תוחלת החיים הורגת את חברות הביטוח

העלייה בתוחלת החיים לא נחזתה במלואה; כעת, החשבונאות מתוחה עד לקצה

אחד הסיכונים המשמעותיים שרובצים לפתח חברת ביטוח הוא עלייה בתוחלת הסיכון של פוליסה שלא תומחרה בפרמיה. מצב כזה, שנמצא בליבת הפעילות של חברות הביטוח בישראל, הוא העלייה בתוחלת החיים, שלא נחזתה כשחושבו הפרמיות של פוליסות משלמות קצבה, לרבות ביטוחי מנהלים ששווקו בעבר.

חברות הביטוח, בניגוד לקרנות הפנסיה, לוקחות על עצמן את הסיכון של עלייה בתוחלת החיים. בהקשר זה, חשוב להבחין בין ביטוחי מנהלים שנוצרו עד 2001, שבגינן נוצר לחברות הביטוח כבר כעת פער גדול בגין העלייה בתוחלת החיים ביחס לתכנון המקורי, לבין ביטוחי מנהלים חדשים יותר.

בביטוחי המנהלים החדשים הותאמו מקדמי הקצבה לשיפור בתוחלת החיים ולכן כל עוד לא יתרחש עדכון נוסף בתוחלת החיים כלפי מעלה, לא תיווצר לחברות הביטוח בעיה דומה.

כדי להבין את המשמעות של הפער לגבי חברות הביטוח בישראל, די להסתכל על הנתון שנכלל בדו”חות הכספיים השנתיים שלהן לגבי העלות הנגרמת להן מהעלייה בתוחלת החיים. במגדל ובכלל ביטוח, למשל, מדובר בעלות נוספת של כ-3 מיליארד שקל ו-1.5 מיליארד שקל, בהתאמה.

 

 

הסכומים הנ”ל מייצגים את הגידול במחויבות למבוטחים, ומחושבים בהתאם להסתברות למשיכת הקצבה (מימוש הזכאות לקצבה) ולתוחלת החיים הצפויה. אומדן התמותה של חברות הביטוח לצרכים חשבונאיים מתבסס, בין היתר, על לוחות שקובע המפקח על הביטוח במשרד האוצר ומתעדכנים מעת לעת.

בהתאם להוראות המפקח על הביטוח, חברות הביטוח אינן מחויבות להכיר בדו”חותיהן הכספיים בכל המחויבות שנוצרה להן כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים כהתחייבות, מתוך תפישה כי ההכנסות מדמי הניהול ומהמרווח הפיננסי בעתיד יכסו חלק מהפער שנוצר. כפועל יוצא מכך, בהתאם להוראות אלה ניתן לפרוס את ההתחייבות באופן הדרגתי, על פי מנגנון שמכונה פקטור K, כל עוד ההכנסות העתידיות מהפרמיה צפויות להיות מספקות.

סכומים משמעותיים ביחס לתוצאות החלשות

חשוב להדגיש כי החלק מהעלות שההכרה בו כהתחייבות נדחתה, מסתכם בסכומים משמעותיים ביותר – עד עשרות אחוזים מההון העצמי הקיים של חברות הביטוח. במגדל ובכלל ביטוח מדובר בכ-1.5 מיליארד שקל ובכ-772 מיליון שקל בהתאמה, נכון לתום 2011. סכומים אלה אינם כוללים עדכון כלפי מעלה של לוחות התמותה, אם יתרחש כזה, שיפורסמו בקרוב על ידי משרד האוצר.

בשנים האחרונות אף ניכרת מגמה של גידול בשיעור המימוש של לקיחת הקצבה, לעומת משיכת הצבירה באופן הוני, שמובילה לגידול במחויבות הנוספת. המגמה נובעת משילוב של כמה גורמים, בהם מודעות הציבור לעלייה בתוחלת החיים, רגולציה המעודדת קבלת קצבה על פני הון ותשואות אלטרנטיביות נמוכות.

ואולם, חברות הביטוח הגדולות כבר מיצו את יכולת הפריסה החשבונאית של ההתחייבות, ולכן כל גידול נוסף בתוחלת החיים או בשיעור המימוש של לקיחת הקצבה, מוביל אותן לרישום של התחייבות חשבונאית מיידית כנגד הוצאות שוטפות – מעבר לרישום ההדרגתי הרגיל.

ניתן לראות זאת היטב בדו”חות הכספיים השנתיים האחרונים, שבהם מגדל וכלל ביטוח הכירו בהפרשה מיידית נוספת של כ-50 מיליון שקל ו-68 מיליוני שקל בהתאמה. מדובר בסכומים משמעותיים ביחס לתוצאות החלשות יחסית של מגזר ביטוח החיים בחברות הביטוח הגדולות ב-2011 לאור המצב בשוק ההון. הרווח הכולל מביטוח חיים ב-2011, לפני מס, של מגדל וכלל ביטוח הסתכם ב-56 מיליון שקל ו-30 מיליון שקל בהתאמה.

הנתון הקריטי שצפוי לפרסם משרד האוצר

חשוב לזכור כי החשבונאות של חברות הביטוח, מעצם מהות הפעילות שלהן, מביאה בחשבון את העתיד. בהיבט זה ניתן לדמות את אי רישום ההתחייבות בגין העלות הנוספת לדחיית ההכרה כהוצאה בעלויות רכישה נדחות (DAC).

עלויות אלה מייצגות את עלויות השגת הפוליסות, שכוללות עלויות ישירות שמשולמות לסוכנים. דחיית ההכרה בעלויות אלה על ידי הכרה בנכס מתבצעת לאור התפישה כי הפוליסות יניבו רווחיות מספקת בעתיד. על פי הוראות המפקח, ה-DAC מופחת בשיעורים שנתיים שווים על פני תקופת הפוליסה, אך לא יותר מ-15 שנה.

יש לציין כי חברות הביטוח המקומיות כוללות במסגרת ה-DAC לא רק עלויות ישירות שמשולמות לסוכנים, אלא גם עלויות מחלקתיות של הנהלה וכלליות, שלא בהכרח יידחו בעתיד בהתאם לשינויים הצפויים ב-IFRS בכללי החשבונאות של חברות הביטוח.

כך, למגדל ולכלל ביטוח קיימת במאזן לתום 2011 יתרת DAC בגין ביטוחי חיים וחיסכון ארוך טווח של של 1.2 ו-1 מיליארד שקל בהתאמה. בדומה לצורך המתמיד בעדכון ההתחייבות בגין העלייה בתוחלת החיים, גם במקרה זה חברות הביטוח נדרשות מדי שנה לבדוק את הצורך בירידת ערך של ה-DAC על בסיס הרווחיות העתידית של הפוליסות.

נדמה שהחשבונאות של חברות הביטוח כיום מתוחה עד לקצה, כך שלעלייה בתוחלת החיים בלוחות התמותה עלולות להיות השלכות כבדות משקל על הדו”חות הכספיים שלהן. כדי לקבל סדרי גודל של הרגישות הרבה של הדו”חות לשינויים בלוחות התמותה, די לציין כי מגדל וכלל ביטוח למשל מדווחות כי ירידה של 10% בשיעור התמותה תגרום להן הפסד של 425 מיליון שקל ו-133 מיליון שקל בהתאמה.