הסדרי האג”ח הנפוצים לאחרונה טומנים בחובם תמריץ דיווחי גדול אשר נובע בעיקר מפוטנציאל הרווח העצום הטמון בהפרש שבין הערך המאזני של אגרות החוב ערב ההסדר לבין שוויין ההוגן הנמוך. ההכרה ברווח זה תלויה בשאלה העקרונית האם יש לראות בהסדר כאקט של פדיון ההתחייבות המקורית וגיוס התחייבות חדשה במקומה? לצורך כך, דורש ה- IFRS כי ההסדר יכלול שינוי משמעותי בתנאים בהתאם לשני מבחנים חלופיים. המבחן הראשון הוא כמותי ולפיו הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים שנותרו לאחר שינוי התנאים צריך להיות שונה לפחות ב-10% מהערך הנוכחי של תזרימי המזומנים שנותרו בגין ההתחייבות המקורית, כאשר שני הסכומים מהוונים על פי שיעור הריבית האפקטיבית המקורי.
לצורך המחשה, נניח כי מדובר באגרת חוב בערך נקוב של 10 מיליון שקל אשר נותרו לה שנתיים לפירעון והריבית הנקובה אשר זהה לריבית האפקטיבית המקורית הינה 7%.אם במסגרת ההסדר תוארך תקופת ההחזר בשנתיים נוספות הרי שיהיה מדובר בשינוי משמעותי אילו יגדל שיעור הריבית ל-10%.לחלופין, אם במסגרת ההסדר שיעור הריבית היה גדל ל-9% בלבד, בכדי שיתרחש שינוי משמעותי נדרש שתקופת ההחזר תוארך בארבע שנים לפחות. גם כאשר המבחן הכמותי אינו מתקיים, עדיין יתכן שיהיה מדובר בשינוי משמעותי מהבחינה האיכותית. שינויים שעשויים להיחשב כמשמעותיים הם לדוגמה, שינוי מטבע הצמדה, שינוי בסיס הריבית (ריבית משתנה/קבועה), תוספת/ביטול של אופציית המרה ושינויים באמות מידה פיננסיות. חלק מההסדרים כוללים גם מרכיב של המרה כפויה: מרכיב זה צריך עקרונית להיות מטופל כגריעה שמהווה טריגר להכרה ברווח. זוהי גם עמדת רשות ניירות ערך על אף שכרגע קיימות בפרקטיקה העולמית מספר גישות בנושא.
גלגל ההצלה החשבונאי מתקבל מיידית עם אישור ההסדר. דוגמה שממחישה זאת היא כרמל החזקות שהונה העצמי בתום 2008 היה אפסי. כתוצאה מהסדר עם בעלי האג“ח שאושר בחודש מרץ הכירה כרמל כבר ברבעון הראשון ברווח של כ-25 מיליון שקל, שיחד עם גידול של כ-10 מיליון שקל כתוצאה מהמרה כפויה, הגדיל את ההון העצמי בכ-35 מיליון שקל! ההתבססות על שינוי משמעותי כטריגר להכרה ברווח, רלבנטית גם להסדרי חוב עם המערכת הבנקאית. עם זאת, כאשר אפקטיבית ההסדר נעשה בין מלווים שונים, הוא מטופל כגריעה ללא צורך בבדיקות משמעותיות.
כך לדוגמה, החברה הכלכלית ירושלים, תכיר ברבעון השני ברווח של כ-69 מיליון שקל, כתוצאה מפירעון מוקדם של הלוואה מבנק שוויצרי ב“הנחה“ אשר מומן כולו בהלוואה מבנק אחר.
שינוי תנאים של אגרות חוב שמוביל לגריעה אינו בהכרח תוצר של הסדר חוב ויכול לנבוע, בין היתר, מרצון לבצע הגנה אינפלציונית תוך הימנעות מעלויות גידור יקרות ומכללי גידור נוקשים. השבוע לדוגמה, החליפה קבוצת דלק למוסדיים, אג“ח צמודות מדד באג“ח שקליות בלתי צמודות שיירשמו למסחר, בתוספת ריבית כפיצוי על ביטול ההצמדה. החלפה זו תטופל ככל הנראה כגריעה.