הקשר בין שער החליפין לרווח הגולמי

כלל ידוע גורס כי השחיקה בשער החליפין של הדולר מיטיבה עם היבואנים ומקשה על היצואנים. מבחינה חשבונאית, ניתן לראות זאת באופן בולט דרך חישוב שיעור הרווח הגולמי מתוך המכירות. הרווח הגולמי הוא ההפרש שבין ההכנסות ממכירות לבין עלות המכירות.

סעיף המכירות, הן אצל יבואנים והן אצל יצואנים, לא אמור להיות מושפע באופן משמעותי משחיקת שער החליפין לכשעצמה. מצד אחד היבואנים, שמחירי המכירה שלהם נקובים בשקלים, לא בהכרח מתאימים אותם כלפי מטה ביחס ישר; ומצד שני היצואנים, שמטבע הפעילות שלהם הוא בדרך כלל דולר, מודדים את הכנסותיהם במונחים דולריים.

לעומת זאת, הסעיף שאמור להיות מושפע באופן משמעותי משחיקת שער החליפין בשני המקרים הוא עלות המכירות. בעוד אצל היבואנים עלויות הרכישה קטנות וכך גם עלות המכירות, הרי שאצל היצואנים המצב הפוך: המרכיבים השקליים של עלות המכירות, ובמיוחד שכר העבודה, עולים באופן משמעותי במונחים דולריים. כפועל יוצא, ניתן לצפות לגידול בשיעור הרווח הגולמי אצל היבואנים לעומת קיטון אצל היצואנים.

הירידה החדה של שער החליפין של הדולר במחצית הראשונה של השנה (12.8%-), לעומת היציבות של שער החליפין במחצית הראשונה אשתקד, מספקת אפשרות להשוות את שיעורי הרווח הגולמי בין שתי התקופות, מתוך הדו”חות הכספיים של הרבעון השני המתפרסמים בימים אלה.

אחת הנהנות הבולטות מהעלייה החדה בשיעור הרווח הגולמי היא דלק רכב. שיעור הרווח הגולמי של דלק רכב עלה מ-15.3% במחצית הראשונה של 2007 ל-19.2% במחצית הראשונה של 2008. תופעה זו מיוחסת בעיקר לתיסוף של השקל מול מטבעות היבוא של דלק רכב. הגידול בשיעור הרווח הגולמי, על רקע גידול בהכנסות, הובילו את דלק רכב לדווח על רווח גולמי של 552 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה – גידול של כ-54% ביחס ל-2007.

במחצית הראשונה התהוו לדלק רכב הוצאות מימון, כתוצאה מביצוע עסקות הגנה מפני התייקרות מטבעות היבוא, בסך 55 מיליון שקל. גם אם נכלול הוצאות אלה במסגרת הרווח הגולמי, נמצא כי שיעור הרווח הגולמי המותאם של דלק רכב במחצית הראשונה הסתכם ב-17.3% וייצג גידול משמעותי.

בשונה מדלק רכב, חברה שהיתה אמורה לסבול משחיקת הדולר היא התעשייה האווירית. הוצאות השכר של התעשייה האווירית עלו במחצית הראשונה בכ-88 מיליון דולר. עם זאת, תהליכי התייעלות הובילו אותה לשמור במחצית הראשונה של השנה על שיעור רווח גולמי יציב של כ-14%. ללא תהליכי ההתייעלות, שיעור הרווח הגולמי של התעשייה האווירית היה צפוי להצטמק לפחות מ-10%. שמירה על שיעור רווח גולמי קבוע על רקע גידול של כ-20% בהכנסות הובילו את התעשייה האווירית לדווח על גידול מקביל בסך הרווח הגולמי, שהסתכם במחצית הראשונה ב-273 מיליון דולר.

לשחיקת שער החליפין יש השלכות משמעותיות על הוצאות והכנסות המימון המדווחות של החברות. עם זאת, על אף שסעיף המימון משפיע על הרווח החשבונאי, הרווח הגולמי והתפעולי של חברות תפעוליות מייצג את לב הפעילות, ולכן יש לבסס עליו את כובד המשקל של ניתוח הפעילות.