בחשבונאות המודרנית קיימות שלוש דרגות עיקריות לטיפול בהשקעה במניות. בדרגה הראשונה, שמיושמת בהעדר השפעה מהותית, מטופלת ההשקעה כנכס פיננסי זמין למכירה: היא נמדדת לפי שווי הוגן וההפרשים נזקפים לקרן הונית עד מועד המימוש, או במקרה של ירידת ערך משמעותית או מתמשכת. הדרגה השנייה, שמיושמת כשקיימת השפעה מהותית, היא שיטת השווי המאזני המתבססת על החלק ברווחים החשבונאיים של החברה המוחזקת. הדרגה השלישית – איחוד הדו”חות הכספיים – מיושמת כשקיימת שליטה בחברה המוחזקת.
לאופן הסיווג של השקעה יש השפעה קריטית על הדו”חות, גם לאור תפישת המימוש הרעיוני החדשה, שהופכת כיום את המעברים בין השיטות לאטרקטיביים במיוחד. דוגמה טרייה בולטת לכך היא הטיפול של כלל ביוטכנולוגיה בכניסת טבע כמשקיע בחברת המו”פ מדיוונד, שהושלמה בשעות האחרונות של 2010.
ההחלטה על איבוד השליטה, לאור ירידה בשיעור האחזקה ל-49.99% בהתחשב במכשירים מדללים הניתנים למימוש מיידי וצמצום בזכויות מינוי הדירקטורים, הובילה להכרה ברווח של 436 מיליון שקל. רווח עצום זה, שנובע בעיקרו משערוך האחזקה הנותרת במדיוונד, לאור תפישת המימוש הרעיוני הבעייתית, שימש לאחרונה אף בסיס לחלוקת דיווידנד בחברת האם כת”ש. די להזכיר כי בעבר לא רק שבמקרים אלו רווח רעיוני לא היה נרשם, אלא שהתקינה הישראלית אף היתה דוחה את ההכרה ברווח מהירידה בשיעור האחזקה בחברת מו”פ בעקבות הנפקה, מתוך תפישה כי מדובר בפעילות שטרם הבשילה.
שליטה היא קריטריון ברור ביחס להשפעה מהותית פלואידית יותר ומבוססת לעתים קרובות על ייצוג בדירקטוריון. רגישות זו ניתן למצוא בסיפור של השקעת בנק הפועלים בדלק נדל”ן (9.7%), שטופלה עד כה לפי שיטת השווי המאזני לאור הזכות למנות שני דירקטורים, והתאפסה בעקבות כניסתה של דלק נדל”ן לגירעון בהון. בנק הפועלים מדווח כי איבד ברבעון השלישי את ההשפעה המהותית בדלק נדל”ן כתוצאה מביטול הזכות למינוי דירקטורים ובעקבות כך שינה את סיווג ההשקעה לזמין למכירה.
בעקבות הסוויץ’ החשבונאי, ההשקעה בדלק נדל”ן חזרה לתחייה, והיא עומדת עם תום הרבעון השלישי על 47 מיליון שקל, לפי מחיר השוק שמייצג למעשה את השווי הכלכלי של “האופציה” שנמצאת בידי בעלי המניות. פעולה זו הגדילה בהתאם את ההון העצמי, הן אם הדבר נרשם במסגרת קרן הונית, והן אם כרווח בהתאם לתפישת המימוש הרעיוני.
שיטת השווי המאזני אטרקטיבית מבחינה דיווחית ביחס לטיפול בנכס פיננסי זמין למכירה, כשההון העצמי החשבונאי אינו נמוך מהשווי ההוגן כמו בחברות הנדל”ן המניב, דבר שמוביל לרישום רווחים בדו”ח רווח והפסד. יש לציין כי שיטת השווי המאזני תרמה לדו”חות בנק הפועלים בתקופות הגאות: לדוגמה, בסוף 2007 ההשקעה בדלק נדל”ן הוצגה בכ-275 מיליון שקל, בעוד שווי השוק היה 247 מיליון שקל בלבד.
מנגד, במקרה של הפסדים חשבונאיים עמוקים שאוכלים את ההשקעה ומובילים לאיפוסה, שיטת השווי המאזני הרסנית מבחינה דיווחית. כזכור, לפני כעשור, בעקבות ביטול זכויותיה למינוי דירקטורים, הצליחה “מעריב” לאבד השפעה מהותית ולהפסיק לרשום את חלקה בהפסדים הכבדים של מת”ב.