הדוחות הכספיים הם אמצעי מובנה שדרכו הישויות העסקיות (ואף מוסדות שאינם למטרת רווח) מדווחות לגורמים שמשתמשים במידע הכספי על מנת לקבל החלטות על מצבן הכספי ותוצאות פעילותיהן. כללי החשבונאות, וכפועל יוצא תהליך הכנת הדוחות הכספיים, נפרסים על שני מישורים עיקריים:
א. הכרה ומדידה – האופן שבו עסקאות, אירועים אחרים ונסיבות מוכרים כרכיבים של הדוחות הכספיים (נכסים, התחייבויות, הון, הכנסות והוצאות) ונמדדים בדוחות הכספיים.
ב. הצגה וגילוי – האופן שבו מוצגים בדוחות הכספיים הרכיבים השונים והדרישות למידע נוסף לגבי אותם רכיבים ומידע אחר.
תקן IAS 1, הדן בהצגת דוחות כספיים – קובע את הבסיס להצגת דוחות כספיים ומפרט את הדרישות הכוללות להצגת דוחות כספיים, הנחיות לגבי המבנה ודרישות מינימום לתוכן.
מערכת שלמה של דוחות כספיים לתקופה כוללת:
- דוח על המצב הכספי
- דוח על רווח או ההפסד הכולל (באחד משני פורמטים: כדוח בודד או כשני דוחות – ראשית דוח רווח או הפסד ולאחריו הדוח על הרווח הכולל)
- דוח על השינויים בהון
- דוח על תזרימי מזומנים
- ביאורים (כולל גילויים בדבר מדיניות חשבונאית משמעותית ומידע מסביר אחר)
- מידע השוואתי ביחס לתקופה קודמת