פרק שלושים וחמש – מדידת שווי הוגן

1. רקע 
1.1. כללי
1.2. השימוש בשווי הוגן בתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים
1.3. עקרונות מרכזיים
1.4. ההבדלים שבין התקן לבין 820 ASC
2. תחולה  
2.1. כללי
2.2. חריגים לדרישות המדידה והגילוי
2.3. חריגים לדרישות הגילוי בלבד
3. הגדרת שווי הוגן וגישת מדידת השווי ההוגן 
4. זיהוי הנכס או ההתחייבות נשוא המדידה 
4.1. כלל
4.2. מאפיינים של נכס או התחייבות לעומת מאפיינים של המחזיק בנכס
4.3. יחידת החשבון של הנכס או ההתחייבות
5. קביעת השוק שבו תתבצע העסקה
6. זיהוי המשתתפים בשוק  
7. הגדרת מחיר העסקה 
7.1. מחיר היציאה
7.3. מסי רכישה ועלויות עסקה נוספות הקשורות לנדל”ן להשקעה
8. הגדרת עסקה רגילה 
8.1. עיקרון מנחה
8.2. זיהוי עסקאות שאינן רגילות
8.3. מדידת שווי הוגן כאשר התרחשה ירידה משמעותית בנפח או ברמה של הפעילות  במסחר בנכס או בהתחייבות
9. שווי הוגן בהכרה לראשונה 
9.1. האם מחיר העסקה מייצג את השווי ההוגן?
9.2. אופן ההכרה בפער שבין שווי הוגן לבין העלות במועד ההכרה לראשונה
10. יישום לגבי נכסים לא פיננסיים 
10.1. כללי
10.2.1. עיקרון מנחה
10.2.2. שימוש הגנתי בנכסים לא פיננסיים
10.3. הנחת הערכה לנכס לא פיננסי
10.3.1. עיקרון מנחה
10.3.2. השימוש המיטבי בנכס לא פיננסי הינו במשולב
10.3.3. השימוש המיטבי בנכס לא פיננסי הינו על בסיס נפרד
10.3.4. הנחת הערכה לעומת יחידת החשבון
11. מדידת שווי הוגן של התחייבויות ומכשירים הוניים  
11.1. עיקרון מנחה
11.2. הבחנה בין ‘העברה’ לבין ‘סילוק’
11.3. התחייבויות או מכשירי הון שמוחזקים על ידי צדדים אחרים כנכסים
11.3.1. מדרג המדידה
11.3.2. התאמות למחיר המצוטט של הנכס המקביל
11.3.3. מגבלת העברה החלה על הנכס המקביל
11.4. הפריט הנמדד אינו מוחזק על ידי צד אחר כנכס
11.5. סיכון אי-ביצוע
11.5.1. כללי
11.5.2. הנחת הבסיס – סיכון אי-הביצוע זהה לפני ולאחר ההעברה
11.5.3. שיקולים פרקטיים בעת ביצוע התאמות לסיכון אי ביצוע עצמי
11.6. מגבלה על העברת התחייבות או מכשיר הוני
11.7. התחייבות פיננסית עם מאפיין דרישה
11.7.1. כללי
11.7.2. חריגים פוטנציאליים בקשר למגבלת המינימום
12. יישום לגבי מכשירים פיננסיים בעלי פוזיציות מקזזות 
12.1. כללי
12.2. הגדרות רלוונטיות
12.3. תחולת החריג
12.4. קיזוז כשיר בגין חשיפה לסיכון שוק
12.5. קיזוז כשיר בגין סיכון אשראי של הישות המדווחת ושל הצד שכנגד
12.6. הקשר שבין מדידת השווי ההוגן של פוזיציה נטו לבין ההצגה בדוח על המצב הכספי
12.7. הקצאת ההתאמה למכשירים בודדים
13. טכניקות הערכה 
13.1. כללי
13.2. שיקולים בבחירת טכניקת הערכה
13.2.1. עיקרון מנחה
13.2.2. מגבלת המחיר המצוטט בעת קיום שוק פעיל בנכס או התחייבות זהים
13.3. גישות עיקריות של טכניקות הערכה
13.3.1. כללי
13.4. שימוש ביותר מטכניקת הערכה אחת
13.5. ביצוע כיול לטכניקת הערכה לפי מחיר העסקה
13.6. שינוי בטכניקת הערכה או באופן יישומה
13.7. ביצוע התאמות לטכניקות הערכה או לנתונים
13.7.1. כללי
13.7.2. הקשר שבין ביצוע התאמות לבין יחידת החשבון
13.8. נתונים לטכניקות הערכה ומדרג השווי ההוגן
13.8.1. כללי
13.8.2. נתונים נצפים לעומת נתונים לא נצפים
13.8.3. נתונים המבוססים על מחירי רכישה מוצעים ומחירי מכירה מוצעים
13.8.4. מדרג השווי ההוגן
14. הוראות הגילוי של התקן 
14.1. כללי
14.2. תחולת דרישות הגילוי
14.3. מטרת הגילוי
14.4. מדידה עיתית לעומת מדידה שאינה עיתית
14.5. קביעת הקבוצות המתאימות של נכסים והתחייבויות
14.6. תמצית דרישות הגילוי
14.7. דרישות גילוי לנכסים והתחייבויות שנמדדו בשווי הוגן
14.8. המשמעות של המונח ‘תום תקופת הדיווח’
14.9. מדיניות בדבר העברות בין רמות מדרג שווי הוגן
14.10. גילוי הנדרש ביחס לשווי הוגן המשמש לביאורים בלבד
14.11. גילויים נדרשים אחרים
14.12. דוגמאות לגילוי
14.12.1. דוגמה לגילוי של הסיווג לרמות לפי מדרג השווי ההוגן
14.12.2. דוגמה למתן גילוי להתאמה בין יתרות הפתיחה לבין יתרות הסגירה
14.12.3. דוגמה למתן פירוט לטכניקות ההערכה ונתונים כמותיים שנעשה בהם שימוש