חברות מוחזקות – הבדלים משמעותיים בין התקינות

1. רכישת קבוצת נכסים שאינה מהווה עסק

לפי התקינה הבינלאומית, ברכישת קבוצת נכסים שאינה מהווה עסק אין ליישם את שיטת הרכישה וכפועל יוצא יש להקצות את מחיר הרכישה לנכסים נטו המזוהים שנרכשו, ואין להכיר במוניטין. בתקינה הישראלית אין הבחנה בין רכישת קבוצת נכסים שאינה מהווה עסק לבין רכישת עסק, ולפי הפרקטיקה בישראל שתי העסקאות מטופלות באופן זהה.

2. שליטה אפקטיבית או משפטית

לפי התקינה הבינלאומית יש ליישם את שיטת הרכישה בצירוף עסקים ולאחד את הדוחות הכספיים של חברה בת על בסיס שליטה אפקטיבית. לפי הפרקטיקה בישראל המבחן לאיחוד הדוחות הכספיים של חברה בת הוא שליטה משפטית.

3. מוניטין שלילי

לפי IFRS יש להכיר במוניטין שלילי שנוצר בצירוף עסקים כרווח במועד הרכישה. לפי Israeli GAAP ראשית יש לנכות מוניטין שלילי מנכסים בלתי מוחשיים, היתרה תנוכה מנכסים לא כספיים אחרים, וככל שנותר עודף יש להכיר בהכנסה.

4. תפיסת הישות האחת או תפיסת זכויות הבעלות

IFRS – תפיסת הישות האחת Israeli GAAP  תפיסת זכויות הבעלות
מדידת זכויות שאינן מקנות שליטה (זשמ”ש/(זכויות המיעוט במועד צירוף העסקים (*)  בשווי הוגן או לפי חלקם היחסי בנכסים נטו   המזוהים שנרכשו לפי הערך בספרים של הנכסים וההתחייבויות בספרי החברה הבת
הצגת זשמ”ש/זכויות מיעוט במאזן המאוחד כחלק מההון המאוחד בין ההתחייבויות לבין ההון העצמי
סיווג החלק ברווח של הזשמ”ש/זכויות המיעוט כהקצאת הרווח המאוחד כהוצאה בחישוב הרווח המאוחד
גירעון בהון של החברה הבת יש להקצות גרעון בהון של החברה הבת לזכויות שאינן מקנות שליטה, וזאת גם בהיעדר התחייבות לשאת בחלקם בגירעון בהיעדר התחייבות של בעלי זכויות המיעוט לשאת בחלקם בגירעון בהון העצמי של החברה הבת, יש להכיר במלוא הגירעון כחלקה של החברה האם
שינוי בשיעור ההחזקה ללא איבוד שליטה טיפול במישור ההוני (ללא הכרה בעודפי עלות נוספים וללא הכרה ברווח או הפסד) יש להכיר בעודפי עלות נוספים כשמתרחשת עלייה בשיעור ההחזקה, ולהכיר ברווח או הפסד כשמתרחשת ירידה בשיעור ההחזקה

(*) מדידת הנכסים והתחייבויות המזוהים של החברת הבת שנכנסים לאיחוד נגזרת מאופן מדידת הזשמ”ש – כך לדוגמה, אם נרכשו מניות חברת בת בשיעור של 80% שהונה העצמי הוא 10 מיליון שקל, שווי מניותיה 15 מיליון שקל ואין לה מוניטין – הרי שבהתאם ל- IFRS ירשמו במאזן המאוחד הנכסים המזוהים נטו לפי שווים ההוגן – כלומר, 15 מיליון שקל כנגד זשמ”ש של 3 מיליון שקל (15 * 20%). מנגד, בהתאם לתקינה הישראלית הנכסים המזוהים ירשמו לפי 14 מיליון שקל ( 5 * 80% + 10) כנגד זכויות מיעוט של 2 מיליון שקל (10 * 20%).

5. תפיסת המימוש הרעיוני

לפי התקינה הבינלאומית יש לטפל בזכויות שהיו קיימות לפני השגת שליטה, ובזכויות שנותרו באיבוד שליטה, לפי תפיסת המימוש הרעיוני. לכן, יש לגרוע את הזכויות שהיו קיימות לפני השגת שליטה לפי שווי הוגן, ולהכיר בזכויות שנותרו באיבוד שליטה בשווי הוגן, וכפועל יוצא להכיר ברווח או הפסד. לפי התקינה הישראלית אין ליישם את תפיסת מימוש הרעיוני.

6. דוחות כספיים נפרדים (“סולו”)

לפי התקינה הבינלאומית אין דרישה לערוך דוחות כספיים נפרדים (“סולו”). אם נערכים דוחות סולו, יש לבחור מדיניות חשבונאית למדידת חברות מוחזקות לפי שיטת האקוויטי, לפי מודל העלות או בשווי הוגן. לפי התקינה הישראלית יש לערוך דוחות סולו לצד הדוחות הכספיים המאוחדים, ולמדוד חברות מוחזקות לפי שיטת האקוויטי.

7. עסקאות משותפות

לפי התקינה הבינלאומית יש לטפל בעסקאות משותפות לפי שיטת האקוויטי. לפי התקינה הישראלית יש לטפל בכל ההסדרים המשותפים (לרבות עסקאות משותפות) לפי שיטת האיחוד היחסי.