מקרה גדות יפגע בהון החוזר של החברות

הבסיס להבחנה בין התחייבויות שוטפות שנכללות בהון החוזר לבין התחייבויות לא שוטפות הוא אם הן עומדות לפירעון בשנה הקרובה. אחת הסוגיות החשבונאיות הרגישות ביותר נוגעת להשלכות הסיווג של אמות מידה פיננסיות, קובננטס (Covenants), שמסתתרות כמעט בכל חוזה הלוואה לטווח ארוך ומעניקות למלווה, במקרה של הפרה, זכות לפירעון מיידי.

בהתאם לעקרון הזהירות החשבונאי, הפרת קובננטס מובילה לסיווג ההלוואה כשוטפת גם אם צפוי שהמלווה לא יפעיל את זכותו לאור היעדר השליטה של הלווה. הזהירות יוצרת א-סימטריה הצגתית, שהרי הצד המלווה יותיר את ההלוואה בדרך כלל דווקא במסגרת נכסיו הלא שוטפים. כדי להימנע מסיווג כזה, ההנהלות נדרשות לחזות בסוף כל תקופה חשבונאית אם תהיה הפרה, ולקבל מראש מהמלווה ויתור (Waiver) על ההפרה או תקופת חסד (Grace) לתיקונה, שהיא לפחות בת שנה. גרייס מובנה, שקיים בחלק מחוזי ההלוואות – בדרך כלל לתקופות קצרות של עד 90 יום – אינו מונע את סיווגן כשוטפות במקרה של הפרה.

בפרקטיקה שהתפתחה בארץ בחברות הציבוריות, כשמתקבל Waiver לא מתבצע סיווג של ההלוואה כשוטפת, אף שבדרך כלל אותו קובננט ייבחן שוב ברבעון הבא. מנגד, גרייס לשלושה חודשים, שזהה לחלוטין במהותו הכלכלית, לא היה מונע את הסיווג כשוטפת. נראה שמדובר בלקונה ב-IFRS – בין היתר לאור הממשק בין דו”חות שנתיים לרבעוניים.

המקרה של גדות תעשיות ביוכימיה, שפירסמה לפני כמה ימים את דו”חותיה, עשוי להוביל למהפך בנושא. הסיפור התחיל ביולי 2010, אז גייסה גדות הלוואה של 15 מיליון דולר מקבוצת הראל לתקופה של שבע שנים. נכללו בה קובננטס של הון עצמי מינימלי (57 מיליון דולר) ויחס מינימלי של הון למאזן (25%). במארס קיבלה גדות הקלות בקובננטס (45 מיליון דולר, 20%), עד פרסום הדו”חות לרבעון השני. ביוני עודכנו לבקשתה הקובננטס שוב (30 מיליון דולר ו-13%), בתוקף עד לפרסום הדו”חות ל-2011. בתמורה להקלות משלמת גדות מיוני תוספת ריבית של 0.5%.

בתום הרבעון השני עמדה גדות בקובננטס המעודכנים: ההון העצמי שלה היה כ-43 מיליון דולר, ויחס ההון עצמי היה כ-19%. למרות זאת, דרשה רשות ניירות ערך להציג את ההלוואה כשוטפת ולהגדיל את הגירעון בהון החוזר – מאחר שההסכמה לשינוי הקובננטס התקבלה לתקופה קצרה משנה. מטעמים דומים הוצגו מחדש גם דו”חות הרבעון הראשון

הפרשנות הדרמטית של הרשות מעלה כמה עניינים רוחביים כבדי משקל, שהרי חברות ציבוריות רבות שקיבלו בשנים האחרונות Waiver רק לרבעון אחד אולי יידרשו כעת להציג מחדש את דו”חותיהן ולפגוע בהון החוזר – על כל ההשלכות הנובעות מכך. סביר להניח שתהיה לכך בקרוב גם השפעה על הסכמי הלוואות ואף במחיר של העלאת הריבית. מעבר לכך, הפרשנות עשויה להוביל לדרישת סיווג הלוואות כשוטפות על בסיס תחזית להפרת קובננטס.

בכל מקרה, לאור חוסר הבהירות ואוזלת היד של ה-IFRS בנושא ועל רקע יישום טכני בעולם – קביעה תקדימית זו של הרשות צפויה לעורר אי נוחות בקרב המדווחים ורואי החשבון.