לצפייה בהרצאה לחצו כאן
ב-15 בספטמבר 2025, נשיא ארה״ב דונלד טראמפ פרסם את הציוץ הזה. הציוץ קורא לבטל את הדוחות הרבעוניים, ולהחליף אותם בדיווחים חצי-שנתיים. אז קודם כל אני לא בטוח שזה בכלל תקין שנשיא ארה”ב מתערב בעניין חשבונאי-רגולטורי. מעבר לכך, עם כל הכבוד לנשיא טראמפ, וכמובן שיש כבוד, אני רוצה ברשותכם להתחיל מהסוף ולומר שהכיוון הוא הפוך לגמרי
אני צופה שכבר בעתיד הלא רחוק, הדיווח דווקא יעשה תכוף הרבה יותר. עד כדי כך, שעשר שנים מהיום – ב- 2035 הדיווח הכספי יהיה רציף (או סמי-רציף). כלומר, במקום מסמך סטאטי הדוח הכספי יהפוך להיות מערכת חיה, דינמית ואינטראקטיבית שמתעדכנת באופן שוטף ומאפשרת לכל משקיע לגזור ממנה את הפרמטרים הקריטיים עבורו באופן אישי בכל רגע נתון. בנוסף, על בסיס המידע העדכני הזה סוכני AI אישיים יבנו לפי העדפות וטעמי המשקיע ניתוחים, תחזיות, הערכות שווי ודירוגי אשראי ברמה יומית.
הסיבה שאני מרגיש בנוח להתנבא ככה, היא שתהליכי הדיווח הנוכחיים הם מיושנים ו״שבורים״. אז בשנות ה- 70 של המאה הקודמת שהתחילו הדוחות הרבעוניים הם היו חדשניים, אבל השתנו מאז קצת הדברים בחמישים השנה שחלפו..
במצב הקיים, משקיע נאלץ להתבסס על תמונת מצב חלקית ולא עדכנית. תחשבו למשל על כך שמשקיע שצריך לקבל היום, ב- 28/10, החלטת השקעה, למשל עקב פקיעה של אופציה. הוא צריך להתבסס על הדוחות הכספיים האחרונים ל- 30.6 שזה עיכוב של ארבעה חודשים! נשמע לכם הגיוני?? זה מאד פרימיטיבי.
מעבר לכך, המצב הקיים היום יוצר איום משמעותי על הבורסות – של התפוצצות בעיית מידע פנים. הרי ברוב החברות הגדולות היום קיים המידע הכספי לצרכים ניהוליים לפחות הרמה השבועית. ובינינו כל הקונספט המשפטי “המפואר” של תקופת החשכה/blackout period סביב פרסום הדוחות הכספיים העיתיים הוא כבר מזמן לא באמת רלבנטי.. רגולטורים שימו לב כי רק מידע רציף או סמי רציף ימנע באמת את ההתפוצצות הזאת, כי המידע יהיה נגיש לכולם כל הזמן, ולא רק למקורבים.
איך זה יקרה? הפתרון טמון בשילוב בין שני אלמנטים – הראשון, דרישות רגולציה חדשות לפיהן הפרמטרים החשבונאיים הגולמיים (לא מבוקרים) יתעדכנו בזמן אמת – ברמה שבועית לפחות. והשני, יכולות טכנולוגיות חדשות ובראשן, איך לא -ה- AI.
המשמעות של מה שאני אומר היא, שבעתיד הלא רחוק הדיווח הרגולטורי יחולק לשניים: הדוחות השנתיים והרבעוניים הרגילים ימשיכו להיות מבוקרים לפי החשבונאות המלאה – על אומדניה והנחותיה (שווי הוגן, הפרשות וכו’) ועל ההחלטות הקריטיות שלה, אם כי בתצורה המודרנית של XBRL (ולא רק כ- PDF) ובדד-ליינים מסוף תקופת הדיווח קצרים משמעותית מאשר היום. לצידם יתווסף דיווח שבועי לפחות על מידע כספי גולמי, שיאפשר בקלות לכלי ה- AI, באמצעות הישענות על מסגרת המדיניות החשבונאית מהדוחות הכספיים האחרונים ועל נתוני שוק ומידע ציבורי אחר (לרבות אין סוף פריטי מידע חיצוניים כמו מזג אוויר, טרנדים, כיווני רגולציה ואפילו סנטימנטים ברשתות החברתיות) לבנות מהם דוחות כספיים רציפים בכל רגע נתון. הדיווח הרציף לא יכלול אומדנים והנחות, כך שהאחריות של ההנהלה תהיה רק על הנתונים הגולמיים, אבל הפתרון יהיה מספיק טוב עבור המשקיעים.
