עד מתי תוכל דלק לדחות הפסד של רבע מיליארד שקל?

הפרשי מט”ח בגין הפעילות של דלק US יצרו לקבוצת דלק ודלק פטרוליום קרן הון שלילית בהיקף של 260 מיליון שקל ■ סכום זה עדיין לא התבטא בדו”ח רווח והפסד ב–2013 בגלל יישום גישה טכנית הרואה בדלק הונגריה – חברת הצינור שדרכה מוחזקת ההשקעה בדלק US – כגוף עצמאי, בניגוד למהותה הכלכלית ■ בעקבות צמצום האחזקות בדלק US, קבוצת דלק תיאלץ כנראה בקרוב להכיר בסכום הגדול כהפסד

בדו”חות הרבעון הראשון דיווחו דלק פטרוליום והחברה האם שלה – קבוצת דלק – כי בעקבות מימוש מניות דלק US במאי, הן בוחנות את הטיפול החשבונאי בקרן ההון מתרגום הדו”חות הכספיים של דלק הונגריה. דלק הונגריה היא חברה בבעלות מלאה, שבאמצעותה מחזיקה דלק פטרוליום את ההשקעה בדלק US, שהפכה ב–2013 מחברה בת לחברה כלולה (33%) ובמאי האחרון מחברה כלולה לנכס פיננסי (7.5%). יתרת קרן ההון מתרגום הדו”חות הכספיים של דלק הונגריה מסתכמת לתום מארס 2014 ליתרה שלילית של כ–260 מיליון שקל והיא נובעת ככל הנראה מירידת שער החליפין של הדולר ביחס לשקל בשנים האחרונות.

כדי להבין את ההתלבטות החשבונאית בקבוצת דלק, לגבי המימוש של קרן ההון, יש להבין ראשית ממה נובעות וכיצד נוצרות קרנות הון מתרגום דו”חות כספיים. כאשר מטבע הפעילות של חברה מוחזקת, בין אם מדובר בחברה כלולה ובין אם מדובר בחברה בת, שונה מזה של החברה המחזיקה שלה, נוצרים הפרשי שער הנובעים מתרגום הדו”חות הכספיים של החברה המוחזקת. מטבע הפעילות של כל חברה משקף את הסביבה הכלכלית העיקרית שבה היא פועלת: בדרך כלל מדובר במטבע שבו היא מפיקה בעיקר את הכנסותיה, ומוציאה בעיקר את הוצאותיה. סימנים נוספים שמעידים על מטבע הפעילות נוגעים למטבע שבו היא מגייסת חוב, ובו היא מחזיקה את יתרות המזומנים שלה. לפי רוב, מטבע הפעילות זהה למטבע המקומי במדינה שבה פועלת החברה, אך זהו אינו בהכרח המצב בכל המקרים. כך לדוגמה, מטבע הפעילות של חברות יצואניות שפועלות בישראל, כמו אלביט מערכות והתעשייה האווירית, הוא הדולר. לכן הפרשי שער בגין חברה מוחזקת יכולים להיווצר גם כאשר חברה ישראלית אחת, שמטבע הפעילות שלה הוא שקל, מחזיקה בחברה ישראלית אחרת, שמטבע הפעילות שלה אינו שקל.

בהתאם ל–IFRS הפרשי התרגום האלה אינם נכללים בדו”ח רווח והפסד, אלא נזקפים לקרן הונית (רווח כולל אחר), שתופשר לדו”ח רווח והפסד רק במועד המימוש של ההשקעה. במלים אחרות, מבחינת דו”ח רווח והפסד הפרשי התרגום האלה מטופלים כרווח או הפסד נדחה עד למועד מימוש ההשקעה.

לצורך ההמחשה, נניח כי חברה ישראלית שמטבע הפעילות שלה הוא שקל, הקימה חברה בת בארה”ב, שמטבע הפעילות שלה דולר והונה העצמי הוא 100 מיליון דולר. אם נניח שהרווח / הפסד של החברה הבת לתקופה הוא אפסי, הרי שבמידה ששער החליפין של הדולר ביחס לשקל ירד במהלך התקופה מ–3.6 שקלים ל–3.3 שקלים, הרי שייווצר לחברה א’ הפסד מהפרשי שער מתרגום הדו”חות של חברה ב’ בסך של 30 מיליון שקל שיידחה לקרן הונית. מדובר כאמור במעין הפסד נדחה, שיוכר בדו”ח רווח והפסד של חברה א’ רק בעתיד כאשר תממש את ההשקעה בחברה ב’, במקביל לרווח או הפסד שינבע מהמימוש עצמו.

