המעבר לגישת ההנהלה בדיווח על מגזרים, שניתן לדמותו למצלמת ה”אח הגדול” על יתרונותיה וחסרונותיה, מעמיד למבחן מעניין את מידת השפעת הפיזור הגיאוגרפי על מהות העסקים ועל אופן ניהולם. בעוד שבעבר יושם מודל דיכוטומי – שבו רוב החברות בחרו בפילוח עסקי על פני פילוח גיאוגרפי – כיום קיים בסיס פילוח יחיד: מגזרי פעילות בהתאם לדיווח למקבל ההחלטות הראשי (CODM).
אלה יכולים לכלול, בין היתר, שילוב של מגזרים עסקיים וגיאוגרפיים. המידע על המגזרים הוא היחיד שחושף שיעורי רווחיות ודורש תיאור מפורט בדו”ח התקופתי, ולכן מידת האינפורמטיביות של מידע משלים על פילוח הכנסות היא מוגבלת מאוד.
הממצאים בשטח מראים שהמיקום הגיאוגרפי משנה למעשה את הפעילות, מעבר ליצוא גרידא. בהתאם, תרם השינוי לאיכות המידע בחברות הנדל”ן המניב, שבהן המיקום הגיאוגרפי משנה את אופי הנכס: לדוגמה, אם בעבר אפריקה היתה מדווחת על חמישה מגזרים בבסיס עסקי – פיתוח מקרקעין, קבלנות בנייה, תשתיות, נכסים מניבים ותעשייה – הרי שכיום היא מדווחת על תשעה מגזרי פעילות: ארה”ב, חבר העמים, מזרח אירופה, מניבים בישראל, מגורים בישראל, תשתיות, בנייה, פלדה וקרמיקה.
במקרה של שטראוס, שבה הפילוח התבצע בעבר גיאוגרפית, איכות המידע הגיאוגרפי דווקא ירדה ומתרכזת כיום במגזר חו”ל – למעט בתחום הקפה. דוגמה מוזרה נוספת היא טבע, שאף שהיא מנוהלת בארבע חטיבות גיאוגרפיות, היא אינה מדווחת על מגזרי פעילות כלל, ולכן אינה חושפת פילוח רווחיות, על אף השוני הגיאוגרפי ברגולציה ובתחרות – וזאת ללא התייחסות לפילוח עסקי.
סיפור מרתק בהקשר זה מתחום השירותים קשור לאלקטרה, שאף שהדיווח לדירקטוריון, ה-CODM שזיהתה, מתבסס על מגזרים גיאוגרפיים, היא קיבצה אותם עד כה למגזר אחד שהסביר את עיקר הכנסות הקבוצה: פרויקטים למבנים ותשתיות. באחרונה הציגה אלקטרה מחדש (Restatement) את ביאור המגזרים כדי לפצל מגזר זה לשניים: פרויקטים בישראל ופרויקטים בחו”ל, נוכח עמדת רשות ניירות ערך שלפיה המאפיינים השונים (כלכליים ואחרים) של הפעילויות אינם מאפשרים קיבוץ שלהם.
אף שלכאורה מדובר בתמהיל דומה של שירותים, המיקום הגיאוגרפי הוא זה ששינה את אופי השירות. השינוי מתבטא גם בשיעורי הרווחיות התפעולית, שהיתה בישראל 3.4% ב-2009 וירדה ברבעון השני ל-2.6%, לעומת רווחיות גדולה יותר בחו”ל (12% ו-10% בהתאמה).
ביטוי לאינפורמטיביות האדירה של ביאור המגזרים והשלכותיו על התמחור בשוק ההון ניתן למצוא בכך שבעקבות הפיצול הפחיתה, למשל, פסגות את מחיר היעד של מניית אלקטרה. למרות קשיי האכיפה הטמונים בגישת “האח הגדול”, בין היתר בשל החשש משינוי התנהגות “לפני מצלמה” וממניפולציות, הרגולציה נדרשת לתת דגש לאיכות המידע המגזרי, שהוא אולי המידע החשוב ביותר בדו”חות, אך גם הרגיש ביותר.