רשות המיסים מחריגה מחוק הרווחים הכלואים חברות פרטיות שמוחזקות ע”י חברות ציבוריות, כל עוד החברה הציבורית מיישמת לגביהן את שיטת השווי המאזני או מאחדת אותן. מצד שני, רשות המיסים ממשיכה בהתעקשותה הלא מובנת לסווג את חברות האג”ח כחברות שאין לציבור עניין ממשי בהן – מה שמאלץ אותן להיכנס לתחולת החוק. מדובר בבשורה קשה לחברות האג”ח ובכללן חברות נדל”ן מניב וחברות האג”ח המובנה ובמיוחד לא הוגנת כלפי ציבור בעלי אגרות החוב שלהן וקשה להאמין שהדבר יעמוד במבחן משפטי.
השבוע פורסם חוזר מס הכנסה ראשון לשנת 2026 בנושא הגדרת “חברת מעטים”. חשיבותו הרבה של החוזר הינה למעשה בקביעה על מי יחולו הוראות חוק ‘הרווחים הכלואים’ ו’חברות הארנק’. נזכיר שעל פי פקודת מס הכנסה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה לא תיחשב ‘חברת מעטים’. בהקשר זה, החוזר מבהיר את עמדת רשות המיסים מתי יש לציבור עניין ממשי בחברה, כך שזו לא תיחשב ‘חברת מעטים’ וכפועל יוצא, חוק הרווחים הכלואים וחברות הארנק לא יחול לגביה.
מדובר בקביעה בעייתית הן לאור תפיסתה של רשות ניירות ערך את חברות אלה ויותר מכך – בעצם עמידתה של קביעה זאת בבית המשפט. בכל מקרה, זו בשורה קשה לחברות האג”ח ובכללן חברות נדל”ן מניב וחברות האג”ח המובנה ובמיוחד לא הוגנת כלפי ציבור בעלי אגרות החוב שלהן (לרבות לעניין קובננטים שכבר נקבעו בעבר). לצד זאת, נציין כי לדעתנו רשות המיסים עשתה בחוכמה שנסוגה מעמדתה שחברות ממשלתיות וחברות ברשימת השימור נחשבות חברות מעטים (לגבי האחרונות גם לא ברור איך שורבבו כלל להגדרת חברת מעטים מלכתחילה ואנו נוטים לייחס זאת לטעות שכאמור תוקנה בחוזר).
שיטת שווי מאזני ומעלה
כפי שעולה מהחוזר החדש, חברה שמעל 20% מכל אמצעי השליטה בה מוחזקים על ידי חברה ציבורית, ועל פי כללי חשבונאות מקובלים, הדוחות הכספיים המאוחדים של חברת האם כוללים את דוחותיה הכספיים של החברה הנבחנת, תחשב חברה שיש לציבור עניין ממשי בה. בנוסף, גם כאשר הדוחות הכספיים של חברה ציבורית בישראל כוללים את חלקה של החברה הנבחנת על בסיס שיטת השווי המאזני בהתאם ל- 28 IAS החברה המוחזקת תחשב כחברה שיש לציבור עניין ממשי בה.
מדובר בבשורה משמעותית לחברות – רשות המיסים מבהירה את עמדתה, כי חברות פרטיות שמוחזקות על ידי חברות ציבוריות שמיישמות לגביהן את שיטת השווי המאזני או איחוד דוחות כספיים לא תיחשבנה “חברות מעטים”. כלומר, כל עוד החברה הפרטית היא חברה כלולה או חברה בשליטה משותפת או חברה בת של חברה ציבורית הרי שהיא מוחרגת מהחוק. בעוד ככל שמדובר בחברה בת הדבר ברור וטריוויאלי, הרי שככל שמדובר בהחזקה שמטופלת לפי שיטת השווי המאזני מדובר להערכתנו בהרחבה תיאורטית משמעותית של החברות שיוחרגו מהחוק.
אנו צופים שמצב הדברים החדש שמחבר בין חשבונאות ומס, יוביל לשינויים בהחזקות בחברות פרטיות ואף יביא לחשיבה מחודשת של חברות ציבוריות ובעלי שליטה לגבי ההחזקות שלהם בחברות פרטיות על מנת להשיג השפעה מהותית בהן.
(*) נכתב על ידי שלומי שוב ו ניר הלפרין , מרכז לימודי המיסים בתוכנית חשבונאות Accountech באוניברסיטת רייכמן.