האם חובות האג”ח הם חלק מהמחזור התפעולי

מטרת ההבחנה המאזנית בין נכסים שוטפים ולא שוטפים ובין התחייבויות שוטפות ולא שוטפות, היא לספק אינדיקציה על יכולת הנזילות – שמקבלת חשיבות קריטית בימים אלה. הון חוזר שלילי, שמחושב כהפרש שבין הנכסים השוטפים לבין ההתחייבויות השוטפות, מצביע על בעיית נזילות ומהווה אינדיקציה לבעיית “עסק חי”.

העיקרון החשבונאי המנחה הוא שנכסים והתחייבויות מסווגים כשוטפים אם הם צפויים להתממש למזומן במהלך המחזור התפעולי הרגיל, או בתוך שנה מיום המאזן. ההיגיון בעיקרון זה הוא שסעיפים כמו מלאי, לקוחות, ספקים ומקדמות מלקוחות שממומשים כחלק מהמחזור התפעולי הרגיל נכללים כשוטפים. לעומת זאת, השקעות ארוכות, רכוש קבוע, הלוואות ואג”ח שאינם חלק מהמחזור התפעולי מסווגים כלא שוטפים, אלא אם כן תאריך הפירעון הוא בתוך שנה מיום המאזן (נהוג לכנות “חלויות שוטפות”).

בעוד המחזור התפעולי של חברות רגילות הוא בדרך כלל שנה, אצל קבלני בנייה – לאור אופי הפרויקטים – הוא נמשך בדרך כלל בין שנתיים לשלוש, ובמקרים מסוימים עשוי להגיע עד חמש שנים. כפועל יוצא, מלאי הבניינים למכירה, הזכאים והמקדמות מרוכשי הדירות מסווגים כשוטפים.

עם זאת, ההון החוזר הקבלני מעלה שתי שאלות סיווג משמעותיות. הראשונה, קשורה לעיתוי הסיווג של קרקעות שנרכשו אך לגביהן עדיין לא החלה הבנייה כנכסים שוטפים. גישה מקובלת שאינה מיושמת בהכרח באופן אחיד בכל החברות היא לכלול את הקרקע במסגרת סעיף מלאי בלתי שוטף עד למועד קבלת היתר הבנייה.

השאלה השנייה והמורכבת יותר קשורה לקריטריון לפיו יש לסווג הלוואות ואג”ח כהתחייבויות שוטפות: האם בהתאם למחזור התפעולי או לחלופין בהתאם למבחן של שנה מיום המאזן? אפריקה מגורים, לדוגמה, שדיווחה על גירעון בהון החוזר של כ-66 מיליון שקל בסוף 2008, מדווחת במסגרת ההתחייבויות השוטפות רק על התחייבויות לבנקים ולבעלי אג”ח שעומדות להיפרע ב-2009.

לצורך המחשה, הסכום הנוסף של אג”ח שצפויות להיפרע ב-2010 וב-2011 עדיין בתוך תקופת המחזור התפעולי שלה הוא כ-69 מיליון שקל. לעומתה, א. דורי, שלה היה הון חוזר חיובי של כ-338 מיליון שקל בסוף 2008, נוקטת בגישה שמרנית יותר ומסווגת כ-199 מיליון שקל של הלוואות ואג”ח שאמורות להיפרע ב-2010 וב-2011 – בתוך תקופת המחזור התפעולי, במסגרת ההתחייבויות השוטפות.

מבחינה חשבונאית נראה שהתחייבויות כמו אג”ח אינן בהכרח חלק מהמחזור התפעולי של קבלנים, אלא אם כן מדובר בהתחייבויות “צבועות”, כמו הלוואות הליווי שצריכות להיות מסווגות כשוטפות. המשמעות היא שרכישת קרקע לבנייה מכספי ההנפקה של אג”ח מובילה לגידול בהון החוזר.

השונות הקיימת בסיווגי ההון החוזר עשויה ליצור קשיים בניתוח כושר ההחזר של קבלנים, גם אם בחלק מהמקרים ניתן לבצע התאמות באמצעות מידע נוסף. בכל מקרה, השוואה בין נתוני ההון החוזר לא יכולה להיעשות במנותק מניתוח הפעילות, מבנה ההון והחוב הספציפיים של כל חברה.