הבשורה החיובית: ה- FASB הודיע על כוונתו לקבוע תקינה חשבונאית בנושא מטבעות קריפטוגרפיים כאשר העיקרון המנחה הוא מדידה לפי שווי הוגן לרווח והפסד. הגילוי המדאיג: מתברר ככל הנראה שצלזיוס (Celsius) ניפחה את הונה באמצעות רישום חשבונאי שגוי וחמור של טוקנים שהוחזקו באוצר ואפילו לא הונפקו, כנכס שאף שוערך לשווי הוגן בהתאם ל-IFRS. בנוסף, קיים גם חשש שביצעה לפני תאריכי המאזן מניפולציות במחיר כלפי מעלה, בין היתר באמצעות רכישות עצמיות, מה שתרם עוד לניפוח ההון שלה. בהחלט יתכן שללא השערורייה החשבונאית הנ”ל, הגופים המוסדיים לא היו נכנסים בשנת 2021 להשקעה המשמעותית בצלזיוס (Celsius). קווי דימיון של חשש מניפוח הוני מלווים את הקריסה המהירה של בורסת הקריפטו FTX מהימים האחרונים, אם כי נראה ששם התחכום החשבונאי גבוה יותר.
חשבונאות הקריפטו נמצאת בחיתוליה ולמעשה עד כה מוסדות התקינה החשבונאיים העולמיים לא ממש נכנסו לנושא. כפועל יוצא, לצורך הדוחות הכספיים יושמו באופן מאולץ תקנים חשבונאיים שבכלל לא נכתבו עבור תחום זה ויצרו עיוותים רבים, ביו היתר בדמות מדידת נכסים אלה על פי עלותם ולא על בסיס שווים ההוגן. היחידים שהתייחסו לנושא היו הרגולטורים הפיננסיים – בעיקר רשויות ניירות הערך (כמו ה- SEC ורשות ניירות ערך בישראל) וזה בעיקר סביב ההבחנה בין מטבעות שהם בגדר נייר ערך (על כל המשתמע מכך) או לחלופין טוקן לרכישת סחורות או שירותים (Utility Token). גם רשות המיסים בישראל למשל התייחסה לנושא. אחד הביטויים הבעייתיים לאי קיומה של תקינה חשבונאית עקרונית ואובייקטיבית הוא שניתן לראות בפרסומים של הרגולטורים השונים שהם כתובים מתוך הפוזיציה הרלבנטית, מבלי להסתכל על התמונה המלאה וזה לא מצב בריא.
אז נתחיל בכיוון הפוזיטיבי. בשבועות האחרונים אלה קיבל ה- FASB החלטה טנטטיבית חשובה ביותר לעבור למדידת נכסים קריפטוגרפיים לפי שווי הוגן לרווח והפסד. הפרויקט האמריקאי של הסדרת הטיפול החשבונאי בנכסים אלה אמנם עדיין בתחילת הדרך אבל הכיוון שלו נכון וחשוב ביותר. עצם ההצהרה כי הולכים לפרסם תקן שיעסוק בטיפול החשבונאי בנכסים אלה על היבטיו השונים הוא חשוב ביותר וסביר להניח שזה יוביל גם לטיפול בנושא ב- IFRS.
מנגד, המקרה המדאיג מתברר בחודשים הקרובים בעקבות החקירה הרגולטורית בארה”ב של קריסת חברת צלזיוס הישראלית – אמריקאית, נוגע למניפולציה חשבונאית שקשורה לטיפול החשבונאי בטוקנים. מדובר בקריסה מהדהדת של חברה שהוערכה עד לפני כשנה בלבד לפי שווי של כמעט 10 מיליארד שקל.
הטוקן CEL שהנפיקה צלסיוז ב- 2018 במחיר סמלי היה הבסיס למודל העסקי השנוי במחלוקת שלה. לפי המודל העסקי הלקוחות של צלזיוס הפקידו בפלטפורמה את נכסי הקריפטו שלהם כדי לקבל תשואה, לרבות באמצעות CEL. העניין הוא שצלזיוס נתנה תמריץ ללקוחות לקבל את התשואה ב-CEL – על פי תמריץ זה כל מי שיפקיד לדוגמה ביטקוין ויבחר לקבל את התשואה עליו ב-CEL – אזי שיעורי התשואה שלו יהיו גבוהים יותר מאלו שהיה מקבל אם לא היה בוחר לקבל את התשואה ב-CEL (“פיצ’ר” זה לא היה רלוונטי ללקוחות אמריקאים שהיו חייבים לקבל את התשואה באותו סוג נכס אותו הפקידו). לגבי אלה שבחרו לקבל תשואה ב-CEL – אם המחיר של ה-CEL עלה לפני שקיבלו את התשואה זה לא באמת הטיב איתם – לצורך ההמחשה, אם לקוח הפקיד 10 ביטקוין ולאחר שבוע הוא זכאי לקבל 0.1 ביטקוין אבל בחר לקבל אותם ב-CEL – ה-0.1 ביטקוין בעיקרון יתורגם ל-CEL לפי השער המעודכן לעיתוי צבירת התשואה.