איך בוחרים מטבע פעילות בחברת אחזקה

כאשר מדובר בחברת אחזקה, דחיית הפרשי תרגום היא סוגיה מעניינת כבר מעצם השאלה הבסיסית מהו מטבע הפעילות של חברת האחזקה עצמה, והאם הוא שונה מזה של החברות המוחזקות שלה. קיימות בעניין זה שתי גישות: האחת, לבחון את הפעילות של חברת האחזקות כשלעצמה (סולו) – כלומר כיצד היא מגייסת למשל את החוב הפיננסי שלה ומנהלת סיכונים, והשנייה לבחון את הפעילות בראייה מאוחדת, כלומר לקבוע את המטבע בעיקר לפי הפעילות של החברות המוחזקות שלה.

כך לדוגמה, הדולר הוא מטבע הפעילות של החברה לישראל, שעיקר החוב הפיננסי שלה הוא דולרי – בדומה למטבע הפעילות של החברות המוחזקות העיקריות – צים, כיל ובזן. לעומת זאת, פטרוכימיים, שמחזיקה אף היא בבזן, בוחרת במטבע פעילות דולר, על אף שהחוב הפיננסי שלה הוא שקלי. דוגמה אחרת היא דלק אנרגיה שאצלה החוב הפיננסי הוא בעיקר שקלי, והיא מאמצת את השקל כמטבע הפעילות, למרות שמטבעות הפעילות של החברות הבנות שלה: אבנר ודלק קידוחים הוא הדולר. כפועל יוצא, דלק אנרגיה דוחה את ההפרשים מתרגום הדו”חות הכספיים של החברות הבנות שלה לקרן הונית. רק כדי להמחיש את משמעות ההחלטה על מטבע הפעילות בדלק אנרגיה, די לציין כי ב–2013 הפרשי התרגום בדו”חות הכספיים של דלק אנרגיה הקטינו בכמחצית את הרווח הכולל שלה.

להבדיל מחברת אחזקה קלאסית שלה ניהול עצמאי וגיוסי חוב חיצוניים, “חברת צינור” מהווה אמצעי להחזקה בידי החברה האם (בעלת השליטה), ככל הנראה מטעמי מס וטעמים משפטיים אחרים, כך שאין לה מהות משל עצמה. זה המצב במקרה של דלק הונגריה, שמשמשת כאמור אמצעי של דלק פטרוליום להחזיק את ההשקעה בדלק US.

על בסיס שתי הגישות הקיימות לגבי חברות אחזקה, ההחלטה על מטבע הפעילות של חברת צינור היא או בהתאם למטבע הפעילות של החברה האם, לפי התפישה שהיא מהווה “הזרוע הארוכה” שלה, או בהתאם למטבע של החברה המוחזקת. במקרה של קבוצת דלק, ככל הנראה נבחרה הגישה השנייה, שרואה במטבע הפעילות של דלק הונגריה כמטבע הפעילות של דלק US, כלומר הדולר. כפועל יוצא, הפרשי השער מתרגום הדו”חות של דלק US מדולר לשקל נוצרו בדו”חות הכספיים של דלק פטרוליום (מטבע פעילות שקל) ושל קבוצת דלק, אך לא בדו”חות של דלק הונגריה עצמה.

על אף שמדובר לכאורה בעניין טכני, שכן המשמעות של הדו”חות הכספיים של חברת הצינור עצמה – דלק הונגריה – היא זניחה, הרי שלאור איבוד השליטה בדלק US ב–2013, נוצרה למטבע הפעילות של דלק הונגריה משמעות רבה. עד לתום 2012 החזיקה קבוצת דלק בכ–53% מדלק US. ב–2013 איבדה קבוצת דלק את השליטה בדלק US בשני שלבים באמצעות הצעות מכר: במארס 2013 שיעור האחזקה ירד ל–37% ללא איבוד שליטה אפקטיבית, וביוני 2013 ירד שיעור האחזקה ב–4% נוספים ל–33% וטופל כאיבוד שליטה.

בעקבות איבוד השליטה, הרי שבהתאם לתפישת המימוש הרעיוני, הכירו דלק פטרוליום וקבוצת דלק ברווח רעיוני משערוך ההשקעה בסך של כ–686 מיליון שקל, נטו ממס, לאור מדידת ההשקעה בדלק ארה”ב לפי שווי שוק. עם זאת, מהדו”חות הכספיים של דלק פטרוליום ושל קבוצת דלק ל–2013 עולה, כי הן לא מימשו במועד איבוד השליטה בדלק US קרן הון מהפרשי התרגום, שהצטברה בדו”חותיהן בגין ההשקעה בדלק US. חשוב לציין בהקשר זה כי ה–IFRS קובע כי מכירה רעיונית כמוה כמכירה לכל דבר ועניין, לרבות לעניין החובה לממש קרן הון מהפרשי תרגום.