מאחר והרגולציה עובדת לאט, אני צופה שבקצב הדברים הנוכחי, כל זה צפוי לקרות רק בעוד עשר שנים, למרות שמהבחינה הטכנולוגית והיישומיות זה היה יכול לקרות כבר היום או ממש בקרוב.
בשנה האחרונה חוויתי את העוצמה של טכנולוגיות ה-AI באופן אישי דרך המיזם ד”ר IFRS, כלי AI שפיתחתי יחד עם שותפתי רותם שטרן. זהו כלי שמספק תשובות על כל שאלה ב- IFRS. אחרי מאות אלפי שאלות ממשתמשים, הגענו לתשובות ברמת דיוק של 96%, שבינינו גם לנו כמומחי חשבונאות, למרות הביטחון העצמי שלנו, אין אותו באמת.. ה- AI גם מהיר מאיתנו וגם זוכר יותר טוב וגם הולך ומשתפר – לא נעים להגיד אבל מי שכאן עבר את גיל 50 יודע על אני מדבר – הזיכרון הוא לא מה שהיה..
אז אל מול העוצמה הזאת של ה- AI, השאלה שאני כל הזמן נשאל עליה היא האם מקצוע ראיית החשבון יעלם? אז התשובה הקצרה שלי היא לא. דווקא בתנאים החדשים האלה, שוק ההון יצטרך את ההיבט השיפוטי של רואה החשבון יותר מאי פעם. אבל בהחלט ניתן לצפות שכמו הרבה תחומים אחרים, גם תפקיד הרו״ח יעבור טרנספורמציה ותכך אגיע לזה.
הפעם זה ציטוט שלי ולא של טראמפ. אני מאמין ש “כמו שה- AI לא יחליף את איש העסקים הוא גם לא יחליף את רואה החשבון, אבל הוא יחייב אותו להיות איש עסקים כדי לא להיות מוחלף”.
אז איך תתבצע הטרנספורמציה בביקורת? אני מעריך שהביקורת על הדוחות הכספיים תשתנה מקצה לקצה, שהרי העבודה הטכנית של בדיקת ואימות נתונים תתייתר. בעולם שבו AI ויכולות טכנולוגיות אחרות מוציאים בקלות חריגים וא-נומליות על בסיס מידע מלא ולא מדגמי, ובזמן אמת (ולא בראיה של בדיעבד), אין כמובן צורך יותר בבדיקות “ידניות”.
ֿבמקום זה, רואה החשבון יתמקד בהבנה העסקית וביצירתיות וכן בתרגום המידע הגולמי לשפה החשבונאית בדוחות העיתיים. כלומר, שיקול הדעת בכל מקום שבו יש מרכיב סובייקטיבי שלא ניתן לאימות על ידי הטכנולוגיה – למשל, מועד הכרה בהכנסה, קביעת שליטה, הערת עסק חי וכו’.
ודבר נוסף לפני שמספידים את רואי החשבון, אני מעריך שתיווצר לרואי החשבון שכבה שלמה של עבודה נוספת והיא ביקורת על האלגוריתם/סוכני AI עצמם.
תחת הלחץ של התביעות וההתייעלות מארבע פירמות הופכים ל 8-10 פירמות פיננסיות-טכנולוגיות
אני צופה שיהיו כאן גם שינויים בענף ראיית החשבון. הוא יהיה פחות ריכוזי. אני צופה שעשר שנים מהיום הביג 4 יהפכו למשהו כמו 8-10 גופים פיננסים-טכנולוגים גלובליים שישלבו בין ראיית חשבון וטכנולוגיה. שילוב בין שני כוחות מרכזיים יוביל לכך:
- אחד הוא צד הלקוחות – הלקוחות לא יסכימו להמשיך לשלם על תהליכים ״שבורים״ ושעות עבודה מיותרות של מתמחים, והפירמות הגדולות יהיו חייבות להתייעל דרסטית ולהמציא את עצמן מחדש.
