רכיב השקעה בפוליסות הכוללות מרכיב חיסכון ובפוליסות ביטוח סיעודי

כאשר במסגרת חוזה ביטוח קיים רכיב השקעה, התקן קובע כי בנסיבות מסוימות יש להפרידו ולטפל בו כמכשיר פיננסי בנפרד (רכיב השקעה כאמור מכונה רכיב השקעה “מובחן”). בתקן נקבע כי על מנת להפריד מחוזה הביטוח המארח רכיב השקעה, מדידת הרכיב האחד (חוזה הביטוח) נדרשת להיות בלתי קשורה במידה רבה למדידת הרכיב האחר (חוזה ההשקעה). כאשר רכיב ההשקעה לא מופרד מחוזה הביטוח המארח, התקן קובע כי תזרימי המזומנים הנובעים ממנו ייכללו כחלק ממדידת יתרת חוזה הביטוח בכללותו. עם זאת, בהתאם לתקן, לצורך הצגת דוח רווח והפסד, במועד ההחזר של רכיב השקעה שלא הופרד לבעל הפוליסה, אין להציג במסגרת ההכנסות וההוצאות סכומים המיוחסים להחזרים כאמור. כלומר, הטיפול בהחזר של רכיבי השקעה אלה הינו מאזני בלבד. לפי התקן, הזיהוי של החזרים כאמור, ואי הכללתם במסגרת ההכנסות וההוצאות, נעשים במועד ההחזר. אם חלק מהסכום המוחזר לבעל הפוליסה היה משולם לו הן בקרות מקרה ביטוח והן בהיעדר מקרה ביטוח, הרי שתשלום כאמור מוגדר כמתייחס לרכיב השקעה, בין אם שולם בנסיבות הנוגעות להתרחשות מקרה הביטוח, ובין אם שולם בנסיבות הנוגעות להחזר רכיב ההשקעה שלא אגב מקרה ביטוח. ישנם מקרים בהם סכום התשלום נובע מוויתור על שירות שהיה אמור להינתן בתקופות עתידיות ולכן מדובר בהחזר פרמיה ולא ברכיב השקעה.

הנחיית רשות שוק ההון (טיוטה)

בכל הנוגע לפוליסות הכוללות רכיב חיסכון בישראל, לרבות פוליסות מסוג “מעורב” ו-“עדיף”, ככלל בתקופת הצבירה קיים קשר הדוק בין כיסוי הריסק הגלום בחוזה הביטוח לבין יתרת סכום החיסכון, כך שהכיסוי הביטוחי משלים את הצבירה לסך מסוים. משכך, ככלל, מצופה כי במוצרי ביטוח כאמור רכיב החיסכון לא יטופל כרכיב השקעה מובחן. עם זאת, ובהמשך לאמור לעיל, ראוי לציין כי ככלל בטרם התחלת תשלומי הגמלה, לרוב רשאי יהיה המבוטח לפדות את ערכי הפדיון (או את סכום החיסכון הצבור של הפוליסה, לפי העניין), בין אם בדרך של פדיון ובין אם בדרך של העברה. משכך, בנסיבות רגילות התשלומים המתוארים להלן לא ייכללו במסגרת הכנסות הביטוח ובמסגרת הוצאות שירותי הביטוח בדוח רווח או הפסד, וייחשבו כהחזרי רכיב השקעה (או כהחזרי פרמיה):

א. תשלומים למעסיק מתוך הצבירה, בעת החזר רכיב הפיצויים או בקרות נסיבות דומות;

ב. תשלום חד פעמי בעת ניוד הפוליסה או פדיון שלה בטרם התחלת תשלומי הגמלה;

ג. תשלום חד פעמי המתבצע למבוטח כאשר הפוליסה מגיעה לתום תקופה (סכום הוני);

ד. אותו חלק של תשלום חד פעמי למוטבים, עקב פטירה בתקופה שלפני תאריך התחלת תשלום הגמלה, המתבצע מתוך החיסכון הצבור (או ערך הסילוק באותה עת). משכך, כל סכום עודף נוסף ששולם יוכר כחלק מהכנסות והוצאות שירותי הביטוח. במקרה בו נבחרה אפשרות לנטילת גמלה חודשית של מוטבי המבוטח חלף תשלום חד פעמי, יטופלו התשלומים בעת התרחשותם באופן עקבי לתשלום גמלה למבוטח עצמו (ראו להלן);

ה. בעת המרה לקצבה, ככל שבחר המבוטח כמות מוגדרת של תשלומים קבועים, הרי שהתשלומים הקבועים יהוו החזר רכיב השקעה ואילו יתרת התשלומים תיכלל במסגרת הכנסות והוצאות ביטוח. לגבי קצבה לשאירים, אם בסכום התשלומים כלולים סכומים שלא היו משולמים לשאריו אם לא היה קורה מקרה הביטוח (למשל, רכיב ריסק שהומר לקצבה), סכומים אלו יכללו במסגרת הכנסות והוצאות שירותי הביטוח.

גמלה (ללא כמות תשלומים מינימאלית, או לאחר חלוף התקופה המובטחת) המשולמת למבוטח או למוטב לאחר תאריך התחלת תשלומי הגמלה, אינה ניתנת לניוד או לפדיון בנסיבות רגילות. ככלל, יתרת תזרים המזומנים הנוגעת לחוזה בשלב האמור דומה במהותה לאנונה, ואינה כוללת רכיב השקעה, שכן המשך הקבלה של התשלומים, עיתויים והיקפם תלויים בחיי המבוטח, חיי המוטב ובמסלול הגמלה שנבחר. משכך, תשלומי גמלה כאמור ייכללו בנסיבות רגילות במסגרת הכנסות הביטוח ובמסגרת הוצאות שירותי הביטוח.

בכל הנוגע למוצרי הביטוח הסיעודי בישראל, ואף כאשר קיימים ערכי סילוק, במרבית המקרים המוחלטת ערכי הסילוק ניתנים למימוש רק בקרות אירוע ביטוחי. משכך, תשלומים בגין אירועי ביטוח הנוגעים לחוזי ביטוח כאמור יוצגו במסגרת הכנסות הביטוח ובמסגרת הוצאות שירותי הביטוח. זאת, פרט לערכי סילוק בסכומים  שקלים). במצב כאמור, וכתלות במידת הזניחות, החזר במזומן של ערך סילוק 800נמוכים יחסית (לדוגמה, למבוטח יטופל כהחזר רכיב השקעה.