IFRS 11 – הסדרים משותפים

במציאות העסקית, שיתופי פעולה בין ישויות הינם דבר שבשגרה. הצורך בשותפות נובע מסיבות רבות ומגוונות כאשר האופן שבו מוסדרת השותפות, על אף שיכול להתבצע בצורות רבות, ניתן לחלוקה לשתי קטגוריות לפי מידת המעורבות של השותפים כפי שיוסבר בהמשך.

שיתופי פעולה יכולים לייצר ערך סינרגטי בין צדדים בעלי פעילויות משיקות, לאפשר לשותפים גישה לשווקים חדשים, לטכנולוגיה חדשה, למימון זול ביחס להון זר, לאפשר גידור של הסיכון הכרוך בפעילות ולחלקו בין השותפים, להפגיש בין ידע ומומחיות לבין מימון או יכולות תפעוליות בכדי להפיק ממנו ערך מסחרי ועוד סיבות עסקיות רבות אחרות.

לצורך מתן מענה לצרכים כאמור, תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 11 (IFRS) בדבר הסדרים משותפים (להלן – “התקן”) מגדיר הסדר משותף כהסדר המקנה שליטה משותפת שהינה שיתוף חוזי מוסכם המחייב קבלת החלטות פה אחד לגבי החלטות משמעותיות בהסדר המשותף. הרציונל לגבי שליטה משותפת משקף למעשה הפעלה משותפת של כוח ההשפעה. כלומר, ההחלטות לגבי הפעילויות הרלוונטיות בישות (שכאמור, מי שיכול לקבל החלטות אלו הוא זה שבידו הכוח), מתקבלות באופן משותף ודורשות הסכמה פה אחד, דהיינו אין צד שיכול לקבל החלטות אלו חד צדדית.

התקן מבחין בין שני סוגים של הסדרים משותפים, על בסיס הזכויות והמחויבויות של הצדדים להסדר המשותף. כאשר לצדדים להסדר משותף יש זכויות בנכסים ומחויבויות להתחייבויות המיוחסות להסדר, יש לסווג את ההסדר כפעילות משותפת. מאידך, כאשר לצדדים להסדר משותף יש זכויות בנכסים נטו של ההסדר, יש לסווג את ההסדר כעסקה משותפת.

התקן החליף את תקן חשבונאות בינלאומי 31 (IAS) בדבר זכויות בעסקאות משותפות. לפי התקן הקודם, עסקאות משותפות היו שם כללי המאגד את כלל הסוגים של ההסדרים המשותפים כאשר לפי התקן החדש, עסקה משותפת הינה סוג אחד מתוך שניים של הסדרים משותפים (עסקאות משותפות ופעילויות משותפות).

כחלק מהשינויים העיקריים בתקן, האפשרות לעשות שימוש באיחוד יחסי בוטלה, וכעת הגישה הנבחרת מצריכה בחינה מעמיקה יותר של הזכויות והמחויבויות שיש בידי ישות המעורבת בהסדר משותף. לגבי הטיפול החשבונאי הדרוש לגבי כל סוג של הסדר משותף, התקן מספק הנחיות בדרך של הפניה, דהיינו מפנה לבסיסי מדידה אחרים בתקינה הבינלאומית. כך לדוגמה, הסדר משותף שהוגדר כעסקה משותפת יטופל באופן דומה לטיפול בחברה כלולה, בשיטת השווי המאזני לפי תקן חשבונאות בינלאומי מספר 28 (IAS) בדבר השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות בעוד שכאשר מדובר בפעילות משותפת, זכויות בנכס שהינו רכוש קבוע, לדוגמה, יטופלו לאחר ההכרה לראשונה לפי תקן חשבונאות בינלאומי מספר 16 (IAS) בדבר רכוש קבוע.