שנות היישום הראשונות של ה-IFRS (כללי תקינה חשבונאית בינלאומית) בישראל ילוו בהשפעות של עיוותים שהם תוצר לוואי של המעבר. אחד המקרים המעניינים לעיוות כזה נובע משינוי סיווג ההשקעות שוטפות בניירות ערך ושיוכן לקבוצת הנכסים הפיננסיים הזמינים למכירה – אשר מאפשר לחברות המדווחות לרשום פעמיים את אותו רווח כלכלי.
השקעה שוטפת ייצגה בעבר את כל אותן השקעות בניירות ערך סחירים שהן חלק מהאמצעים הנזילים, אינן מוחזקות לזמן ארוך ולפי מהותן ניתנות למימוש מיידי. השקעה שוטפת נמדדה על פי השווי ההוגן בכל תאריך מאזן, כאשר ההפרשים נזקפו לדו”ח רווח והפסד. לעומת זאת, בהתאם ל-IFRS השקעה בניירות ערך נמדדה בדרך זו רק אם היא מוחזקת למסחר או במקרים מיוחדים אחרים.
במעבר ל-IFRS יש לסווג את אותן השקעות לקבוצת הנכסים הפיננסיים הזמינים למכירה. קבוצת הנכסים הפיננסיים הזמינים למכירה נמדדת גם בהתאם לשווי ההוגן, אך השוני הוא שהפרשים בשווי ההוגן אינם נכללים בדו”ח רווח והפסד אלא נזקפים לקרן הונית עד למועד המימוש.
המשמעות של סיווג כזה, כאשר מדובר בהשקעות רווחיות, היא שהרווח על נייר הערך יירשם פעמיים: בפעם הראשונה לפי הכללים בישראל עד ליום המעבר ובפעם השנייה בעתיד במועד המימוש בפועל.
דוגמה מצוינת לכך ניתן למצוא בדו”חותיהן הכספיים של חברות הביטוח בישראל. חברות הביטוח סיווגו בעבר כהשקעה שוטפת את הנכסים הסחירים הלא נגזרים שאינם נכללים בתיקי השקעות כנגד פוליסות משתתפות ברווחים (נוסטרו). לעומת זאת, על פי ה-IFRS נכסים סחירים אלו מסווגים בדרך כלל כנכסים פיננסיים זמינים למכירה.
מאחר שמדובר בנכסים רווחיים, הרי שביום המעבר ל-IFRS (1 בינואר 2007) סיווגו חברות הביטוח את הרווחים שאותם כבר רשמו בדו”ח רווח והפסד לקרן הונית. הטבלה שלהלן מציגה את אותם רווחים (בניכוי מס) שתיקנו את יתרת העודפים ונזקפו לקרן הון, בהינתן שכל הקיטון בעודפים בגין ניירות ערך נובע משינוי הסיווג לתיק הזמין.
אם ניקח לדוגמה את מגדל, נראה כי עד ל-1 בינואר 2007 רשמה החברה רווחים בניכוי מס כתוצאה מעליית ערך של הנכסים הנ”ל בסך של 51 מיליון שקל. ב-2007, שנה שבה עדיין לא מיושם ה-IFRS, רשמה מגדל רווחים בניכוי מס של 18 מיליון שקל (69 פחות 51). עד כאן הכל נראה הגיוני, רק שכעת בעקבות המעבר ל-IFRS מגדל זוקפת נכון ליום 31 בדצמבר 2007 את כל 69 מיליון השקלים לקרן הון משערוך ניירות ערך זמינים למכירה. קרן ההון הנ”ל תופשר לדו”ח רווח והפסד בעתיד כשניירות הערך ימומשו.
כל שנותר למשקיעים הוא לנסות ולהתמצא ברזי ה-IFRS אף שמדובר בתוצר לוואי חד-פעמי של מעבר משפה אחת לשנייה, יש לו משמעות מבחינת החברות המדווחות.
אם נוסיף לכך את הבעיות המובנות של שיטת הטיפול בקבוצת הזמין למכירה, הרי שלא מדובר רק ברישום כפול של אותו רווח, אלא גם שבפעם השנייה רישום הרווח יהיה גמיש הרבה יותר. הדבר נובע מכך ששיטת טיפול בעייתית זו מאפשרת להנהלות ניהול רווחים לגיטימי לחלוטין על ידי הפשרת קרן ההון בכל עת וכמות בה יחפצו. לצורך התזמון הנכון כל שנדרש הוא למכור את נייר הערך לפי ערכו בשוק.