לטבע ולצ’ק פוינט כדאי להפשיר הרווחים הכלואים

מעבר לתספורת הגלומה בחוק הרווחים הכלואים, הוא גם יפטור את שתי החברות מהמחלוקות שיש להן עם רשות המסים לגבי השימוש בכספי הרווחים הכלואים מחוץ לישראל

בסוף 2012 חוקק תיקון 68 לחוק עידוד השקעות הון, המכונה “חוק הרווחים הכלואים”. החוק מאפשר “להפשיר” רווחים שנצברו עד דצמבר 2011 ולשלם בגינם מס חברות מופחת, עד שיעור מינימלי של 6%, במטרה להגדיל את הכנסות המדינה מרווחים שנצברו בחברות בינלאומיות גדולות הפועלות בישראל. הבחירה באפשרות הניתנת בחוק מחייבת לבצע השקעות מסוימות בישראל במשך חמש שנים, מ-2013.

החוק מעניק לחברות אפשרות לאמץ אותו עד תחילת נובמבר 2013, והבחירה בו אינה מחייבת חלוקת דיווידנדים בפועל. מעניין יהיה לראות בחודשים הקרובים את ההחלטה שיקבלו החברות הרלוונטיות – ובמיוחד טבע וצ’ק פוינט, הנמצאות במחלוקת עם רשות המסים בישראל. המחלוקת נוגעת בעיקרה לפעולות שביצעו בקשר לשימוש ברווחים אלה, בין היתר באמצעות העברת הכספים לחברות בנות בסינגפור ובמקלטי מס ‏(Offshore‏) אחרים, כך שלטענת שלטונות המס בישראל זו חלוקת רווחים שחייבת במס. הרקע לטענה הוא שהחוק לעידוד השקעות הון נתן פטור ממס, מתוך כוונה שהכספים יושקעו מחדש בישראל.

השקיפות האמריקאית

טבע" src="https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_625,h_361,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg" sizes="225px" srcset="https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_468,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 468w,https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_640,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 640w,https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_748,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 748w,https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_936,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 936w,https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_1496,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 1496w" width="" height="" data-src="https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_625,h_361,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg" data-srcset="https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_468,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 468w,https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_640,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 640w,https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_748,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 748w,https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_936,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 936w,https://images.haarets.co.il/image/fetch/w_1496,q_auto,c_fill,f_auto/fl_any_format.preserve_transparency.progressive:none/https://www.themarker.com/polopoly_fs/1.1978506.1364410602!/image/2662450764.jpg 1496w" data-sizes="auto">

לעניין חשיפת המס יש לזכור כי גם טבע וגם צ’ק פוינט מיישמות בדו”חות את ה-US GAAP – עקרונות הדיווח האמריקאיים. כללי ההכרה והמדידה של הפרשות בגין אי ודאויות מיסויות חודדו מאוד בתקינה האמריקאית בשנים האחרונות ‏(48 FIN‏). בהתאם למודל האמריקאי, אם קיימת סבירות גבוהה מ-50% שהחברה תשלם מסים בגין המחלוקת, היא נדרשת לרשום הפרשה מלאה. אם ההסתברות נמוכה יותר, הרישום מתבצע לפי תוחלת הסיכויים של התשלום.

לשם השוואה, ה-IFRS כיום פחות שמרני ודורש רישום הפרשה רק כשיותר סביר מאשר לא כי יתבצע תשלום. לצורך ההמחשה, נניח כי לחברה קיימת מחלוקת עם שלטונות המס לגבי הכרה בהוצאה בסך 10,000 שקל, ושיעור המס החל על החברה הוא 25%, כלומר חשיפת מס של 2,500 שקל. החברה צופה בהסתברות של 60% כי תידרש לשלם 1,500 שקל, ובהסתברות של 40% כי תידרש לשלם 1,000 שקל נוספים. במקרה כזה, בהתאם לתקינה האמריקאית, יש להכיר בהפרשה של 1,900 שקלים ‏(1,000 * 40 ‏+ 1,500‏). לפי IFRS, ההפרשה מוכרת בדרך כלל בפרקטיקה בסכום של 1,500 שקל, אם כי תיתכן גישה אחרת שלפיה ההפרשה תוכר על פי התוחלת.