הרציונל של קברניטי צלזיוס היה שככל שהחברה תרוויח יותר – מחירו של ה – CEL יעלה. הנקודה המרכזית היא שצלזיוס שמרה באוצר – כלומר, לא הנפיקה מלכתחילה חלק נכבד מהטוקנים העצמיים שלה מה שאפשר לה לנהל את היצע המטבעות ולהשפיע על המחיר. במסגרת זאת, צלזיוס גם ביצעה רכישות עצמיות מאסיביות של אותם טוקנים מהשוק.
שערורייה חשבונאית חדשה בניחוח ישראלי
הבעיה החשבונאית היא, כפי שמתברר בדיעבד בחודשים האחרונים מהדוחות שהוגשו בעקבות הקריסה לרגולטורים ולערכאות השיפוטיות, שצלזיוס טיפלה בהיקף העצום של הטוקנים שהחזיקה באוצר כנכסים. בכדי להסביר את הבעיה, צריך קודם להבין שטוקן שמונפק על ידי חברה יכול להיות מטופל כנייר ערך בדומה למניה או לחלופין כהכנסה מראש (התחייבות) ככל שמדובר בתקבול עבור שירותים או מוצרים בעתיד. בכל מקרה, רכישה חוזרת שלו לא יכולה להיות מטופלת כנכס אלא כהפחתת הון (במידה והתייחסות אליו היתה בדומה למניה) או כסילוק התחייבות ורישום הוצאה על ההפרש שמובילה לתוצאה דומה. הסיבה לכך היא מאד בסיסית. לפי העקרונות החשבונאיים, נכס צריך לייצג פוטנציאל להטבה כלכלית חיצונית שתזרום לחברה, שהרי אחרת כל חברה היתה יכולה לנפח את ההון שלה ככל העולה על רוחה באמצעות שתי פעולות מקבילות שדורשות תזרים נטו אפס – הנפקת מניות ורכישתן באותו הסכום. בדיוק לאור סיבה זאת רכישות עצמיות של מניות באוצר מטופלות כהפחתת הון. כמובן שככל שסכום הרכישה החוזרת עולה על סכום ההנפקה הראשונית העיוות רק מתחדד יותר.
בהינתן שצלזיוס טיפלה בהנפקת הטוקן ששימש את המודל העסקי שלה במישור של Utility Token אז לכאורה היה צורך לרשום את התשלום הסמלי במועד ההנפקה במסגרת הכנסות מראש ואת עלות הרכישה החוזרת מעבר לאיפוס ההתחייבות הסמלית הנ”ל כהוצאה מידית. יתכן אף שהמחיר הסמלי שהתקבל נרשם מלכתחילה כהכנסה ולא כהתחייבות (שזאת לכאורה שגיאה חשבונאית בפני עצמה) כך שהרכישה החוזרת היתה צריכה כולה להירשם כהוצאה. הבעיה היא שצלזיוס מסתבר רשמה זאת בעת הרכישה כנכס וכפועל יוצא ניפחה את הונה, פשוטו כמשמעו.
אבל הבעיה בצלזיוס היתה חמורה הרבה יותר, שהרי לכאורה הציגה כנכס לא רק את הטוקנים שרכשה בחזרה אלא גם כמות עצומה של טוקנים שבכלל לא הונפקו מלכתחילה. מה שמסתמן הוא שצלזיוס אף הגדילה לעשות ויישמה לגבי “נכס” זה את מודל ההערכה מחדש אותו ניתן ליישם ב- IFRS לגבי נכסים בלתי מוחשיים שיש להם מחיר שוק פעיל. כלומר הגדילה את הונה בעקבות השיערוכים הנ”ל. לכך מצטרף החשש הכבד כי לפני תאריכי המאזן פעלה, בין היתר באמצעות הרכישות העצמיות, בכדי להגדיל את הערך של המטבע ובכך להגדיל עוד יותר את ניפוח ההון שלה. המשמעות הבלתי נתפסת היא שטוקנים שאפילו לא הונפקו שוערכו לשווי הוגן בשיטה זאת וניפחו מלאכותית באופן משמעותי את ההון.
