ה- PCAOB שנתפס כאימתני ושמרני, פרסם לאחרונה נייר לדיון בנושא הטכנולוגיה שהופך את היוצרות באופן שכללי הביקורת יתאימו את עצמם לטכנולוגיה ולא להפך. מגמה זאת ניכרת כבר מהמדיניות הנוכחית של ה- PCAOB. הבינה המלאכותית הג’נרטיבית תיכנס לעולם ראיית החשבון ותשנה סדרי בראשית. היא תשפר מאד את איכות הביקורת, תוביל להתייעלות וייתור עבודות טכניות ותסייע לרואה החשבון להתמקד בעיקר. על אף אמירות פופוליסטיות היא לא תחליף את שיקול הדעת של רואי החשבון בדיוק כמו שלא תחליף את אנשי העסקים. נהפוך הוא – היא תקפיץ את מעמדם. על רקע החשש מהסיכונים שהיא מציבה, מתבקש שרטוט מחדש של מעגלי שומרי הסף והרגולציה.
העובדה שעברה רק קצת יותר מחצי שנה מאז הנגשתה להמונים – מעידה על השפעתה העצומה של הבינה המלאכותית הג’נרטיבית (**). מאז הופעתה, היא הכינה את הקרקע למהפכה עמוקה במגוון עצום של שווקים. ככל שהטכנולוגיה פורצת הדרך הזו תמשיך להתקדם – היא צפויה לייעל תהליכים, לשפר את הדיוק ולפנות זמן יקר לאנשי המקצוע להתמקד במשימות בעלות ערך גבוה יותר.
המהפכה הזו מגיעה גם על ענף שנחשב לשמרני יחסית: ראיית החשבון. ולראייה: ה- PCAOB, גוף הפיקוח על רואי החשבון בארה”ב, שנתפס לעתים כאימתני ושמרני, פירסם לאחרונה נייר עמדה לדיון, בנושא שילוב טכנולוגיות בתהליכי הביקורת. השורה התחתונה שלו הייתה דרמטית: עד עכשיו ההסתכלות הייתה האם ועד כמה הטכנולוגיה יכולה לסייע בתהליכי ראיית החשבון, תוך התאמת הטכנולוגיה לתהליך הביקורת. כעת, הגוף הפך את ההסתכלות ורואה בטכנולוגיה כעובדה מוגמרת וההתמקדות מעתה היא כיצד תהליכי ראיית החשבון, כמו דרישות התיעוד למשל, יתאימו עצמם אל הטכנולוגיה. זהו גם הלך הרוח מהביקורות דה-פקטו שמבצע ה- PCAOB במשרדי ראיית החשבון בשנה האחרונה שמתבטא בין היתר בציפיה שלו למשל להפחתה דרמטית (וכמעט מלאה) בבדיקות המדגמיות.
ההצהרה של גוף הפיקוח הינה עדות עוצמתית להיקף האירוע המתרחש לנגד עינינו. בדיון של פורום ‘שווי הוגן’ שנערך בחודש שעבר באוניברסיטת רייכמן הוצגו שני מקרים של חברות ישראליות גדולות בעלות פעילות בינלאומית שנסחרות בארה”ב – אחת מהתחום הטכנולוגי והשנייה מהתעשיות המסורתיות. שתי החברות ביצעו תהליכי מעבר חשובים, כאשר כתוצאה מהם שתיהן חסכו בממוצע כשמונים אחוז בשעות העבודה המושקעות. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם הנחות העבודה בעולם כיום כי הדבר יוביל מצד אחד לירידה דרמטית במספר הטעויות החשבונאיות (Restatements), ומצד שני לקיטון משמעותי בשעות העבודה.
כענף המפוקח באופן הדוק, ראיית החשבון מגיבה באיחור מה להתפתחויות הטכנולוגיות בשוק. בעוד מספר שנים, יהיה מגוחך לחשוב שרואי החשבון בדקו באופן ידני אלפי עסקאות, במטרה לאתר אי-סדרים פוטנציאליים או פעילויות הונאה: תהליך מפרך הגוזל זמן. עם זאת, שילוב נכון של GEN AI, יאפשר לחברה להשתמש באלגוריתמים מתקדמים בכדי לנטר סיכונים בצורה יעילה ואפקטיבית יותר, ולפעול לצמצום ההתממשות שלהן. כך לדוגמה, האלגוריתם מבחין בזינוק פתאומי ברכישות מלאי שאינן תואמות את הנתונים ההיסטוריים של החברה או את הנורמות בתעשייה. פער זה מרים דגל אדום וגורם למערכת להודיע לרואי החשבון על סיכון פוטנציאלי להונאת מלאי.
