כמה חייבת חברת החשמל לציבור?

הציבור מבטח למעשה את חברת החשמל

החשבונאות בחברת החשמל משחקת תפקיד מרכזי מאוד בהתנהלותה, הרבה מעבר לחברה רגילה שמדווחת לציבור, זאת בין השאר לאור הקשרים הרגולטוריים שבין נתוני הדו”חות לבין תעריף החשמל.

על רגישות חשבונאית זו יכולה להעיד לדוגמה ההתנגדות העזה של החברה בשעתו לביטול התאמת הדו”חות לאינפלציה שעשויה להוביל אותה לרישום הוצאות מימון בגובה מאות מיליוני שקלים מדי שנה. בג”ץ דחה אמנם את העתירה בעניין, אך חברת החשמל ומקורות הן היחידות בישראל שעדיין מתאמות את דו”חותיהן הכספיים לאינפלציה מכוח תקנות מיוחדות שנתפרו בעבורן, בניגוד לתקנות ה-IFRS.

תעריף החשמל נקבע על בסיס עלויות בסמיכות למועד התהוותן בתוספת תשואה להון. המעניין הוא שבאמצעות התעריף מועברת לצרכנים החשיפה החשבונאית של החברה למטבע חוץ בגין חלק מהלוואותיה והאג”ח שלה. הציבור מבטח למעשה את החברה באופן הבא: ההפרשים בין השינוי בסל המטבעות לשינוי במדד בגין סכום חשיפה מוגדר (כ-14.3 מיליארד שקל לסוף 2008) נפרעים לחברה או לצרכנים בפריסה של חמש שנים.

מנגנון פרישה זה מיועד בין השאר ליצור אפקט קיזוז, אך יוצר חוסר הקבלה תוצאתית בין מועד התהוות הפרשי השער לבין מועד שינוי התעריף בגינם. בהיעדר התייחסות ספציפית לבעיה ב-IFRS, שאמור לפרסם בעתיד תקן בעניין, המשיכה החברה ליישם את הכללים האמריקאיים המיועדים לחברות שתעריפיהן נמצאים בפיקוח (Re6). כללים אלה מספקים בתנאים מסוימים פתרון בדמות הכרה בנכסים והתחייבויות פיקוח במאזן.

לאור המצב הייחודי של מונופול טבעי שלו ביקוש קשיח, הרציונל החשבונאי במקרה זה די פשוט: הפרשי שער כתוצאה מפיחות השקל יוצרים נכס, שהרי הם ייגבו בעתיד מהציבור באמצעות העלאת התעריף. כלומר, קיימת זכות לכניסה צפויה של תזרימי מזומנים המזוהה עם עלות ספציפית שהתהוותה. ולהפך: הפרשי שער כתוצאה מתיסוף השקל מוכרים כהתחייבות, שהרי יועברו לציבור באמצעות הפחתת התעריף. כלומר, קיימת מחויבות חוקית לוותר על תזרימי מזומנים עתידיים שאחרת היו נכנסים.

בפועל, הירידה הריאלית המתמשכת בשנים האחרונות בשער סל המטבעות ביחס למדד הובילה את חברת החשמל לרישום התחייבות עצומה כלפי הציבור. נכס הפיקוח בסך של 381 מיליון שקל בסוף 2005 נהפך להתחייבות פיקוחית של כ-1.74 מיליארד שקל בסוף 2008. מהתחייבות פיקוחית זו התקזזו לסוף 2008 גם שני נכסי פיקוח אחרים הנגזרים ממודל התעריף: האחד בסך 333 מיליון שקל בגין מועדי עדכון תעריף (הפער שבין מועד היווצרות העלות לבין מועד שיקופה בפועל בתעריף), והשני בסך של 139 מיליון שקל בגין תעריף חברתי (תשלום מופחת לאוכלוסיות נזקקות).

בעקבות העלייה הריאלית החדה בסל (כ-4.8%) ברבעון הראשון של 2009, קטנה ההתחייבות הפיקוחית בגין הפרשי השער ל-516 מיליון שקל בלבד. מגמה זו תימשך כנראה גם ברבעון השני (לגביו עדיין לא פורסמו דו”חות) לאור עלייה ריאלית נוספת בסל (כ-2.5%), ותתהפך ברבעון השלישי לאור הירידה הריאלית החדה בסל (כ-4.5%)