הבדל משמעותי לא פחות הוא ברמת השקיפות: התקינה האמריקאית דורשת לתת גילוי בדו”חות הכספיים השנתיים ליתרת ההטבה שלא הוכרה בגין אי ודאות מיסוית, שזו למעשה יתרת ההפרשה. בהיעדר אמירה ברורה של ה-IFRS בנושא, חברות ישראליות בדרך כלל אינן נותנות גילוי לסכום ההפרשה שהוכרה, בין היתר מחשש כי רשות המסים תקבל מידע על ציפיותיהן.

ישראל מוותרת על 1.5 מיליארד שקל

טבע מדווחת על 15.14 מיליארד דולר “רווחים כלואים”, שעליהם היא אמורה לשלם, אם תחלקם כדיווידנדים, כ-2.13 מיליארד דולר – המשקפים שיעור מס חברות ממוצע של 14%-15%. טבע מדווחת על המחלוקות שיש לה עם רשויות המס בישראל, בין היתר בקשר להשקעת רווחיה הפטורים מחוץ לישראל ללא תשלום מס בישראל, וכן בקשר לתכנון המס הסינגפורי. בסך הכל מדווחת טבע כי יש לה חשיפת מס של כ-907 מיליון דולר עד תום 2011. טבע אמנם לא מציינת אם יצרה הפרשה מלאה, אך ניתן להסיק זאת מגודל ההפרשה, מכך שאין דיווח על חשיפות מול רשויות מס אחרות, וכן מכך שהיא מציינת כי גם אם עמדת החברה לא תתקבל, לא תהיה לכך השלכה מהותית על הדו”חות.

טבע מדווחת בדו”חות הכספיים השנתיים של 2012 כי היא בוחנת אימוץ של הוראת השעה, וכי אם תבחר בכך תידרש לשלם סכום חד־פעמי של כ-700 מיליון דולר. נתון זה נמוך בהרבה מהמס שהיתה צריכה לשלם עבור הרווחים הכלואים ללא החוק החדש ‏(2.13 מיליארד דולר‏), ואף נמוך מהחשיפה שאותה היא רואה כלפי שלטונות המס בישראל בגין שומות שהוצאו לה על שנים קודמות ‏(903 מיליון דולר‏). כל אלה מלמדים כי לכאורה כדאי לטבע לבחור בחוק החדש.

עם זאת, יש לזכור כי ההשוואה אינה מדויקת, מאחר שאינה מביאה בחשבון שהמס במחלוקת בשומות החברות מתייחס רק לשנים מסוימות ורק לסוגיות שעלו באותן שנים, כמו לרווחים כלואים שמס הכנסה מסווגם כאילו חולקו ‏(למשל השקעה בחברות בנות בחו”ל‏). ככל הנראה, הנתונים מתייחסים למס החברות אילו חולק דיווידנד או אילו נכנסו להוראת השעה, ולא לתוספת המס שאולי תהיה על הדיווידנד עצמו.

הסיפור של צ’ק פוינט, שמדווחת על רווחים כלואים של 986 מיליון דולר בלבד, פחות ברור מהדו”חות הכספיים שלה ל-2012. צ’ק פוינט רשמה לסוף 2012 הפרשה בגובה 260 מיליון דולר בלבד, בגין מחלוקת מיסוית עם רשות המסים של כ-823 מיליון דולר בגין השנים הקודמות. משמעות הרישום היא שצ’ק פוינט אופטימית מאוד לגבי עמדת המס שלה, וצופה כי היא לא תתקבל ברמת הסתברות נמוכה יחסית ‏(כ-32% בממוצע‏).

יש לזכור כי על פי הגילוי בדו”חות, מלבד הרווחים הכלואים ותכנון מס סינגפורי נמצאת צ’ק פוינט במחלוקת עם רשויות המס בישראל גם בנושא אופציות לעובדים. צ’ק פוינט אינה מדווחת אמנם את סכום המס שתשלם אם תבחר בחוק החדש, אך אם נשתמש בשיעור המס המינימלי בחוק החדש ‏(6%‏), תשלום המס יהיה של כ-60 מיליון דולר בלבד – במקום מס משוער של כ-150 מיליון דולר, אם נניח ששיעור מס החברות שהיה חל על רווחיה ללא ההטבה הוא 15%.

אם אלה המספרים הנכונים ושתי החברות יבחרו ביישום החוק החדש, קופת המדינה תגדל ב-760 מיליון דולר בלבד – במקום כ-2.3 מיליארד דולר שהיו יכולים להיגבות לפי החוק המקורי.