אל מול הערך הברור של שימוש ביכולות טכנולוגיות אלו, עולות גם שאלות לא מעטות בדבר הסיכונים הפוטנציאליים – עיוות אלגוריתם חכם וניצולו לרעה, למשל. אולם ישנו סיכון שנוטים להתעלם ממנו והוא נוגע לתפקיד של רואה החשבון כשומר סף. אנו פועלים היום בעולם מפוקח אשר מושתת על אמון. נוסף על הרגולציה שמשית הריבון, הפיקוח מגיע גם מרגולטורים ואוכפי חוק רשמיים, אך גם משומרי סף המוטמעים בתרבות ובחברה מבלי שאנו רואים בהם כשומרי סף. כל רואה חשבון הוא שומר סף בכך שהוא למעשה משמש כמתווך בין הארגון לבין עולם הידע החשבונאי, באופן המבטיח כי אנו נקבל את הפתרון המתאים, ההוגן, שעומד בדרישות החוק.
היכולת של האלגוריתמים לנתח כמויות גדולות של נתונים, ולזהות דפוסים ואנומליות מסייעת למבקרים למקד את תשומת הלב באזורים בסיכון גבוה ולתעדף את מאמציהם בהתאם. זה לא רק משפר את היעילות של ביקורות, אלא גם מאפשר לחברות לספק דוחות הערכת סיכונים מקיפים יותר ללקוחותיהם.
האם שומרי הסף ערוכים?
ככל שתעשיית ראיית החשבון תמשיך לאמץ טכנולוגיה זו, משרדי רואי חשבון ישיגו יתרון תחרותי על ידי זיהוי יעיל של סיכונים, זיהוי הונאות והבטחת תאימות. למערכת יחסים סימביוטית זו בין רואי חשבון אנושיים למערכות AI יש פוטנציאל לחולל מהפכה בניהול סיכונים במקצוע ראיית החשבון, ולאפשר לחברות לספק שירותים באיכות גבוהה יותר ולהחדיר אמון רב יותר ביושרה הפיננסית של עסקים. חשוב לציין כי AI GEN אינו פתרון עצמאי. המומחיות האנושית נותרה בעלת חשיבות עליונה בפירוש התובנות שנוצרו על ידה, ביצוע חקירות יסודיות וקבלת החלטות מושכלות.
אין ספק שתחום ראיית החשבון, כאחד משומרי הסף הפיננסיים, מצוי בפני נקודת שינוי (אופטימית) בעקבות כניסתו של ה-AI; השאלה העיקרית הנותרת היא האם שומרי הסף הפיננסיים (משרדי רואי החשבון ורשויות הרגולציה) ערוכים לכך. חשוב להכיר בכך שמדובר בעובדה מוגמרת ומעבר לנושא של התייעלות ואיכות היא היחידה שיכולה בימים אלה לסייע בהתמודדות עם השחיקה המתמדת ביוקרת המקצוע ובהיותו מגנט לטאלנטים. בין הציפייה ליהנות מיתרונות השימוש בה לבין הרצון להיות מוגן מהסיכונים שהיא מציבה, מתבקש שינוי ואף בנייה מחדש של מעגלי שומרי הסף.
(*) נכתב על ידי שלומי שוב ורן ברגמן, שותף ומוביל תחום AI & Data ב Deloitte ישראל.
(**) בינה מלאכותית ג’נרטיבית: Generative AI, הידוע גם בשם למידה עמוקה או רשתות עצביות, הוא ענף של AI הכולל יצירת מערכות אינטליגנטיות המסוגלות ליצור תוכן הדומה מאוד לתוכן שנוצר על ידי בני אדם. על ידי אימון על כמויות עצומות של נתונים, אלגוריתמים אלה יכולים ללמוד להבין דפוסים, לבצע תחזיות ואפילו ליצור מידע חדש. אחד מתחומי המפתח שבהם AI ג’נרטיבי צפוי להשפיע באופן משמעותי הוא אוטומציה של משימות שגרתיות וגוזלות זמן במקצועות המידע. משימות כגון הזנת נתונים, עיבוד חשבוניות והתאמת עסקאות יכולות להיות מטופלות על ידי מערכות AI, המאפשרות לאנשי המקצוע להקדיש את מומחיותם להיבטים אסטרטגיים ואנליטיים יותר של עבודתם. לשינוי זה יש פוטנציאל להגביר את היעילות והפרודוקטיביות בתעשייה.