פרק עשרים ותשע – חכירות 

1. רקע 
1.1. כללי
1.2. ההשפעות של “כניסת” החכירות התפעוליות לדוחות הכספיים של החוכר
2. תחולה 
3. זיהוי חכירה 
3.1. כללי
3.2. הגדרת חכירה
3.3. נכס מזוהה
3.3.1. כללי
3.3.2. זכויות החלפה ממשיות
3.3.3. חלקים של נכסים
3.4. הזכות לשלוט בשימוש בנכס המזוהה
3.4.1. כללי
3.4.2. הזכות להשיג למעשה את כל ההטבות הכלכליות משימוש בנכס המזוהה
3.4.3. זכות לכוון את השימוש
3.4.3.1. כללי
3.4.3.2. הזכות לכוון כיצד ולאיזו מטרה הנכס משמש
3.4.3.3. ההחלטות הרלוונטיות נקבעות מראש
3.4.3.4. החלטות שנקבעות במהלך תקופת השימוש ולפניה
 3.5. תרשים זרימה מסכם
3.6. דוגמאות לזיהוי חכירה
4. הפרדת רכיבים של חוזה ושילוב חוזים 
4.1. הפרדת רכיבים – כללי
4.2. זיהוי רכיבי החכירה הנפרדים הכלולים בחוזה
4.3. פעילויות ועלויות שאינן מעבירות סחורה או שירות לחוכר
4.4. הפרדת רכיבים של החוזה – חוכר
4.5. הקלה מעשית לדרישה להפרדת רכיבים שאינם חכירה – ההקלה ניתנת רק לחוכר
4.6. הפרדת הרכיבים של החוזה – מחכיר
4.7. שילוב חוזים
5. מושגים נבחרים   
5.1. מועד ההתקשרות בחכירה ומועד תחילת החכירה
5.2.1. כללי
5.2.3. הערכת סבירות מימוש אופציות הארכה, ביטול ורכישת נכס הבסיס
5.2.4. הערכה מחדש של אופציות הארכה ואופציות ביטול – חוכרים
5.2.5. שינוי בתקופת החכירה אשר אינה ניתנת לביטול
6. תשלומי חכירה 
6.1. תשלומי חכירה – הגדרה
6.2. תשלומים קבועים ותשלומים קבועים במהותם
6.5. מחיר המימוש של אופציית רכישה
6.6. תשלומי קנסות לביטול החכירה
6.7. ערבויות לערך שייר
7. הטיפול החשבונאי על ידי החוכר 
7.1. הכרה
7.2. פטורים מהכרה
7.2.1. פטורים מהכרה כללי
7.2.2. חכירות לטווח קצר
7.2.3. חכירות שבהן נכס הבסיס הוא בעל ערך נמוך
7.3. מדידה לראשונה של התחייבות חכירה
7.4. מדידה לראשונה של נכס זכות שימוש
7.4.1. כללי
7.4.3. עלויות שיקום
7.4.4. שיפורים במושכר
7.4.5. דוגמה בסיסית להמחשה
7.5. מדידה עוקבת של נכס זכות שימוש
7.5.1. כללי
7.5.3. מודלים אחרים
7.5.4. חוזה חכירה מכביד
7.6. מדידה עוקבת של התחייבות חכירה
7.6.1. מדידה עוקבת של התחייבות חכירה – כללי
7.6.2. סכומים שיוכרו בדוח רווח או הפסד
7.6.3. הערכה מחדש של התחייבות חכירה
7.6.3.1. כללי
7.6.3.2. מדידה מחדש הנובעת משינויים בתקופת החכירה או בהערכת אופציית רכישה
7.6.3.3. מדידה מחדש כתוצאה משינוי בסכומים החזויים לעמוד לתשלום בהתאם  לערבות לערך שייר
7.6.3.4. שער חליפין של מטבע חוץ
7.7. תיקוני חכירה
7.7.1. כללי
7.7.2. תיקון חכירה אשר מטופל כחכירה נפרדת
7.7.3. תיקון חכירה שאינו מטופל כחכירה נפרדת
7.8. הצגה וגילוי
7.8.1. הצגה
7.8.2. גילוי
8. הטיפול החשבונאי על ידי המחכיר 
8.1. כללי
8.1.1. הבחנה בין שני סוגי חכירות
8.1.2. מועד סיווג החכירה
8.1.3. הבחנה בין מועד ההתקשרות בחכירה לבין מועד תחילת החכירה
8.2. אופן סיווג החכירות
8.2.1. כללי
8.2.2. דוגמאות לסיווג חכירה מימונית
8.2.3. סימנים לסיווג חכירה כחכירה מימונית
8.2.4 סיווג חכירות של קרקע ומבנים
8.2.4.1. כללי
8.2.4.2. הפרדה בין רכיב הקרקע לבין רכיב המבנה
8.3. הטיפול החשבונאי בחכירה מימונית
8.3.1. הגדרות רלוונטיות
8.3.2. הטיפול החשבונאי בתחילת תקופת החכירה – חכירה מימונית
8.3.3 הטיפול החשבונאי לאחר תחילת תקופת החכירה
8.3.4. מחכירים שהם יצרנים או סוחרים
8.3.5. תיקוני חכירה מימונית
8.4.1. הגדרות
8.4.2. הטיפול החשבונאי בחכירה תפעולית – כללי
8.4.3. תשלומי חכירה אשר משתנים עקב חלוף הזמן – “השטחת הוצאות חכירה”
  8.4.4. תשלומי חכירה משתנים שתלויים במדד או בשער
8.5. הצגה וגילוי
8.5.1. הצגה
8.5.2. גילוי
8.5.2.1. מטרת הגילוי
8.5.2.2. גילויים – כללי
8.5.2.3. גילוי לגבי חכירות מימוניות
8.5.2.4. גילוי לגבי חכירות תפעוליות
9. סוגיות מיוחדות 
9.1. חכירות משנה
9.1.1. הגדרה
9.1.2. סיווג חכירת משנה
9.1.3. הטיפול החשבונאי בחכירת המשנה על ידי מחכיר הביניים
9.1.4. הטיפול החשבונאי על ידי חוכר המשנה
9.2. עסקאות מכירה וחכירה חוזרת
9.2.1. כללי
9.2.2. הטיפול החשבונאי כאשר העברה של נכס היא מכירה
9.2.3. תנאים אשר אינם תנאי שוק – העברה של נכס שהיא מכירה
9.2.4. הטיפול החשבונאי כאשר העברה של נכס איננה מטופלת כמכירה