1. רקע
1.1. כללי
1.2. השפעת מודל ירידת הערך
2. תחולת מודל ירידת הערך
3. המודל הכללי להפסדי אשראי
3.1. עיקרון מנחה
3.2. ירידת ערך – תרשים זרימה
3.3. קביעה האם המכשיר מאופיין בסיכון אשראי נמוך במועד הדיווח
3.3.1. כללי
3.3.2. הרמה שבה נעשה השימוש בהקלה הפרקטית
3.3.3. מהו סיכון אשראי נמוך?
3.3.4. השימוש הפוטנציאלי בהקלה בישראל
3.3.5 האם נדרש לבחון פרמטרים נוספים בעת השימוש בהקלה?
3.4. הגדרת ‘סיכון אשראי’ ו-‘כשל אשראי’
3.4.1. סיכון אשראי
3.4.2. כשל אשראי
3.5. קביעת עלייה בסיכון האשראי
3.5.1. כללי
3.5.2. הערכה של עלייה בסיכון האשראי על בסיס פרטני לעומת על בסיס קבוצתי
3.5.3. שיקולים פרקטיים בעת מעקב אחר עלייה בסיכון האשראי ברמת המכשיר הבודד
3.6. מהי ‘עלייה משמעותית’ בסיכון האשראי?
3.6.1. מידע ממודל כמותי לעומת שיקולים איכותיים
3.6.2. מכשירים המאופיינים בעת ההכרה לראשונה בהם בסיכון אשראי גבוה יחסית
3.6.3. עלייה אבסולוטית לעומת עלייה יחסית בסיכון האשראי
3.6.4. בחינה לעלייה בסיכון האשראי על פני משך כל חיי המכשיר
3.6.5. ההשפעה של הסדרי חוב על ההערכה האם חלה עלייה משמעותית בסיכון האשראי5
3.6.6. שימוש במודלים של הפסד אשראי כולל על מנת לזהות עלייה משמעותית בסיכון האשראי
3.7. מידע שעשוי להיות רלוונטי בהערכת השינויים בסיכון האשראי
3.7.1. מקורות מידע פוטנציאליים
3.7.2. סוגיות פרקטיות הנוגעות לשימוש במקורות מידע מורכבים
3.8. הנחה הניתנת להפרכה לגבי פיגור בתשלומים של יותר מ-30 יום
3.9. ירידה בסיכון האשראי
3.10. אופן מדידת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים
3.10.1. עיקרון מנחה
3.10.2. המשמעות של משך החיים החזויים לעניין הפרשה הנמדדת לכל חיי המכשיר
3.10.3. מדידת ההפרשה לפי סכום בלתי מוטה ומשוקלל הסתברות של הפסדי מזומנים
3.10.4. ערך הזמן של הכסף
3.10.5. מידע סביר וניתן לביסוס
3.11. דוגמאות להמחשה – מדידת הפרשה לירידת ערך
4. נכסים פיננסיים שהפכו לפגומים
4.1. עיקרון מנחה
4.2. תרשים להמחשת אופן ההכרה בהכנסות ריבית לצד מודל ירידת הערך שבתקן
4.3. זיהוי נכסים שהפכו פגומים
4.4. דוגמה משולבת – יישום מספר תרחישים ומעבר בין נכס פגום לבין נכס שאינו פגום
5. נכסים פיננסיים שנרכשו או שנוצרו פגומים עקב סיכון אשראי
5.1. עיקרון מנחה
5.2. אופן החישוב של שיעור ריבית אפקטיבי המותאם לסיכון האשראי
5.3. זיהוי של נכסים פיננסיים שנרכשו או שנוצרו פגומים
5.4. דוגמה – נכס פיננסי שנרכש פגום עקב סיכון אשראי
6. גישה מקלה ללקוחות, נכסים בגין חוזה וחייבים בגין חכירה
6.1. כללי
6.2. יישום הגישה המקלה
6.3. דוגמה – יישום מטריצת הפרשות לגבי חובות לקוחות
7. סוגיות נוספות הקשורות לירידת ערך של מכשירים פיננסיים
7.1. מדידת הפרשה לירידת ערך בגין מכשירים הכוללים מסגרות אשראי מתחדשות
7.1.1. כללי
7.1.2. התקופה שלגביה הפסדי אשראי חזויים לא יצומצמו על ידי פעולות רגילות של ניהול סיכוני אשראי
7.1.3. סוגיות לעניין זיהוי עלייה משמעותית בסיכון האשראי של מכשירים הכוללים מסגרות אשראי מתחדשות
7.1.4. דוגמה – הפרשה לירידת ערך בגין כרטיסי אשראי שהונפקו
7.2. יישום מודל ירידת הערך לגבי מכשיר חוב שסווג לקבוצת העלות המופחתת הנקוב במטבע חוץ
7.3. עיתוי ההכרה בהפרשה והכרה בהפסדים מיידיים
7.4. יישום מודל ירידת הערך לגבי מכשירי חוב שסווגו לקבוצת שווי הוגן דרך רווח כולל אחר (FVOCI)
7.4.1. כללי
7.4.2. דוגמה – ירידת ערך של מכשיר חוב שסווג לקבוצת שווי הוגן דרך רווח כולל אחר
7.4.3. דוגמה – ירידת ערך של מכשיר חוב שסווג לקבוצת שווי הוגן דרך רווח כולל אחר הנקוב במטבע חוץ
7.5. סוגיות לעניין הצגת ההפרשה לירידת ערך בדוח רווח או הפסד ובדוח על המצב הכספי
7.6. הטיפול בהפרשה לירידת ערך בעת שינוי סיווג של נכסים פיננסיים