוי די לציין כי בסיס המדידה המסורתי של מכשירים פיננסיים רבים שמאומץ כיום ב-IFRS הוא בסיס העלות. אג”ח סחירות, לדוגמה, נמדדות ב-IFRS בדו”חות הכספיים של החברה המנפיקה בהתאם לעלותן המופחתת, ולא למחירן בשוק – גם אם הוא שונה בתכלית.
דווקא האמריקאים “השמרנים”, מתוך רצון לעודד את השימוש בשווי הוגן לקראת אימוץ גורף ומחייב שלו בעתיד, הם אלה שהשאירו את הפירצה הגדולה. מעבר לוויתור על בסיס המדידה האחיד שכשלעצמו עומד בסתירה לעקרונות החשבונאות הבסיסיים, הוראות המעבר של ה-FVO איפשרו לכל חברה לבחור אילו מכשירים פיננסיים היא מעוניינת למדוד בשווי הוגן למועד המעבר, ולכן גם העניקו אפשרות לגיטימית לניהול רווחים. בהתאם, חברה שמעוניינת לשפר את הונה העצמי יכולה לבחור במודל השווי ההוגן רק לגבי אותם מכשירים פיננסיים ששוויים טוב יותר מבחינתה ביום המעבר.
הטעות האמריקאית נוגעת אך ורק לשלב הביניים, ולכן אין למהר ולהאשים את עיקרון השווי ההוגן. השווי ההוגן, בשונה ממדידה לפי עלות, מתיימר לפחות להציג את המצב הכלכלי האמתי, גם אם לצורך כך נעשה שימוש באומדנים עבור מכשירים בלתי סחירים. לשימוש גורף ואחיד במודל השווי ההוגן יתרונות נוספים: הוא יוצר סימטריה מאזנית ואף מייתר כמעט לחלוטין את הצורך בכללים מסובכים לגידור חשבונאי. חשוב להדגיש כי הדברים אינם נוגעים לחברות הישראליות המאמצות את ה-IFRS. הסיבה לכך היא שהמוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית (IASB) בחר בחכמה רבה לדלג על שלב הביניים – וזאת מתוך כוונה ברורה לעבור בעתיד הקרוב לאימוץ גורף ומחייב של מודל השווי ההוגן עבור כל המכשירים הפיננסיים.