קריסת בורסת הקריפטו FTX
בהקשר זה, ממש לפני שבוע, בתחילת נובמבר 2022 חשף מגזין CoinDesk כי חלק עיקרי מצד הנכסים במאזן של חברת אלמידה מורכב מהטוקנים FTT שהנפיקה חברה אחות שלה – בורסת הקריפטו FTX (שתיהן בשליטת סם בנקמן-פריד). חשיפה זאת, ערערה מאד את איכות ההון החשבונאי של אלמידה ששימש בין היתר לגיוס אשראי ובטחונות והביאה בין היתר לנפילת ערך ה- FTTולקריסה מהירה של בורסת ה- FTX עם השלכות רוחב על כל שוק הקריפטו. מדובר במאפיינים דומים לאלו שליוו את קריסת צלזויוס, אם כי בראיה חשבונאית המקרה של סם בנקמן-פריד הוא מתוחכם יותר שהרי מדובר בחברות אחיות – כלומר, מבחינתה של אלמידה עצמה חברת האחות שלה – FTX היא לכאורה גוף חיצוני. אם כי התוצאה העסקית והמהותית דומה כפי שניתן לראות מהקריסה המהירה.
לפי הערכות, במסגרת מבנה ארגוני מורכב וסבוך, אלמידה לוותה מיליארדי דולרים מ- FTX שהיו כספים של משקיעים בבורסה (ללא אישורם), כאשר כעירבון להלוואות אלה העמידה את המטבע FTT שהוא כאמור הטוקן של FTX עצמה. משיכה זאת של הכספים מחשבונות המשקיעים, יצרה בעיית נזילות לבורסת ה- FTX שלא אפשרה לה כבר לעמוד בדרישות המשיכה של הלקוחות. מעבר למניפולציה החשבונאית ולפעולות הפליליות לכאורה שעולות ממשיכת הכספים, הכשל הרגולטורי הבסיסי נובע מכך שהטוקן לא הוגדר כנייר ערך, למרות שנעשה בו שימוש כזה כך שהרגולציה הפיננסית לא פיקחה על הקבוצה הנ”ל. פיקוח בסיסי היה מונע כנראה את השערורייה הפיננסית העצומה הזאת.
ובחזרה לצלזיוס, לשם המחשת הבעיה די לציין כי על פי הניתוח הרגולטורי שבוצע בחודשים האחרונים לצורך בחינת חדלות הפירעון של צלזיוס עבור US BANKRUPTCY COURT SOUTHERN DISTRICT OF NEW YORK ככל שהפוזיציה החיובית של צלזיוס ב- CEL מנוטרלת, הרי שהתחייבויותיה עולות על נכסיה בכל אחת מטיוטות המאזנים שהוצגו לרגולציה. המשמעות הברורה של כך היתה המסקנה כי צלזיוס נמצאת במצב עמוק של חדלות פירעון, על כל המשתמע מכך.
הקריסה של צלזיוס נבעה אמנם בראש ובראשונה מהמודל העסקי הבעייתי שלה שעבד רק בשוק עולה, אך כידוע שערוריות גדולות מלוות בדרך כלל גם במניפולציות חשבונאיות כסימפטום וניסיון הסתרה. בהחלט יתכן שללא המניפולציה החשבונאית הנ”ל, הגופים המוסדיים שהשקיעו בצלזיוס סכום משמעותי בשנת 2021 לא היו מבצעים את ההשקעה.
על אף שנראה כי מדובר במניפולציה חשבונאית גם לאור העקרונות והכללים החשבונאיים הקיימים, במיוחד כשמדובר בחברה שיישמה את ה- IFRS שהיא תקינה מבוססת עקרונות, היעדר תקינה חשבונאית ברורה היא זו שנתנה פתח להנהלה ולכל הנוגעים בדבר ‘לשחק’ עם המאזן ולהמציא כללים חשבונאיים. המקרה של צלזיוס יכול להמחיש לכן עד כמה נחוצה התייחסות מסודרת וברורה של מוסדות התקינה החשבונאית העולמית לנושא החדש והמהפכני של המטבעות הקריפטוגרפיים.
(*) נכתב על ידי שלומי שוב