- מפת התחרות תשנה: תהיה כניסה של חברות טכנולוגיה וקרנות פרייבט אקויטי להשקעה בפירמות ראיית חשבון בינוניות
בקיצור, אחרי עשורים שהרגולטורים הכי חזקים בעולם לא הצליחו לפתור את הריכוזיות בשוק, הטכנולוגיה תעשה את זה בקלות..
מה שבטוח הוא שאיכות המידע לשוק ההון והביקורת תשתפר מאד. גם החברות וגם פירמות ראיית החשבון יהיו חייבות להשתפר כדי להימנע מגל תביעות. ה- AI מאפשר בקלות לגופים חיצוניים למצוא ריג’קטים וטעויות בדוחות הכספיים. בזכות היכולת לנטר, לסנתז ולנתח מידע בתוך הדוחות ולהצליב אותו עם מידע ממקורות נוספים. תחשבו למשל על הערת עסק חי – ברגע שכל המידע מנותח ואי אפשר להחביא אותו בכל מיני טריקים, אם רואה החשבון לא ייתן הערת עסק חי כשצריך הוא יתבע. או הכרה בהכנסה כאשר ה- AI משווה אותך לאינסוף מקרים אחרים. לא זה יקרה רק בדיעבד.
לצד היתרונות, יש כאן גם לא מעט חסרונות שהמשותף להם זאת “כלכלת פערים”.
- קודם כל, כל המהפכה הזאת תקרה בחברות הגדולות ותחדד יותר את הבידול הקיים כיום – תהיה בורסה של הגדולות, ומולה, כל השאר – קצת כמו ה- NBA בכדורסל או הצ’פיונס בכדורגל מול כל היתר.
- שנית, שוק העבודה בתחום הפיננסי בכלל ישתנה – נצטרך הרבה פחות עובדים, במיוחד בחלקים היותר טכניים. מצד שני, יגדל הצורך בטאלנטים – עובדים מוכשרים ויצירתיים בעלי יכולת ביקורתית ואוריינטציה טכנולוגית ועסקית. אלו תכונות שלא קל להשיג, ולכן נושא כוח האדם הוא אתגר גדול!
המשמעות של הכלכלה החדשה הזו, כמה שעצוב להגיד, היא שהטובים יהיו חזקים יותר וירוויחו יותר, והפחות טובים יוחלשו. זה משהו שהממשלות נדרשות להיערך אליו כבר היום ולהתמודד איתו – לדעתי כבר במערכות החינוך.
לצד היתרונות יש גם סיכונים. כל המערכות, כולל הרגולטורית חייבות עבר עכשיו להיערך ולהתאים את עצמן, כי בחסות הטכנולוגיה הסיכונים להטעיית משקיעים רק יתעצמו. לא ניתן לטמון את הראש בחול.
בנוסף, מהזווית שלי, גם אנחנו כאקדמיה חייבים להשתנות הן מבחינת התכנים של הקורסים והן מבחינת התצורה שלהם כדי לפתח לסטודנטים את יכולת החשיבה העצמאית, אתיקה, יצירתיות וספקנות. האקדמיה לא יכולה להישאר רק כמקום של העברת ידע.
בשורה התחתונה, לא נראה לי שיש כאן באולם מישהו שחושב שהמהפכה הזאת הולכת להיעצר, והיא תגיע יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. למהפכה הזאת יש יתרונות אדירים – שוק ההון יהיה יעיל יותר בעקבות תכיפות ואיכות המידע הכספי מה שיתרום לכלכלה לצד כמובן האתגרים.
אבל אין לי ספק שלנו כישראל כמדינה קטנה, זריזה ויזמית ובעלת אוריינטציה טכנולוגית יש כאן הזדמנות אדירה להוביל את המהפכה.
(*) הרצאה של שלומי שוב מיום 28.10.2025 בכנס ההשקעות של גלובס