עלות ההסתבכות של לאומי בארה”ב

העלות האפקטיבית שצפויה לבנק מגיעה לכמעט חצי מיליארד שקל

בנק לאומי רשם בדו”חותיו ל–2012, שפורסמו ביום חמישי, הפרשה בסך 340 מיליון שקל. ההפרשה שנרשמה ברבעון הרביעי נועדה לכסות עלות שעלולה להיגרם כתוצאה מהחקירות שמנהלות הרשויות בארה”ב נגד בנקים זרים בנוגע לפעילותם מול לקוחות שהם נישומי מס בארה”ב, בחשד להפרה של הדין האמריקאי.

המשמעות של יצירת ההפרשה היא כי הבנק צופה בסבירות של יותר מ–50% כי יידרש לשלם קנסות. עם זאת, מדובר באומדן בלבד, והבנק מדגיש כי קיימת אפשרות שההוצאה הסופית תהיה גבוהה באופן משמעותי.

המעניין הוא שמדו”חות הבנק עולה כי כנגד ההפרשה לא נרשם נכס מס נדחה, כפי שמקובל בדרך כלל לגבי הפרשות לתביעות שנרשמות בדו”חות הכספיים של חברות רווחיות. נכס מס נדחה אמור לתת ביטוי להטבה הכלכלית שצפויה להתקבל בעת תשלום ההוצאה בדמות תשלום מס מופחת. יצירת מסים נדחים מיועדת להביא לידי ביטוי את השלכות המס כבר במועד ההכרה החשבונאית בהכנסה או בהוצאה, כשיש הבדלים בעיתוי ההכרה לצורכי מס. הפרשי עיתוי כאלה נוצרים לעתים קרובות במקרה של הוצאות שנובעות מהפרשות חשבונאיות, כששלטונות המס דוחים את ההכרה בהן למועד התשלום בפועל.

הסיבה לכך שלאומי לא יצר נכס מס נדחה בגין ההפרשה נעוצה כנראה בכך שהבנק צופה כי מדובר בהוצאה שלא תוכר לו לצורכי מס בעתיד. ככלל, בהתאם לתפישת המס, הוצאה מותרת בניכוי לצורכי מס ככל שהיא התהוותה בייצור הכנסה, ולשם כך בלבד. עם זאת, שלטונות המס אינם מתירים בדרך כלל כניכוי לצורכי מס קנסות שמוטלים על החברות, לרבות קנסות שקשורים לפעילותן העסקית.

המשמעות היא שעלותו האפקטיבית של הקנס, ככל שיוטל, גבוהה מסכום הקנס עצמו לנוכח אי יכולתו של הבנק לדרוש תשלום קנס זה, או את ההפרשה שנוצרה בגינו, כהוצאה לצורכי מס. כדי להמחיש את מדידת העלות האפקטיבית, נניח תסריט דמיוני שבו הממשלה מטילה על חברה רווחית מסוימת, ששיעור המס החל עליה הוא 20%, קנס – ומאפשרת לה אפשרות לבחור בין שני מסלולים. במסלול הראשון, החברה נדרשת לשלם 1,000 שקל, אך הוצאה זו לא תוכר לה בניכוי לצורכי המס. במסלול השני, החברה נדרשת לשלם 1,250 שקל, אך הוצאה זו תוכר לה לצורכי מס. מבחינה כלכלית, בשני המקרים העלות האפקטיבית של הקנס, לפני מס, היא 1,250 שקל.

במקרה של ההפרשה לקנס של לאומי לא ברור מה שיעור המס הרלוונטי למיקום הגיאוגרפי של ההוצאה. אם ניקח לצורך החישוב את שיעור המס הסטטוטורי האפקטיבי החל על הבנק, שהוא 35.5% ‏(25% מס חברות ו–17% מס רווח‏), מדובר בעלות נוספת של 121 מיליון שקל. אם נתחשב בכך עלות נוספת זו מביאה את אומדן העלות האפקטיבית הכוללת של ההסתבכות, נכון לעכשיו, לכמעט חצי מיליארד שקל. במלים אחרות, אומדן העלות האפקטיבית של ההסתבכות שקול להוצאה בנקאית רגילה של כמעט חצי מיליארד שקל.

את המחיר של אי־יצירת המסים הנדחים בגין ההפרשה בלאומי ניתן לראות היטב דרך הוצאות המס החריגות של הבנק ברבעון הרביעי. הוצאות המס ברבעון הרביעי היו גדולות מהרווח לפני מס לאותו רבעון, כך ששיעור המס האפקטיבי הגיע לכדי 129%. שיעור המס האפקטיבי החריג ההזה מייצג למעשה את העלות הנוספת לבעלי המניות בגין ההסתבכות עם הרשויות האמריקאיות.