התוצאה המוזרה של אי מימוש קרן ההון הושגה ככל הנראה כתוצאה מיישום של גישה טכנית, שרואה בדלק הונגריה גוף כלכלי עצמאי שמטבע הפעילות שלו הוא דולר (ולא שקל), כך שהתוצאה הטכנית היא שהמימוש הרעיוני נעשה בסביבה דולרית. מנגד, לא ניתן להתעלם מכך, שמבחינה כלכלית איבוד השליטה בדלק US היה צריך להיות שקול לאיבוד השליטה בדלק הונגריה עצמה, שהרי כל מהותה היא האחזקה הנ”ל ולפיכך להוביל למימוש קרן ההון השלילית.

אילו היתה מיושמת הגישה שרואה במטבע הפעילות של חברת הצינור כמטבע הפעילות של החברה האם שלה (“זרוע ארוכה”) לא ניתן היה בכלל ליישם את הגישה הטכנית, שהרי קרן ההון היתה ממומשת כבר בדו”חות הכספיים של דלק הונגריה, ומכאן גם בדו”חות הכספיים של דלק פטרוליום ושל קבוצת דלק. בכל מקרה, התוצאה החשבונאית שלפיה החזקה באמצעות חברת צינור שאין לה כל מהות ותוכן מביאה לתוצאה שונה מאשר החזקה ישירה – אינה טריוויאלית.

ואולם הסיפור של שאלת מימוש קרן ההון בקבוצת דלק עדיין לא נגמר: במאי 2014 מימשה כאמור דלק הונגריה, באמצעות הצעת מכר, מניות נוספות של דלק US, כך שלאחר המימוש שיעור האחזקה בה ירד ל–7.5% בלבד. כפועל יוצא, ברבעון השני תאבד הקבוצה השפעה מהותית בדלק US ותפסיק ליישם את שיטת השווי המאזני. קבוצת דלק מדווחת כי בעקבות מכירה זו היא תרשום ברבעון השני של 2014 רווח לאחר מס של כ–46 מיליון שקל, ותחל להציג את השקעתה בדלק US בהתאם לשווי השוק שלה, כאשר השינויים בשווי השוק ייזקפו לדו”ח רווח והפסד.

דרך חשבונאית ללא מוצא

נראה כי איבוד ההשפעה המהותית בדלק US ברבעון השני, מעבר לכך שגם במקרה זה אמורה להיות מיושמת תפישת המימוש הרעיוני, יקשה מאוד על המשך דחיית ההפשרה של קרן ההון השלילית. הסיבה לכך היא שדלק US כבר אינה חברה מוחזקת כלל, ולכן המשך דחיית הפרשי השער בגינה הוא בלתי סביר. סביר גם להניח כי לא ניתן יהיה לטעון כי מטבע הפעילות של דלק הונגריה, לאחר איבוד ההשפעה המהותית, נותר דולר רק כי היא מחזיקה נכס פיננסי דולרי. במלים אחרות, ניתן לומר כי יישום הגישה הטכנית הגיע לדרך ללא מוצא, שהרי אם בכל זאת תמשיך להיות מיושמת הגישה הטכנית – האבסורד הוא שמימוש קרן ההון יחכה לפעולה הטכנית של פירוק דלק הונגריה, לרבות דיווידנד פירוק. מבלי להיכנס לנאותות דחיית ההפסד החל מיוני 2013, המשמעות של הפסקת הדחייה היא שדלק פטרוליום וקבוצת דלק יידרשו להכיר בהפסד של כ–260 מיליון שקל כבר בדו”חות הקרובים של הרבעון השני.

ההגעה של קבוצת דלק לדרך ללא מוצא נובעת כאמור מיישום טכני של תקינה חשבונאית. על אף שהחשבונאות ובמיוחד ה–IFRS שואפים להעדפת המהות הכלכלית על פני הצורה המשפטית, היישום המילולי של התקינה בפרקטיקה גורם לעתים דווקא להעדפת הצורה הטכנית. מדובר בתוצאה לא רצויה, שחשוב שלצד מאמץ של המדווחים, גם המוסד הבינלאומי לתקינה יפעל לביטולה.