אחד הסיכונים המשמעותיים בתחום זיקוק הנפט נוגע למחיר הנפט הגולמי ומוצריו כתוצאה מהפרש
העיתוי בין מועד רכישת הנפט הגולמי לבין מועד קביעת מחיר המכירה למוצרים המופקים ממנו
(כגון בנזין וסולר) אשר נמכרים בעיקר לחברות שיווק הדלק.
על אף שחשיפה זו ניתנת להגנה בקלות יחסית באמצעות כניסה לחוזים עתידיים, כל חברה פועלת
בנושא בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים שלה. אין ספק שהרבעון הרביעי, בו צלל מחיר הנפט
הגולמי ביותר מ- 60% ( מ- $94 לחבית בתום הרבעון השלישי ל- $36.5 לתום השנה) הוא רגע המבחן
של מדיניות זו.
בז“ן שמחזיקה במלאי נפט גולמי בלתי מוגן של 600,000 טון, פרסמה השבוע אזהרת רווח שמשמעותה
היא הפסד חזוי לרבעון הרביעי של כ- 195.5 מיליון דולר. גם פז שמחזיקה את בית הזיקוק באשדוד
(בז“א) ובהתאם למדיניותה המלאי הבלתי מוגן ברבעון הרביעי עמד על כ- 120,000 טון דיווחה
השבוע על הפסדים במהלך השנה של 105 מיליון שקל בגין ירידת מחיר הנפט.
לצורך הבנת המשמעויות, יש להכיר בכך שהתפיסה החשבונאית לטיפול בירידת ערך מלאי היא
הסתכלות על תזרים המזומנים נטו שצפוי להיכנס לחברה כתוצאה מהמימוש בניכוי עלויות מכירה
וכאשר מדובר במלאי חומר גלם יש להפחית מכך גם את עלויות הייצור הצפויות.
לצורך ההמחשה נניח כי חברה רוכשת חומר גלם מסויים ב- 60 דולר ומוכרת את המוצר שמיוצר
ממנו ב- 100 דולר. כמו כן, מאחר ועלויות הייצור מסתכמות ב- 30 דולר שיעור הרווח הגולמי הינו
10% .נניח כעת כי מלאי חומר הגלם נותר במאזן בסוף התקופה ועד אז ירדו מחירי חומר הגלם
והמוצר הסופי ב- 10% .מבחינה חשבונאית, החברה לא תכיר במקרה כזה בהפסד מכיוון שערך
המימוש של המלאי ליום המאזן (90 דולר) אינו נמוך מעלות חומר הגלם בתוספת עלויות הייצור.
כתוצאה מכך מלאי חומרי הגלם ימשיך להיות מוצג במאזן ב- 60 דולר למרות שהיה נרכש כעת
תמורת 54 דולר בלבד. לכך כמובן תהיינה ההשלכות על הרווח הגולמי בתקופה העוקבת בה ימכר
המלאי, שיהיה מאופס בהנחה והמחירים לא ישתנו!
הפסדי הרבעון הרביעי, איפוא, מתומחרים בחסר מאחר ומרווח הזיקוק (שמוערך בבז“ן לדוגמה ב- 5.4
דולר לחבית) ”מסבסד“ את ירידת הערך. אגב, תופעה דומה קיימת גם לגבי מלאי הדלקים שנמצא
במיכלי האחסון של חברות שיווק הדלק, אם כי שם ההפסדים צפוים להיות פחות משמעותיים לאור
הדינאמיות של השיווק תוך תלות ומדיניות ימי הצריכה של המלאי.
אחת הסיבות להבדל בין גודל המחיקות ברבעון הרביעי נוגעת לשיטה החשבונאית שמאומצת
לטיפול במלאי. כך, המחיקה אמורה להיות קטנה יותר בבז“א שמיישמת את שיטת ה- FIFO“( נכנס
ראשון יוצא ראשון“) לפיה היחידות שנותרו במלאי הן האחרונות שנרכשו, לעומת בז“ן שמיישמת את
שיטת הממוצע הנע.
מה שנותר לחברות הזיקוק הוא לקוות שהעליות המתונות במחירים מתחילת 2009 יקלו על דוחות
הרבעון הראשון, וזאת גם על רקע העובדה שכללי החשבונאות מאפשרים להעלות את ערך המלאי
בחזרה במקביל לעליית מחירי המכירה.